סרטן השד זו לא אחת מאותן מחלות
שגילוי מוקדם ככל האפשר מביא לריפוי בסבירות גבוהה מאוד? די ברור לי מה אותן נשים אמורות לעשות - את מה שעושה חברתי, שאמנם לא ערכה בדיקה שכזו אבל לאמה היה סרטן השד - בדיקות תקופתיות תדירות ויסודיות. מה אם אדע שאני אכן נושאת גן למחלת שיטיון ממנה סבלה סבתי, וסבלה אם סבתי, שתי הנשים נושאות קו המיגרנה במשפחה, המיגרנה אותה ירשתי? ככל מידע אחר, התועלת שבו תלויה בי ובמה שאפיק מכך. עם כל החששות הנלווים, הייתי מעדיפה לדעת זאת בבטחה, ולא לספור את ימיו של אבי (השייך לאותו קו מיגרנה) בצלילות דעת. גם אם הומוסקסואליות תתברר כגן (והרי הומוסקסואליות יכולה להתברר כמולדת, אך לא גנטית), איני חושבת שרבים יפנו לדרך ההפלה. א. רבים מאילו שמתנגדים להומוסקסואליות מאמינים שהיא ניתנת לשינוי, והם לא יתנו למדע לשנות את דעתם. ב. רבים מאילו שמתנגדים להומוסקסואליות מתנגדים גם להפלות. ג. הפלה היא הליך שלא ששים להמליץ עליו. נשיאת גן עוברי שיוביל לתוחלת חיים קצרה במיוחד ללא הגעה לבגרות, או סבירות לחיים חסרי עצמאות הן סיבות להפלה. הומוסקסואליות, כמו הרבה תופעות אחרות שאנשים לא רוצים אצלם במשפחה, לא תהווה סיבה להפלה (וכן, לנקודה הזו לפחות, אני בטוחה שהגענו). ד. מספיק אנשים, שאינם טורחים לתת את הדעת על הומוסקסואלים מתוך מחשבה שאין זה נוגע להם, יגלו שהם אוהבים את ילדם תהיה נטייתו המינית העתידית אשר תהא. הם לא יסכימו לעבור הפלה בגלל שטות שכזו (וכן, גם לנקודה זו אני מאמינה שאנו מגיעים, אם לא הגענו כבר). הויכוח הזה מזכיר לי דיונים הסטוריים על מוסריות/אי-מוסריות הפריה חוץ גופנית, בטענה שהיא תוביל לברירת ילדים תואמי אידיאל יופי. היום דיונים אלו נראים מגוחכים, וחסרי כל בסיס.
