אני והוא
התחתנו לפני כחודשיים חשבתי שזה יגרום לו להרגיש מן סוג של אחריות וגאווה ואהבה לפחות בהתחלה אנחנו חברים כבר 6 שנים ואמרו לי מקורות לא מוסמכים שלפי הקבלה והשמות שלנו , חיי האהבה שלנו מוגדרים כ- אהבה /מריבה ואין דרך יותר טובה להגדיר את זה או אוהבים מאוד או רבים מאוד וזה תמיד אני רבה איתו כי אני נפגעת מהר (אני כאילו אף פעם לא מעצבנת אותו ) .... אני באה מבית שאמא עושה ברוגזים לאבא , וכמה שאני ראיתי את זה מהצד ושנאתי ואמרתי שאני לא אהיה כזו, אני כזו..... לדוגמא מקרה שקרה , נסענו לטיול של יומיים ובמשך הטיול נכנסנו למסעדת מזון מהיר אנחנו ועוד זוג אני התיישבתי והוא התיישב רחוק ממני הוא הזמין לעצמו אוכל.... ואני לא (לא הייתי רעבה) אבל כרגיל אני מנשנשת והוא יודע שבלי קטשופ אני לא אוכלת , הוא דאג לעצמו טוב טוב לרטבים שלו והבחורה האחרת ביקשה רוטב אחר אבל בשום אופן הוא לא זכר להביא את הקטשופ אני נפגעתי מאוד גם מזה שהוא לא ישב לידי וגם שהוא לא דאג לי זה נראה אולי טיפשי אבל זו דוגמא קטנה מאוד.. אנחנו יכולים לשבת בארוחת ערב של המשפחה והוא ימזוג לעצמו לשתות (כשאני יושבת צמוד אליו) והוא אפילו לא יציע לי.... או לאמא שלו או למישהו אחר.... או הוא רואה אותי מרימה וסוחבת ואפילו לא יעזור וכנ"ל לאמא שלו ... אין לי הסבר כי אני באה ממקום של רק לעזור... עוד משהו ... הוא לא מהמניאקים שעושים בכוונה הוא פשוט לא פותח את הראש מן סוג של אגואיסט כנראה לא במכוון כי אם זה היה רק אליי ככה אז מילא אבל גם לאמא שלו הוא ככה.... אני נפגעת עד עמקי נשמתי עד כדי כך שאני לא יכולה לדבר איתו במשך ימים ארוכים מאוד מה עושים קשה לי להתעלם..... וזה דברים שחוזרים על עצמם אחרי שכבר הערתי לו.... זה גורם לי לפעמים לבכות המון... אגב ... השבוע דיברתי עם אחותיו ומתברר שגם חבר שלה יכול לשבת בשולחן לקחת צלחת עם משהו ולא לשאול אותה אם היא רוצה.... פשוט לשים לעצמו ולהניח או להעביר.... איפה הם גדלו האנשים האלה???? איפה הכבוד לאישה..... אני והוא באמצע שנות ה- 20 לחיינו מה עושים עם הברוגזים שלי האלה אני חייבת להפסיק אותם אני יודעת , ואיך גורמים לו להתייחס אליי למרות שלא נראה לי שזה אפשרי
התחתנו לפני כחודשיים חשבתי שזה יגרום לו להרגיש מן סוג של אחריות וגאווה ואהבה לפחות בהתחלה אנחנו חברים כבר 6 שנים ואמרו לי מקורות לא מוסמכים שלפי הקבלה והשמות שלנו , חיי האהבה שלנו מוגדרים כ- אהבה /מריבה ואין דרך יותר טובה להגדיר את זה או אוהבים מאוד או רבים מאוד וזה תמיד אני רבה איתו כי אני נפגעת מהר (אני כאילו אף פעם לא מעצבנת אותו ) .... אני באה מבית שאמא עושה ברוגזים לאבא , וכמה שאני ראיתי את זה מהצד ושנאתי ואמרתי שאני לא אהיה כזו, אני כזו..... לדוגמא מקרה שקרה , נסענו לטיול של יומיים ובמשך הטיול נכנסנו למסעדת מזון מהיר אנחנו ועוד זוג אני התיישבתי והוא התיישב רחוק ממני הוא הזמין לעצמו אוכל.... ואני לא (לא הייתי רעבה) אבל כרגיל אני מנשנשת והוא יודע שבלי קטשופ אני לא אוכלת , הוא דאג לעצמו טוב טוב לרטבים שלו והבחורה האחרת ביקשה רוטב אחר אבל בשום אופן הוא לא זכר להביא את הקטשופ אני נפגעתי מאוד גם מזה שהוא לא ישב לידי וגם שהוא לא דאג לי זה נראה אולי טיפשי אבל זו דוגמא קטנה מאוד.. אנחנו יכולים לשבת בארוחת ערב של המשפחה והוא ימזוג לעצמו לשתות (כשאני יושבת צמוד אליו) והוא אפילו לא יציע לי.... או לאמא שלו או למישהו אחר.... או הוא רואה אותי מרימה וסוחבת ואפילו לא יעזור וכנ"ל לאמא שלו ... אין לי הסבר כי אני באה ממקום של רק לעזור... עוד משהו ... הוא לא מהמניאקים שעושים בכוונה הוא פשוט לא פותח את הראש מן סוג של אגואיסט כנראה לא במכוון כי אם זה היה רק אליי ככה אז מילא אבל גם לאמא שלו הוא ככה.... אני נפגעת עד עמקי נשמתי עד כדי כך שאני לא יכולה לדבר איתו במשך ימים ארוכים מאוד מה עושים קשה לי להתעלם..... וזה דברים שחוזרים על עצמם אחרי שכבר הערתי לו.... זה גורם לי לפעמים לבכות המון... אגב ... השבוע דיברתי עם אחותיו ומתברר שגם חבר שלה יכול לשבת בשולחן לקחת צלחת עם משהו ולא לשאול אותה אם היא רוצה.... פשוט לשים לעצמו ולהניח או להעביר.... איפה הם גדלו האנשים האלה???? איפה הכבוד לאישה..... אני והוא באמצע שנות ה- 20 לחיינו מה עושים עם הברוגזים שלי האלה אני חייבת להפסיק אותם אני יודעת , ואיך גורמים לו להתייחס אליי למרות שלא נראה לי שזה אפשרי
