אני א-מיני/ת וגם לי אין חוש הומור

orald

New member


 
באתי מהראשי... רציתי להגיד לכם

רוב מה שאומרים לכם זה לא מרוע לב

האם יש לכם איזו הנאה בחיים שלא הייתם מוכנים לוותר עליה בשום פנים ואופן? כמו חיי חברה עם חברים למשל .
אם מישהו היה מחליט שהוא לא נהנה בכלל מבילוי עם חברים, ולא אוהב חברה בכלל ובעצם רוצה להיות לבד כל החיים, והיה מחליט שהוא עובר לאי בודד, או למאדים כדי להיות לבדדדדד.... (אגב מתכננים לשלוח חללית למאדים ומחפשים מתנדב שילך לשם.. לבד. דרך הלוך ללא חזור. הוא אמור להשאר שם ולמות שם לבדדדד)

הייתם מתפלאים איך הוא יכול לוותר על ההנאה של להיות בחברת אחרים. הייתם מרחמים עליו שהוא חי חיים 'חסרים'

זה בערך מה שהמיניים מרגישים כלפי הא-מיניים.. פשוט קשה לנו להאמין שיש כאלו שלא נהנים מסקס. בבחינתינו זה נראה ויתור כ ו א ב.. וזה כואב (פיזית) לראות אנשים שרוצים לחיות בלי זה...כמו לראות מישהו שמחליט להרעיב את עצמו למוות..
 

WTR

New member
מסכימה עם הכותבת מעליי על כך שזה אכן

לא מרוע.
פשוט בשביל אנשים שהם כן מיניים, איך אומרים, סקס מהווה 10% ממערכת יחסים שלמה. אך שכשהוא רע (או שאין אותו) הוא מהווה 90%.
 

Labello Girl

New member
רק מההודעה שלך

סיפקת עוד עשרה משפטים על דברים שאומרים בדרך כלל.

נ.ב - שרשור הורס. :)
 

ברומבית

New member
"מחליט שהוא לא נהנה"


לא מחליט, סתם לא נהנה

מי שאוהב את זה ומוותר- זה סיפור אחר.
 

keiko

New member
לא.

אני אמנם לא מהפורום אבל אני כן מהפורום "נשים שלא רוצות ילדים" שמתמודד עם אותם תגובות ואני חושבת שאני יכולה לומר בביטחון שרוב האנשים שבחרו לעשות משהוא שהוא לא "הנורמה" יודעים לא לתקוף את אלו שעשו בחירות משלהם היות ורובם פתוחים ויכולים לקבל אנשים בלי לתקוף אותם, להכחיש, או להמציא לעצמם הסברים למה הם לא "כמו כולם".
 

niwo

New member
אני מבין למה את מתכוונת

כיוון שאני מישהו שכן רוצה לפחות ילד, אך לא בהכרח זוגיות.
כשהפסיכיאטר שאל אותי בנוגע לזוגיות ולילדים (כי כמובן שבגיל שלי צריכים לחשוב על לממש דברים כאלו כבר עכשיו)- ציינתי שאני רוצה ילד, אך אני לא מעוניין בזוגיות. הוא הביט בי בעיניים תוהות, ואמר: "בדרך כלל אנשים רוצים זוגיות לפני שהם רוצים ילדים, ואפילו ילדים לא כולם רוצים. ככה שזה נראה לי מוזר שאתה לא רוצה זוגיות, אבל כן רוצה ילדים.".
מעניין מה הוא היה אומר אם הייתי אומר את ההפך.
כיוון שאני בדיוק במצב ההפוך ממך (אם כי, הרצון שלי לזוגיות נמצא בתחום האפור), אני יכול להבין את התחושות שאתם מרגישים כשאתם מקבלים תגובות כ"כ לא פתוחות.
אגב,
אתמול,
אחרי שכבר חשבתי שהפסיכיאטר כבר ירד מכל עניין הזוגיות אצלי,
הוא שוב הזכיר את הנושא ואמר לי שהוא מקווה שבקרוב אני אצא לדייט. huge facepalm.

ו...
ו....
*אני פשוט חייב*-
יאוי לנצח
!!!
ולכל המגיבים בהמשך- כן, אני קורא יאוי ואני א-מיני.
 

keiko

New member
לפי השאלון הזה שראיתי אצלכם

זה לא נקרא "self sexual"?
 
יאס

אבל אני לא חושבת שזה קשור לאהבה שלנו לייאוי. אני אוהבת יאויי כי הוא מייצג משהו אצל גברים שלא קיים בעולמינו השוביניסטי שהרבה נשים היו רוצות שיהיו (רגישות! רגישות! רגישות!!!!!)

לא סתם קוראים לזה "ז'אנר של נשים".
 

niwo

New member
. אם הכוונה בהגדרה הזו:

*ה-18+ מתייחס להתייחסות שלי ליאוי כאן*

http://www.okcupid.com/quizzy/results?quizzyid=594569517622582870&resultid=36645138.
אז לא.
אגב, עניתי על השאלון. יצא לי שאני א-מיני א-רומנטי. (בפועל אני א-מיני א-רומנטי אפור. האפור מתייחס לא-רומנטיות).
אני לא ממש........מאונן. ואני לא ממש מפנטז. אני לא רואה פורנו "אמיתי".
אבל אני כן נהנה מקריאת יאוי. אם כי, יש המון זבל, ואת רובו אני לא אוהב. אם יש יאוי שמתאר אונס אני בכלל נוטש את המנגה.
בזמן האחרון עברתי לקומיקסים של יאוי לא מיפן. זה פשוט מהנה יותר לקרוא משהו פחות קלישאתי, וקצת יותר אמין.
ותכל'ס, נמאס לי שביאוי אין תיאור של המעבר וההתחבטויות הנפשיות שיש לכל מי שחוקר את הנטייה המינית שלו. נמאס לי שישר מתארים קיום יחסי מין. שאין שום בעיה לקיים אותם. שאין שום התלבטות או חשש.
זה פשוט נראה לא אמין. ועוד לא דיברתי על הנורמה הזו של 'סמה' ו-'אוקה'.
אגב, דוגמא לקומיקס BL שהוא לא יפני: http://alwaysraininghere.com/. בהתחלה ממש כעסתי על קרטר (דמות בקומיקס) שניסתה להתחיל עם אחת הדמויות באופן מעצבן ומטריד (זה לא היה יפה איך שהוא פנה לדמות בשם אדריאן). לא כ"כ אהבתי את הקומיקס בגלל הקטע הזה, עד שהפרק הראשון נגמר, ואז קראתי את הסיפור הקצר באתר. אני ממליץ לקרוא את הסיפור הקצר אחרי סיום הפרק הראשון. הסיפור כתוב היטב.
עוד קומיקס נחמד- http://princeofcats.thecomicstrip.org/.
ואם אני צריך לחשוב על דוגמא לקומיקס BL שאהבתי אז אני אתן את seven days.
 
דווקא לא מפריע לי

אם יש סצנות אונס בייאוי (גם ברובן זה לא בדיוק "אונס". ואיפה שיש באמת אונס, אז בד"כ אני גם נוטשת).

בעיקרון אני רוצה מהכל. שתהיה עלילה טובה, אקשן, אהבה אמיתית וכמובן בישים בישים בישים!!!!!
 
איך שכחנו....

כמו שכתבה לך ברומבית: אנחנו לא מחליטים לוותר על ההנאה מסקס.
אנחנו פשוטלאנהנים מזה. נקודה.
נזיר מחליט לוותר על ההנאה מסקס. אנחנו לא נזירים.

ואם מישהו "יחליט" לוותר על ההנאה ממוזיקה?
ואם מישהו "יחליט" לוותר על ההנאה ממתמטיקה?

אני מאוד אוהבת מתמטיקה ומאוד אוהבת חיי חברה ולא הייתי מוותרת על אף אחד מהם.
אבל כל אחד ומה שעושה לו טוב ואני לא מרימה גבה על כל הנאה או חוסר הנאה של מישהו.
יש גם משוגעים שאוהבים בנג'י. אני רק מלחשוב על זה מקבלת סחרחורת. אז גם הוויתור על ההנאה הזו לא ברור לך?

הגרוש לי, אגב, ישמח לקבל את המשימה לחלל.
הוא מחפש בכוח מקומות מבודדים פה על כדור הארץ. נדד אי שם הרחק במדבר סיני לפני שהחזירו אותו לפינה הכי מבודדת שיש וחי לבבדדדדדדדדדדדדד! לגמרי לבדדדדדדדד!
וכל פעם שהוא יכול, כל מה שהוא רוצה זה להיות לבדדדדדדדד!
תכלס' אם הוא היה יכול לעשות סקס עם עצמו וזה היה מספק אותו, אין לי ספק שהוא לא היה מחפש בת-זוג.
לצערי, לקח לי 8 שנים להבין שהוא אוהב להיות לבדדדדדדדדד ואוהב אותי רק בשביל הסקס.


אז כל אחד וההנאה שלו.
העובדה שסקס הוא הנאה שמקיפה את רובה המוחלט של האוכלוסיה ונחשבת בעיניה כהנאה הגדולה ביותר, לא אומרת שלא יכולים להיות כאלה שזה לא הנאה עבורם.
לא חושבים שאתם רעים (לפחות לא כולכם, כי תסכימי איתי שלאחל לנו להאנס זה רוע..), אבל כן חושבים שאתם יותר מידי מקובעים בתפיסה המחשבתית שלכם.

מה גם, שאני אישית די משוכנעת שחברה שלנו עושה מסקס רעש הרבה יותר גדול ממה שאפילו אחוז ניכר מהמיניים היו עושים ממנו לולא כל הרעש מסביב.
תחשבי על זה.


נ.ב.
וזה ממש לא דומה להרעבה למוות.
זה יותר דומה לכאלה שאני לעולם לא אצליח להבין שמוותרים על ההנאה מתמטיקה. כאילו, איך אפשר??
 
זה כמו שהומו יגיד לסטרייט

"איך אתה לא אוהב סקס עם גבר?! זו ההנאה האולטימטיבית של החיים!"
והנה, אף הומו לא רואה שום זכות לבוא בכזו שאלה לסטרייט. ויותר מכך, אותו סטרייט אפילו לא ירגיש את הצורך לנסות בשביל להוכיח ש"הוא לא אוהב" את זה...

אז תראי איזה פלא! בשביל סטרייטים, סקס עם בני מינם (אלו שהם לא נמשכים אליהם מינית), זה "לא הנאה" והם בהחלט יוותרו עליה...

אז למה לנו זה כן צריך להיות "הנאה שאי אפשר לוותר עליה", אם כמו סטרייטים אנחנו לא נמשכים לסוג של אנשים שבמקרה הם שני המינים?


תכלס, אני לא אוהבת שאנשים קובעים לי מה יגרום לי להנאה או מה צריך לעניין אותי בחיים. זה כמו להתעלם ולבטל את הזהות שלי, את התחושות שלי ואת הרצונות שלי בחיים.
לא. האנשים האלה אינם רעים, הם סתם מרגישים מאויימים מסיבה לא ברורה, ולכן דואגים לכפות את עצמם על אחרים. והעיקר שכולם "יחיו את החיים" כמוהם.

האם העובדה ש"בחרנו בחירה חופשית ולא על סמך לחץ חברתי" זה מה שמאיים עליהם? או אולי גורם להם לראות את עצמם בצורה שהם לא רוצים לראות?
 
למעלה