חוזרת לאחור קצת
במקום להתווכח אתנו המבוגרים, אולי כדאי לך ללכת לים או לטבע לחשוב קצת על מה שאמרו לך כאן, ובטח אחרים ולזכור שלא המצאת את הגלגל. שמה שקורה לך, קרה כבר בעבר, לנסות לצאת ממרדנות לשמה ולחשוב לחשוב חיובי, שכל מה שנאמר לך נעשה כדי להזכיר לך בדיוק את זה. את בטח חושבת שאף אחד כאן לא יודע מה את מרגישה וזה ממש לא נכון. אני לפחות יכולה להבין את ההרגשה שלך. ולכן, ודווקא בגלל זה אני יודעת במאה אחוז שמוטב לך עכשיו (מאוחר אבל לא מדי) וכל המשך רק יוסיף ויגדיל לך את הכאב. את צריכה להחליט מה את עושה עם החיים שלך, ואני בטוחה שגם חברות שלך לא ייעצו לך להיפגש אתו, לא בגלל שלא מבינות אותך אלא דווקא בגלל שאוהבות אותך. חס ושלום, אני לא אפנה אותך להורים שלך כי היית פונה אם היית מרגישה שהם כתובת. תמצאי לעצמך אלף עיסוקים שגורמים לך שמחה, ומהר עכשיו לפני שאת מתחילה בטעות הזו כי אחרי שתתחילי - הם כבר לא יעשו את העבודה , או שלפחות גם זה יהיה קשה יותר. בקיצור - יש מקרים ופעמים וזמנים שאדם בוגר (גם קצת בוגר) צריך לעשות החלטות קשות. לסגור את הדלת על מה שהרגיש ולהבין שטעה זו החלטה קשה. אבל לא תמיד יש ברירה וזה חלק מההתבגרות להבין ולבצע עד כמה שזה קשה. ורק תזכרי שעד כמה שקשה לך עכשיו לעשות את זה, יהיה לך רק הרבה הרבה יותר קשה מאוחר יותר. מאחלת לך הרבה כוח ואומץ.