כל הכבוד לך שאתה עדיין ככה "הולך" איתו בעדינות ובהתחשבות, גם מנסה להסביר לו בדיוק מה לעשות והיכן ללכת.מדהים שאתה שוב בוחר לכתוב מגילה ולסבך את עצמך סתם ללא צורך. תגיד - משהו עומד מולך עם אקדח מכוון לרקה ומחייב אותך להיות דווקא פסיכולוג קליני?
לך למסלול האירגוני, ואז לא תאלץ לטפל בלקוחות. גם כך אתה יותר מדי מרוכז בעצמך ואינך מתאים למסלול הקליני לדעתי.
כי לי נגמרה כבר הסבלנות.
הייתה לי סבלנות..
והיא עפה.