אנחה אבל אחרת
יש מספר מישורים שצריך להתיחס לנושא 1. את צודקת באומרך שפרדיגמה אינה שפה אבל זה ביחד עם ההסבר הנוסף לדעתי מספיק קרוב לצרכי כיתה ז (וגם כתבתי שההסבר הוא באופן גס). 2.לפרדיגמה יש מספר אינטרפטציות א. במקורה היווני פרושה - תבנית ב. ביום יום היא משמשת גם כ "הפרדיגמה של ארועי מוסיקת החוץ " - מאמר בניו יורק טיימס ג. בתכלס מי שטבע את המונח בהקשר המדעי שלו היה תומס קון בספרו "המבנה של מהפכות מדעיות" 1962 (תורגם לעברית ע"י הוצאת המכון הישראלי לפואטיקה ולסמיוטיקה). בספרו הוא טוען שהמדע מתפתח בקפיצות. ישנם ספרים שמהווים את התשתית התפיסתית לעוסקים בתחום כמו ה "PHYSICA " של אריסטו "ALMAGEST" של תלמי "PRINCIPIA " של ניוטון "CHEMISTRY " של לאבואזיה ועוד. הם זכו להיות ספרי יסוד כי - 1. הישגם חסר תקדים 2. ישנם קצוות פתוחים שחוקרים אחרים יכולים להמשיך ולחקור (לטענת קון). ציטוט "הישגים שהם בעלי 2 אפיונים אלה אכנה מכאן ואילך בשם "פאראדיגמות" (עמוד 20 ). בעברית - פרדיגמות הן מודלים (הכוללים חוק,תיאוריה,החלה וכדומה) שמהם צומחת מסורת קוהורנטית של מחקר מדעי.
יש מספר מישורים שצריך להתיחס לנושא 1. את צודקת באומרך שפרדיגמה אינה שפה אבל זה ביחד עם ההסבר הנוסף לדעתי מספיק קרוב לצרכי כיתה ז (וגם כתבתי שההסבר הוא באופן גס). 2.לפרדיגמה יש מספר אינטרפטציות א. במקורה היווני פרושה - תבנית ב. ביום יום היא משמשת גם כ "הפרדיגמה של ארועי מוסיקת החוץ " - מאמר בניו יורק טיימס ג. בתכלס מי שטבע את המונח בהקשר המדעי שלו היה תומס קון בספרו "המבנה של מהפכות מדעיות" 1962 (תורגם לעברית ע"י הוצאת המכון הישראלי לפואטיקה ולסמיוטיקה). בספרו הוא טוען שהמדע מתפתח בקפיצות. ישנם ספרים שמהווים את התשתית התפיסתית לעוסקים בתחום כמו ה "PHYSICA " של אריסטו "ALMAGEST" של תלמי "PRINCIPIA " של ניוטון "CHEMISTRY " של לאבואזיה ועוד. הם זכו להיות ספרי יסוד כי - 1. הישגם חסר תקדים 2. ישנם קצוות פתוחים שחוקרים אחרים יכולים להמשיך ולחקור (לטענת קון). ציטוט "הישגים שהם בעלי 2 אפיונים אלה אכנה מכאן ואילך בשם "פאראדיגמות" (עמוד 20 ). בעברית - פרדיגמות הן מודלים (הכוללים חוק,תיאוריה,החלה וכדומה) שמהם צומחת מסורת קוהורנטית של מחקר מדעי.