???????
מי קבע בדיוק שאפשר לנוע במעגלים הנ"ל רק בכיוון אחד (בעלייה לפי טענתך)?? אם נעים ב"מעגל הקוינטות" נגד כיוון השעון (ב"ירידה") מקבלים את "מעגל הקווארטות" ולחלופין- אם נעים ב"מעגל הקווארטות" נגד כיוון השעון (ב"עלייה") מקבלים את "מעגל הקוינטות". לכן מעגלים אלה זהים. לשם נוחות בלבד, כדי להפריד בין סולמות עם במולים לסולמות עם דיאזים, יש כאלה העושים אבחנה בין המעגלים- למשל, כמו שנאמר כאן: עלייה במעגל הקוינטות כדי למצוא סולמות עם דיאזים ועלייה במעגל הקווארטות כדי למצוא סולמות עם במולים. באותה מידה היה אפשר לקבוע- ירידה במעגל הקוינטות (לבמולים) וירידה במעגל הקווארטות (לדיאזים). אלה שיטות עבודה בלבד, והן לא סותרות את מה שאמרתי לגבי הזהות בין המעגלים. זה כל היופי בעניין- אפשר "להתחיל" את המעגל בכל שורש שרוצים וזה תמיד יעבוד- כשהולכים בכיוון אחד יתווספו דיאזים או ירדו במולים ובכיוון השני- ההפך. לעניות דעתי, ה"מעגלים" הם שיטת עבודה קצת בעייתית. הבעייתיות נובעת מכך שהמעגל בעצם אף פעם לא יהיה מושלם כי אחרי שמגיעים ל-7 דיאזים או במולים משנים spelling אנהרמוני (כדי להיות שימושיים וריאליים) ואז באופן תאורטי יוצרים מרווח שהוא כבר לא קוינטה או קווארטה (ובכך למעשה "שוברים" את המעגליות). מצד שני, הדבר החיובי הוא שאפשר לראות כך כיצד חוזרים לאותו צליל מבחינת פיצ'(גובה צליל- בהתעלמות מהאוקטבה שאליה מגיעים) וכך בעצם נסגר המעגל. מבחינת ההיבט האנהרמוני יש שיטה עדיפה לדעתי: ציר אופקי שמרכזו הוא C לסולמות מז'וריים או A לסולמות מינוריים. באותו מרכז כמובן שיהיו 0 סימני מפתח. כשנעים ימינה מה-0 (קוינטות בעליה=קווארטות בירידה) יתווספו דיאזים וכשנעים שמאלה ממנו (קוינטות בירידה=קווארטות בעליה) יתווספו במולים. בכל מקרה- תנועה ימינה מכל נקודה על הציר תוסיף דיאזים או תפחית במולים ותנועה שמאלה- ההפך. מכיוון שזהו ציר אופקי שקצותיו מתרחקים אחד מהשני, לא נוצרות בעיות אנהרמוניה. גם כאן, כמובן שמבחינה מעשית אין טעם להמשיך מעבר ל-7 סימני מפתח. ועכשיו להשוואה שלך:"ספטימה וסקונדה". זו השוואה כלל לא רלוונטית. לתנועה בקווינטות או לחלופין קווארטות יש שימוש תאורטי ידוע: התאמה בין שורשי סולמות לסימני המפתח שלהן. לתנועה של ספטימה או סקונדה אין כל תכלית בהקשר הזה. חוץ מזה מעגל הקווינטות (בהקשר זה) כלל לא אמור להיות מושר- זו בסה"כ שיטה מתמטית. חוץ מזה- השימוש במרווחים משלימים לאוקטבה (כמו גם סקונדה וספטימה) מועיל ונפוץ ביותר בלימודי פיתוח שמיעה. בתור מורה לפיתוח שמיעה אני יודע שאנשים בהחלט עושים מה שאמרת- כדי לשיר או לזהות ספטימה קטנה , יורדים מצליל מסוים סקונדה גדולה ועולים אוקטבה. זו דווקא שיטה שעוזרת לרבים בהכרת מרווחים ושירה שלהם...דווקא באמצעות השירה ניתן להבין יותר טוב- מצד אחד את ההבדל ומצד שני את הדמיון! לגבי התגובה הראשונה שלי-אולי הייתי קצת בוטה בניסוח (ואני מתנצל על כך) ובהחלט- גם למי שיודע את החומר מותר לטעות, אבל אם כבר מנסים לעזור לאנשים אפשר לצפות, לדעתי, ליותר הקפדה על פרטים ולא לשליפה. במקרים כאלו עדיף להסביר פעם אחת טוב מאשר להסביר בצורה שגויה ומטעה ואח"כ לתקן.