יונה לבנה 1
New member
אני הרוסה
קשה לי קצת לשתף אבל מרגישה שהצורך גובר. בעבר סיפרתי שבני השני בן ה-20 מאז התגייס לצבא גר אצל הורי,חלק מהצורך שלו להתגורר שם הוא הרצון הפסיכולוגי שלו לצאת מתחום אחריותי עקב הקשר החזק מידי שהיה ביננו מאז ומתמיד. לא פעם הוא בועט בי ומבקש להשתחר מהקירבה והחנק שלי (לדבריו),הבנתי את רצונו להתבגר סוף סוף ולצאת לעצמאות. אצל הורי הקשישים הוא מוצא עצמו מרגיש הרבה יותר עצמאי ובעיקר מטפל בכל צרכם. הבן שהחליט להתבגר סוף סוף והתחל את גיל ההתבגרות באיחור רב (לפני שנתים בערך,ממש עם הגיוס)גילה את המין השני והתחיל קשר עם אחת החיילות בבסיס לפני כשנה,לפני כמה חודשים החליט שהקשר לא מתאים לו,וביקש להיפרד. הוא מצא את עצמו בלחץ עצום מול חברתו שלא מוכנה לוותר עליו ועל החברות. נפרדים חוזרים נפרדים חוזרים ,במהלך כל החודשים האחרונים כאשר השיא (כך חשבתי) היה לפני כחודשיים כשהבחורה מודיעה לו על הריון,יחד הם טיפלו בנושא ועברו את ההפלה אחרי לחץ עצום שלה להשאיר את ההריון ואת הקשר .למזלינו לבסוף הסכימה לעשות הפלה. אני הבנתי כבר אז שזה לא יגמר ככה ולא הצלחתי לתקשר עם בני על הנושא,הוא כמתבגר מתחיל אמר לי שהוא מסתדר. היום הגיע הבום הגדול,הייתי אחה"צ בביקור אצל הורי ומתבר לי מאבי שהבחורה לא משחררת את בני ומתקשרת בלי סוף ומתייצבת מעבר לדלת ביתם יום יום ודורשת מבני להתחתן,כן אתם שומעים טוב,היא רוצה להתחתן איתו כי לפי דבריה לא עשתה הפלה ועכשיו הוא עוזב. קיבלתי שוק,בני בן ה-20 צעיר בהרבה מכפי גילו לא מעוניין בקשר ומאויים באשמת הבטחת נישואין. ניסיתי לדבר איתו על הנושא והוא לא מוכן לדבר איתי,בשבילו התערבות שלי מחזירה אותו לגיל הגן ושוללת ממנו את ההרגשה של מבוגר שיכול להסתדר. אני מאד מודאגת ולא יודעת מה לעשות? אני חוששת מהסיבה שהרקע ממנו היא באה קשה ביותר ,ואני בטוחה שגם בני חושש.......... חשבתי על אפשרות לגשת לקצין העיר ולבקש שיעבירו אותו לבסיס רחוק ביותר,אך לא יודעת האם הצעד הזה נכון? מישהו שיגיד כבר משהו......................
קשה לי קצת לשתף אבל מרגישה שהצורך גובר. בעבר סיפרתי שבני השני בן ה-20 מאז התגייס לצבא גר אצל הורי,חלק מהצורך שלו להתגורר שם הוא הרצון הפסיכולוגי שלו לצאת מתחום אחריותי עקב הקשר החזק מידי שהיה ביננו מאז ומתמיד. לא פעם הוא בועט בי ומבקש להשתחר מהקירבה והחנק שלי (לדבריו),הבנתי את רצונו להתבגר סוף סוף ולצאת לעצמאות. אצל הורי הקשישים הוא מוצא עצמו מרגיש הרבה יותר עצמאי ובעיקר מטפל בכל צרכם. הבן שהחליט להתבגר סוף סוף והתחל את גיל ההתבגרות באיחור רב (לפני שנתים בערך,ממש עם הגיוס)גילה את המין השני והתחיל קשר עם אחת החיילות בבסיס לפני כשנה,לפני כמה חודשים החליט שהקשר לא מתאים לו,וביקש להיפרד. הוא מצא את עצמו בלחץ עצום מול חברתו שלא מוכנה לוותר עליו ועל החברות. נפרדים חוזרים נפרדים חוזרים ,במהלך כל החודשים האחרונים כאשר השיא (כך חשבתי) היה לפני כחודשיים כשהבחורה מודיעה לו על הריון,יחד הם טיפלו בנושא ועברו את ההפלה אחרי לחץ עצום שלה להשאיר את ההריון ואת הקשר .למזלינו לבסוף הסכימה לעשות הפלה. אני הבנתי כבר אז שזה לא יגמר ככה ולא הצלחתי לתקשר עם בני על הנושא,הוא כמתבגר מתחיל אמר לי שהוא מסתדר. היום הגיע הבום הגדול,הייתי אחה"צ בביקור אצל הורי ומתבר לי מאבי שהבחורה לא משחררת את בני ומתקשרת בלי סוף ומתייצבת מעבר לדלת ביתם יום יום ודורשת מבני להתחתן,כן אתם שומעים טוב,היא רוצה להתחתן איתו כי לפי דבריה לא עשתה הפלה ועכשיו הוא עוזב. קיבלתי שוק,בני בן ה-20 צעיר בהרבה מכפי גילו לא מעוניין בקשר ומאויים באשמת הבטחת נישואין. ניסיתי לדבר איתו על הנושא והוא לא מוכן לדבר איתי,בשבילו התערבות שלי מחזירה אותו לגיל הגן ושוללת ממנו את ההרגשה של מבוגר שיכול להסתדר. אני מאד מודאגת ולא יודעת מה לעשות? אני חוששת מהסיבה שהרקע ממנו היא באה קשה ביותר ,ואני בטוחה שגם בני חושש.......... חשבתי על אפשרות לגשת לקצין העיר ולבקש שיעבירו אותו לבסיס רחוק ביותר,אך לא יודעת האם הצעד הזה נכון? מישהו שיגיד כבר משהו......................
