ככה
אני כותב הערות תוך כדי קריאה: 1. ניגון "צעיר לנצח" לכל אורכו במהלך ההתחלה, יהיה ארוך מדי ומסורבל מדי. כדאי להפוך את זה לבית או שניים. 2. "חתול הקסם" אני במקרה מכיר את הקטע הזה, אבל לא הרבה מכירים אותו, ואז זה יהיה קצת ביזארי, במיוחד שזה אמור לשעשע קצת. 3. לא קשור בדיוק, אבל תעשה הגהה לתסריט, יש שגיאת כתיב [עד עכשיו ראיתי רק אחת, אז כנראה זה סתם עניין של הגהה]: "ואז הוא נשלח לאנליזה שתקבע עם הוא שפיר או ממאיר". 4. יש שם בדיחה על ההקרנות, עכשיו תחשוב שאם חולי סרטן בעבר או בהווה יקראו את התסריט או יראו את הסרט [בע"ה?] אפשרי שזה יפגע בהם. מאוד. יותר מזה, אני לא יודע מה התכנונים של היהידה שלך, אבל אם היא רוצה לקבל תמיכה כלשהיא מהאגודה למלחמה בסרטן,זה לא יהיה נאה. 5. למה החברה שלו נכנסת אל הרופא? 6. אתה כותב: "הם לא יודעים כיצד לקבל את הבשורה המרה." איך הצופים אמורים להבין את זה? אתה לא אמור לכתוב מחשבות, תהיות או הערות, אתה אמור לספק חוויה ויזואלית שתבטא את הסיפור, את הסאבטקסט ואת הרגשות. כנ"ל ההערה: "הומור שחור לא כל כך מתאים לה כרגע", איך אנחנו אמורים לדעת את זה? 7. הוראות בימוי לצלם לא אמורות להכנס לתסריט. הערות סאץ אז: "קלוז-אפ: ידו הימנית של אילן" לא לתסריט. 8. למה יש מילים/ משפטים שמסומנים בקו תחתון? 9. המשפט: "תאמיני לי, אני לא חושב על שום דבר אחר חוץ מזה", הוא משפט חשוב, צריך להדגיש אותו באיזושהיא דרך, בפעולה, בתנועה, בלא יודע מה, להדגיש אותו. הוא משפט מפתח. 10. "זווית: מגרש הכדורסל", הערה לא מובנת, אם שומעים את הצעקות מבחוץ, זו סצינה חדשה של חוץ [מה שנקרא "עריכה מקבילה"]. הו, סוף נהדר, עשה לי אפילו צמרמורת. הסיפור טוב יחסית, אבל יש בו גם דברים חלשים, הפיקסציה מצד אחד, והרעיון של הגיטרה מצד שני. יש עוד מקום לשיפור, אני חושב. אבל כעקרון הוא סבבה לגמרי. שים לב להערות שלי, אולי זה יעזור לך במשהו.