אני אתחרט על זה, אבל...
הנה הפרולוג של הספר שאני מנסה לכתוב עכשיו... תהיו עדינים: מלכות אלן - פרולוג בממלכת ארניה הנשכחת, מעבר לגבעות הזמן והרי הזיכרון, מלך פעם נער אנושי שמקומו לא נמצא לו בעולם בני-האדם. עברו היה מצולק בזיכרונות מרים, וכל חבריו מתים או רחוקים מכדי שישיגם. בלא אפשרות מושכת יותר, וברוח הפטריוטיות שרכש במחוזות הקסומים, התיישב אותו נער על כס המלכות, נטל מידיה של השליטה-המלכה הקודמת, פרדיננדה, את שרביט המלך ועטר ראשו בכתרה. את משכנו, קבע הנער בטירתה של אויבתו הקודמת, מכשפה רבת-עוצמה שקיללה את ארניה וכעת שכבה מתה תחת אדמת הארץ וקללתה גוועה. שנים באו וחלפו, ומשב הזמן חרך את הצריחים המחודדים של הטירה. והנער, אשר נטמע ברוחה המכושפת של הממלכה, הפך אף הוא קסום והחל מאבד מאנושיותו. בעיניו כבר לא בער להט ילדי האדם, תנועותיו התחדדו כתנועות בן-פיות, ולאיטו שכח את טבעו האנושי, את חבריו זכר אך במעומעם כמחשבות ילדות, וחשב עצמו לבן הממלכה. על גופו עטה בדי קסם, ועיצב לבושו ברוח הארץ, וניבי הממלכה היו שגורים בלשונו. אולי לא היה צורך להרחיב בדיבור על מלכה של ארניה. אולי לא היה טעם לספר את סיפורו של המלך הנשכח, ולהזכיר שוב את הממלכה. אולי נכון היה כל זאת, אם לא היה מתרחש המקרה ששינה את פני הארץ. אך בכל זאת נכתב המקרה ברשומות הגורל, בעל כורחו קרה. גם לאוזניי הגיע הסיפור אודות ארניה – ממלכת המסתורין הקסומה.
הנה הפרולוג של הספר שאני מנסה לכתוב עכשיו... תהיו עדינים: מלכות אלן - פרולוג בממלכת ארניה הנשכחת, מעבר לגבעות הזמן והרי הזיכרון, מלך פעם נער אנושי שמקומו לא נמצא לו בעולם בני-האדם. עברו היה מצולק בזיכרונות מרים, וכל חבריו מתים או רחוקים מכדי שישיגם. בלא אפשרות מושכת יותר, וברוח הפטריוטיות שרכש במחוזות הקסומים, התיישב אותו נער על כס המלכות, נטל מידיה של השליטה-המלכה הקודמת, פרדיננדה, את שרביט המלך ועטר ראשו בכתרה. את משכנו, קבע הנער בטירתה של אויבתו הקודמת, מכשפה רבת-עוצמה שקיללה את ארניה וכעת שכבה מתה תחת אדמת הארץ וקללתה גוועה. שנים באו וחלפו, ומשב הזמן חרך את הצריחים המחודדים של הטירה. והנער, אשר נטמע ברוחה המכושפת של הממלכה, הפך אף הוא קסום והחל מאבד מאנושיותו. בעיניו כבר לא בער להט ילדי האדם, תנועותיו התחדדו כתנועות בן-פיות, ולאיטו שכח את טבעו האנושי, את חבריו זכר אך במעומעם כמחשבות ילדות, וחשב עצמו לבן הממלכה. על גופו עטה בדי קסם, ועיצב לבושו ברוח הארץ, וניבי הממלכה היו שגורים בלשונו. אולי לא היה צורך להרחיב בדיבור על מלכה של ארניה. אולי לא היה טעם לספר את סיפורו של המלך הנשכח, ולהזכיר שוב את הממלכה. אולי נכון היה כל זאת, אם לא היה מתרחש המקרה ששינה את פני הארץ. אך בכל זאת נכתב המקרה ברשומות הגורל, בעל כורחו קרה. גם לאוזניי הגיע הסיפור אודות ארניה – ממלכת המסתורין הקסומה.
