אני אמא! איזה פחד

ניריתי..כל כך מזדהה עם מה שכתבת

הרגשתי כאילו אני כתבתי את המילים האלה שהשתמשת בהן... המון בריאות ותרגישו טוב!
 
גם אני הרגשתי ככה לפני שבועיים

שירה קיבלה מכה בראש,( באשמתי, אבל לא בכוונה) ואחרי שעה היא התחילה להקיא ואני נכנסתי להיסטריה, היא בכתה ונקרע לי הלב. אח"כ היא נרדמה ואני ישבתי לידה ושמרתי (אחרי שהתקשרתי לבעלי שהיה בלימודים ואמרתי לו לבוא מהר הביתה...) תוך כדי שינה היה נראה לי משהו מוזר היא גלגלה קצת עיניים ואני חשבתי שאני מתעלפת, תפסתי אותה והתחלתי לנער אותה. המסכנה התעוררה מתוך שינה עמוקה ולא הבינה מה אני רוצה. בעלי הגיע והזמנו רופא הביתה (יש לנו ביטוח רפואי להזמנת רופא 24 שעות- מומלץ מאוד, כי אפילו אם הוא מפנה לביה"ח הוא נותן הפנייה ולא צריך אח"כ לרוץ לקבל טופס 17) הרופא הגיע וקבע שהילדה בסדר גמור, כמובן שאיך שהוא הגיע היא התחילה לחייך אליו ולשחק כאילו כלום, סוף טוב הכל טוב, היא הייתה בסדר גמור וכאן הנקודה שאני מזדהה איתך ניריתי שבמקרים כאלה מגיעים לתחושת לחץ שלא חוויתי מעולם, הגדרת המילה היסטריה. ובאמת מרגישים את התחושה הענקית הזאת של אהבה לייצור הקטן וחסר האונים הזה. מקווה שתרגישו טוב.
 

_גלית_

New member
../images/Emo20.gif תודה על הסיפור המרגש

לפעמים הרגעים הכי קשים מביאים אותנו לתחושות של שיא.
 
כל-כך מרגש מה שכתבת וגם כל-כך נכון.

מקווה שתמשיכי לתפקד כמו שאמא "צריכה" ושתהיו כבר בריאים!
 
ואני לפעמים עדיין לא מאמינה

תמיד הייתי אדם אחראי, מה שנקרא ילד הורי, תמיד טיפלתי ב... ודאגתי ל....אבל זה לא דומה בשום צורה שהיא ל´להיות אמא´. האחריות קיבלה כאן משמעות אחרת לגמרה! אני לא יודעת מתי נפל לי האסמון שאני אמא, ויש פעמים, עדיין, שאני לא מאמינה שאכן אני אמא, שילדתי, שבראש מעיני זה לגרגר ולצקצק מול יצור פלא שהוא הוא בן שלי, אבל אין ספק שכשהמחשבה, הזו של ´וואו אני אמא´, קופצת לי לראש, הלב שלי דופק מהר יותר, וגל של חום עוטף אותי. ריגשתי אותי ניריתי, ושיותם יבריא מהר מהר!!
 
וגם הרצון הכלכך גדול שהכאב שלה

יעבור, גם אם זה עובר אלי. רק שלה לא יכאב. ופתאום שעות השינה האבודות בכלל לא משנות, רק היא ....
 
מה זה בעצם../images/Emo35.gif

להרגיש אמא ? יש תחושה ברורה שאומרת :אני אמא של מישהו ? אולי הכוונה היא לתחושת האחריות שחלק תארו כאן? אני חושבת שאת אלו הרגשתי כשתומר עוד היה בבטן .אבל בשבילי הרגע האמיתי בו ידעתי שאני אמא היה כאשר דידיתי, הרוסה מהכאבים של התפרים, לחדר ילודים שם חיכה תומר ,בן השעה, לבדיקת רופא -רק כדי להציץ בו -הבטתי בפנים הקטנטנות וידעתי שאני שבויה באהבתי אליו לעולמי עד.
 
תצחקו עליי../images/Emo9.gif

אבל כשכתבתי את ההודעה שמעל - שנה ו-9 אחרי הלידה -אני מוצאת עצמי מזילה דמעות מול המחשב כאילו אני בסרט טורקי
פדיחה לא???
 

_גלית_

New member
ממש לא פדיחה ../images/Emo24.gif

הרגעים האלה ממשיכים לרגש כל הזמן ובצדק
, ככה זה כשמאוהבים
. אני למשל מסתכלת מידי פעם בוידאו של הלידה של תומר ומתרגשת עד דמעות כל פעם מחדש. למרות שבלידה עצמה לא בכיתי, הייתי בעיקר בשוק מהמהירות
שבה התרחשו הדברים ולא הספקתי לקלוט מה קורה...
 
גם אני בפדיחה הזו

כשקראתי את הודעתך עבר בי מין רעד כזה שבא רגע לפני הדמעות. גם אני (כבר סיפרתי את זה כאן) בכיתי מהתרגשות כאשר ראיתי את עלי - בני בכורי - כשהוא בעריסה בתינוקיה מספר שעות לאחר הלידה. כן, העלתי אז את מפלס הכנרת בדי הרבה והאחיות היו קצת מופתעות מאמא !!!? שעומדת ליד תינוקה ובוכה ללא שליטה...
 
למעלה