אני בדילמה קשה ואני מקווה שזה המקום

[עדי 5]

אני בדילמה קשה ואני מקווה שזה המקום

לעלות אותה,או יותר נכון שהיא מתאימה לפורום. בטח זה יצא קצת מבולבל אבל... ילדתי לפני חודשיים את דרור והוא עדין יונק. לפני שנכנסתי להריון איתו גילו שיש לי פרולקטין גבוה שגרם לגידול שפיר על בלוטת יותרת המוח,טופלתי בכדורים ותוך כדי טיפול נכנסתי להריון( של דרור). הטיפול לצימצום הגידול הוא באמצעות כדורי דוסטינקס שמשמשים להפסקת החלב לנשים שלא רוצות להניק. כל עוד אני מניקה איני יכולה לקחת את הכדורים ולהתחיל בטיפול. חלק מתופעות הלואי של הגידול זה השמנת יתר, אני סוחבת עלי 20 ק"ג מיותרים כבר שנים,בהתחלה לא ידעתי ממה נובעת העליה במשקל-אני לאאוכל תיותר מהממוצע אבל עם הזמן התברר לי שזה כתוצאה מהגידול. אז הדילמה היא: בעוד 5 חודשים יש לבן הבכור שלי בר מצוה, אני מרגישה מגעיל עם עצמי, אני מרגישה שמנה נורא(טוב אני באמת שמנה). מצד אחד חשוב לי להניק את דרור מצד שני אני חושבת על עצמי,על מצבי הנפשי ועל הדכאון שהשומן עושה לי. בגדול אני חושבת על טובתו של דרור ויודעת שצריך להמשיך להניק אבל מידי פעם עולות מחשבות שאולי אני צריכה לחשוב על עצמי. אוףףף,אמרתי שזה יהיה מבולבל?

 

[עינבלית]

עדי היקרה!

בעוד 5 חודשים דרוד יהיה בן 7 חודשים. בגיל 6 חודשים תתחילו מוצקים ותוכלי להפחית את מספר ההנקות אולי תוכלי לטפל בהפחתת פרולקטין עם רפואה סינית שלא תפסיק לגמרי את החלב אבל תעשה עבודה טובה? נשמע לי שאת זקוקה לטיפול טוב, בלי קשר לבר מצווה!

 

[עדי 5]

באמת אני צריכה לברר על טיפול

אחר פרט לדוסטינקס. על רפואה סינית לא חשבתי אבל מי יודע אולי שם ימצא פתרון

 

[עמית@]

אכן דילמה.

הגידול מסכן אותך? אם זה עניין אסתטי בלבד (וברור שיש לו השפעות נפשיות- כאמור, לא קל.) הייתי מחכה עוד קצת (לפחות עד שדרור יהיה בן חצי שנה) ואז גומלת אותו. אם הגידול מסכן אותך אז אין דילמה.

 

[עדי 5]

הגידול לא מסכן אותי

הייתי השבוע אצל רופאה אנדוקרינולוגית מומחית לייעוץ 0ואצלה אני במעקב כבר זמן ממושך כך שהיא יודעת בדיוק מה הסיפור שלי.) היא אמרה שכל עוד אני מרגישה טוב ואין הרעה בהרגשה שלי (כאבי ראש,בעיות ראיה) אין מניעה להניק. כך שיש דילמה וטוב שכך.

 

[עמית@]

בהחלט טוב שכך.

אז אני חושבת שכדאי לחכות, עד חצי שנה לפחות, מוטב שיאכל כבר מוצקים לפני ולא תגלי פתאום כשהוא עדיין זקוק לתזונה חלבים מלאה שהוא אלרגי למשהו. (הוא אוכל גם מבקבוק? אולי כדאי להתחיל לשלב?)

 

[עדי 5]

הואה אוכל מבקבוק

בעיקר חלב שאני שואבת אבל כבר יצא שקיבל גם בקבוקי סימילאק.

 

[עמית@]

אז לאט לאט תגדילי את כמות

הסימילאק, אבל שוב- לדעתי חכי עם הגמילה המלאה.

 

[אמא של עופרי]

עדי יקרה ../images/Emo24.gif

היה לי מצב כזה דומה עם טלטל, והחלטתי להפסיק להניק (אחרי איןסופ מחשבות ואשמות וסביבה "אובר תומכת בהנקה") זה עשה לי כל כך טוב, שמהר מאוד הבנתי שעשיתי את הדבר הכי נכון. אז אני חושבת שזאת תהיה דעה לא פופלרית (בעצם פה אולי כן) את צריכה לחשוב על עצמך!!!!! כי נכון שאת אמא (ואני מעריצה אותך על 5 ילדים....) אבל את גם עדי וגם אשה ולפעמים צריך לחשוב על טובתינו. שבוע טוב

 

[עדי 5]

כיף לך שקיבלת את ההחלטה

ושהיה לך טוב איתה. סוף סוף ההנקה של דרור הולכת כל כך יפה, לראות את הפרצוף שלו תוך כדי הנקה,את החיוך בעיניים שאומר הכל "תודה אמא שהבנת אותי". אני חושבת כמה ההנקה מרגיעה אותו,כמה טוב לו וזה הורס אותי. תודה לך על התגובה,היא בהחלט מחזקת את הצד שאומר לי "יאללה תחשבי על עצמך ולא תמיד רק על הילדים"

 

[מיה שם בדוי]

באמת החלטה קשה... ../images/Emo4.gif

בקריאה ראשונה הרגשתי שנכון לגמול את הקטנצ'יק ולהתחיל את הטיפול בך. אך כשקראתי את התגובה שלך, ואת התיאורים על דרור כשהוא יונק, שוב התבלבלתי. אני לא יכולה לתת עיצה במצב הזה (גדול עלי). אני רק יכולה להציע לך את דרך המחשבה שלי במקרים כאלה: תנסי לדמיין כיצד תרגישי אחרי קבלת החלטה לכל כיוון. תבחני היטב את התחושות כאילו באמת החלטת סופית. תראי באיזה מצב את מרגישה יותר "הקלה" ובאיזה יותר "כובד". תבחני מה מרגיש לך יותר נכון. הרי אין כאן תשובה אחת נכונה, רק מה יותר נכון לך. ורק את בתוך תוכך יודעת את זה. שיהיה

ובכל מקרה תפרגני לעצמך

 

[sipi1]

זה ממש המקום המתאים

עדי, באמת לא קל להחליט... אני חושבת שבכל בחירה את חושבת גם על עצמך - גם אם תבחרי להמשיך את ההנקה, וגם אם תבחרי בגמילה. כרגע את במעמד מסוים - יולדת, מיניקה. אם היית בהריון מתקדם בבר המצווה, ונאלצת ללבוש אוהלים במקום בגד מחמיא - איך היית מרגישה עם זה ? האם העובדה שכולם יודעים שאת "שמנה" רק כמצב זמני, ורק כחלק מתהליך הלידה, הופכת את ההתמודדות לקלה יותר ? אני עברתי שני ארועים כאלה עם בטן של סוף הריון, וההרגשה האישית שלי היתה לא של "שמנה" (את זה יש לי רק כשתפאורת ההריון חולפת

) אלא של "אמא" - זו ההופעה החיצונית שלי בשלב הזה של החיים, וזה חלק מהמחיר שאני משלמת בשמחה כדי לגדל ילדים. אם ההנקה מאד חשובה לך, ותוכלי לחיות בשלום עם זה שהמראה החיצוני ביום החשוב לך לא יהיה מושלם בגלל ההנקה - זה פתרון. אבל אם את מרגישה געגוע לגיזרה נורמלית, ויודעת שתהיי אמא יותר מאושרת כך - תתחילי לגמול, ממש כמו שעמית כתבה לך.

 

[עדי 5]

ציפי תודה על תשובתך

האמת,יותר קל לי להיות שמנה בהריון ושידעו שזו הסיבה מאשר לבוא שמנה בלי סיבה. בגדול אנשים לא יודעים על הבעיה שלי ומה הסיבה להשמנה . נראה לי שאנסה להניק לפחות עוד חודשיים ובמקביל אפנה לטיפול אלטרנטיבי,לא טיפול תרופתי בדוסטינקס. נראה אותי הטיפול יצליח ודרור ימשיך לינוק כמה שיותר-עינבלית תודה על הרעיון

 

[אמא של רועי ושני]

וואו עדי...באמת דילמה קשה מאוד

האינסטינקט הראשון שלי אמר לי להציע לך להמשיך להניק. אבל אחרי שקראתי כמה זה מכביד עליך (תרתי משמע) חשבתי שוב והאמת שההחלטה קשה מאוד. את הרי לא שלמה בכלל עם הפסקת ההנקה ואת יודעת כמה זה חשוב ומצד שני - המצב הנפשי על הפנים ואת סובלת.. אני חושבת שיש כאן מקום להתפשר - לדעתי כדאי לך להניק את דרור עד גיל חצי שנה ואז לגמול אותו ולהתחיל לטפל בעצמך. כך את יודעת שנשארו לך עוד 4 חודשים לתחילת הטיפול וזה מעודד - כי את רואה את האור בקצה המנהרה. ומצד שני - דרור מקבל לתקופה יפה מאוד את המזון הכי טוב ולך לא יהיו נקיפות מצפון שגזלת את זה ממנו. אולי את יכולה בנתיים לעשות דברים אחרים שיעשו לך כיף בנשמה - להסתפר, לצבוע, לעשות לך יום פינוק של מסג'ים אם את אוהבת, לצאת יותר לבלות לבד עם האיש וכו'. בכל מקרה - שיהיה לך בהצלחה בכל מה שתבחרי לעשות

 

[בלינקה]

דילמה קשה מאד ../images/Emo4.gif

אני יודעת שאני כרגע בוחרת להניק ולא להתמודד עם בעיית המשקל הלא קלה שלי (כן, 20 ק"ג). אני חושבת שזה נותן לי איזשהו תירוץ ("אסור לי לעשות דיאטה, אני מניקה"). בכל אופן, יש לי מטפלת מצויינת בדיקור וצמחי מרפא, מתמחה בנשים בהריון ולאחר לידה. אני אחפש את הטלפון שלה ואשלח לך מסר.

 

[nubi]

../images/Emo24.gifאני כל כך מכירה את הנושא

אצלי עודף הפרולקטין נובע משחלות פוליציסטיות. אגב, בזמן ההנקה הפרולקטין אצלי השתולל בטירוף. אצלי זה גם התבטא בשיעור. כל הזמן חשבתי על ה"דיאנה" שמחכות לי... אני נורא מבינה אותך. להיות רזה זה אחד הדברים שכל הזמן מעסיקים אותי. המראה החיצוני נורא חשוב לי. אני מזדהה איתך ב-100%. מצד שני-ייסורי המצפון על הפסקת ההנקה כנראה שכבר לא יעזבו אותי. ועכשיו שאלה: את לא יכולה להכין לו "סטוקים" של חלב אם במקפיא ואז להפסיק להניק ולהתחיל להרזות? ואם את רוצה שם של רופאה הומיאופטית (שהיא גם רופאה "רגילה") תגידי לי.

 

[שיפסלה]

גם אני חושבת שפניה לרפואה

המשלימה - לאו דוקא סינית, אולי רפלקסולוגיה, דיקור, שיאצו - היא דבר שכדאי לך להתעניין בו לפני שתקחי החלטה. יתכן ותמצאי שם את דרך הזהב שתעזור לך לרדת במשקל וגם להמשיך להניק. ואם זה לא מסתדר, אני חושבת שבהחלט את צריכה לחשוב על עצמך. הנקה של חצי שנה היא זמן סביר לדעתי. ואחריה את יכולה להרשות לעצמך גם לצ'פר את עצמך. כלומר, להפסיק להניק לאחר כחצי שנה, ולהתחיל לטפל בעצמך. נכון שזה לא אידאלי לגבי הנקה, אבל גם את צריכה להרגיש טוב!

 

[אמברון]

../images/Emo24.gif

חייבת להבין משהו - מלבד עניין השמנת היתר, יש לגידול השלכות בריאותיות נוספות, שהעובדה שאת נמנעת מלקבל את הטיפול התרופתי בטח לא מסייעת להן. קשה לי לייעץ או לומר מה הייתי עושה במקומך, אבל אם הבריאות שלי הייתה עומדת מול הנקה, הבריאות שלי היתה מנצחת! (ללא קשר להשמנת היתר, אלא לעניין הגידול שללא טיפול עשוי לגדול וללחוץ על הבלוטה). אני זוכרת שגיסתי הסבירה לי פעם שאחת מהתופעות של הגידול שמקורו בפרולקטין הגבוה הוא פגיעה בראייה (זאת אחת הבדיקות שעושים כדי לאבחן גידולים מהסוג הזה). אם התרופה הזאת היא האופציה היחידה, קחי אותה ללא דיחוי. הבריאות שלך חשובה!!! אם יש אלטרנטיבות, כדאי לשקול אותן על מנת שלא תאלצי לוותר על ההנקה. שולחת לך

ענק ואוהב

 

[עדי 5]

הילה,אני במעקב אצל רופאה

בבדיקות שדה ראיה אין הפרעות בראיה. כרגע אין השלכות בריאותיות. ברור שלא אקח צאנס על החיים שלי. לא יעזור לדרור אם ינק שנה ואמא שלו תמות בגלל זה

. אני זוכרת כל הזמן שאני אמא ל5 ואני צריכה לשמור על עצמי בשבילם

.

 

[נסע ויוּד]

אוי, קודם כל ../images/Emo24.gif גדול

אני מסכימה עם ענבלית. אני יודעת שאת סה"כ נהנית מההנקה ושחבל יהיה לך להפסיק אותה. 5 חודשים זה הרבה זמן לנסות למצוא עוד אלטרנטיבות. וכמובן, מזל טוב

איזה ילדים גדולים יש לך