ועוד מאותה שיחה:
רק חבל לי שגם את לא חווה את התענוג הזה.
אני מתנצל בשם החשיבה העצמאית וטוען שהמאמר הזה הוא חתיכת בולשיט. [שלחתי לו מאמר אל א-מיניות]
מדבר כזה לא ניתן להתעלם בגלל שבגלל הדבר הזה בסופו של דבר האנושות מתקיימת.
זה כמו להתעלם מהנאה מאוכל.
איך נכנסת להריון?
את באמת מצפה שמישהו יגיד לך "וואלה, גם אני לא אוהב סקס, סוף סוף מצאתי מישהי א-מינית"? [כן, הו, כן!!!]
אמרתי רק שאת מאכילה את עצמך לוקש אדיר. ש פה לוקש ענק בכל התיאוריה, לא יעזור בית דין.
את ממש עושה פסטיבל מעניין ה-אי מיניות.
ברגע שאת מסוגלת לגמור-את מרגישה את התחושה הכי מדהימה שיש, ואין סיכוי שאת לא אוהבת את זה.
את לא צריכה טיפולים, את צריכה גבר. [אחרי שהוא טען שיש לי הדחקה/טראומה/מחסומים וכד' וכבלתי על זה שהוא שולח אותי לטיפול]
הצעד הראשון אגב בטיפול בבעיה הוא להודות בה-אף פעם לא מאוחר להודות ואף פעם לא בושה להודות שלא היה לך את האומץ עד אותו הרגע להודות.
אין לי מושג איך אפשר בלי זה..
והפאנץ' הסופי:
אין לי מה לומר חוץ מזה שאני מצטער בשבילך,
מילא אם היית נראית כמו פוגרום, אבל את ממש יפה, זה פספוס לעולם הזה..פספוס שלא תוכלי אף פעם להבין.