אני והוא

[magenta73]

בסדר,

אבל מדברים על דברים שמציקים. לא שומרים בבטן, לא נכנסים לספקולציות, לא בודקים למי הוא מוזג או לא מוזג... ובטח ובטח שלא עושים ברוגז. גם אני לא חושבת שהוא אגואיסט. אני חושבת שזה קשור לחינוך... ואני חושבת שהוא יבין אותך הרבה יותר טוב אם תדברי, בשקט, לא ב"אתה לא מתחשב כי אתה לא מוזג"... אלא תסבירי לו למה ואיך זה מציק לך.

 

[wasaby]

זה לא אגואיזם

אם אני יושבת ליד ילד קטן אני אסתכל כל הזמן איך הוא אוכל, אמזוג לו, אציע לו, אחתוך לו את האוכל. אם אני יושבת ליד בן אדם מבוגר, אני נותנת לו את הכבוד בהנחה שהוא עצמאי, שהוא יכול למזוג לעצמו כוס שתיה. זה נראה משגע לקטוע כל הזמן את המהלך הטבעי של השיחה ושל הארוחה בהצעות ומחוות. כנראה שבמשפחה שלה כל הטקסים הקטנים האלה היו מאוד חשובים והיו דרך להבהיר שיכות ואהבה, כמו שבמשפחה אחרת יכולים להגיד כפרה ועיוני כל הזמן ובמשפחה שלישית ישאלו שלוש פעמים אם לקחת סוודר ואם יש לך גרביים חמות. אבל חשוב לזכור שזה שמישהו אחר לא הולך לפי אותם כללי טקס לא אומר שהוא לא אוהב. היא חשבה שהחתונה תשנה את הרגשות שלו, אבל הבעיה ככל שאנחנו יכולים לדעת היא לא ברגשות שלו אלא באיך שהוא מבטא אותם. הפתרון הוא בפשרה. היא צריכה להפנים באמת שמבחינתו זה שהוא לא מוזג לה זה לא בגלל שהוא רוצה שהיא תשאר צמאה אלא בגלל שהוא סומך עליה שהיא תדע לדאוג לעצמה. במקביל היא צריכה להסביר לו, בלי האשמה ובלי עלבון כמה זה חשוב לה שהוא כן יעשה מחוות כאלה מידי פעם. אנשים לא מגיבים טוב לדרישות שבאות עם האשמה. עוד דבר, היא מוזגת ומציעה ומביאה לו - יכול להיות שהוא חושש להגיד אבל מבחינתו מדובר בטרחנות ולא במשהו מהנה.

 

[wasaby]

זה לא אגואיזם

אם אני יושבת ליד ילד קטן אני אסתכל כל הזמן איך הוא אוכל, אמזוג לו, אציע לו, אחתוך לו את האוכל. אם אני יושבת ליד בן אדם מבוגר, אני נותנת לו את הכבוד בהנחה שהוא עצמאי, שהוא יכול למזוג לעצמו כוס שתיה. זה נראה משגע לקטוע כל הזמן את המהלך הטבעי של השיחה ושל הארוחה בהצעות ומחוות. כנראה שבמשפחה שלה כל הטקסים הקטנים האלה היו מאוד חשובים והיו דרך להבהיר שיכות ואהבה, כמו שבמשפחה אחרת יכולים להגיד כפרה ועיוני כל הזמן ובמשפחה שלישית ישאלו שלוש פעמים אם לקחת סוודר ואם יש לך גרביים חמות. אבל חשוב לזכור שזה שמישהו אחר לא הולך לפי אותם כללי טקס לא אומר שהוא לא אוהב. היא חשבה שהחתונה תשנה את הרגשות שלו, אבל הבעיה ככל שאנחנו יכולים לדעת היא לא ברגשות שלו אלא באיך שהוא מבטא אותם. הפתרון הוא בפשרה. היא צריכה להפנים באמת שמבחינתו זה שהוא לא מוזג לה זה לא בגלל שהוא רוצה שהיא תשאר צמאה אלא בגלל שהוא סומך עליה שהיא תדע לדאוג לעצמה. במקביל היא צריכה להסביר לו, בלי האשמה ובלי עלבון כמה זה חשוב לה שהוא כן יעשה מחוות כאלה מידי פעם. אנשים לא מגיבים טוב לדרישות שבאות עם האשמה. עוד דבר, היא מוזגת ומציעה ומביאה לו - יכול להיות שהוא חושש להגיד אבל מבחינתו מדובר בטרחנות ולא במשהו מהנה.

 

[הגמד הלוחם]

לא מסכים אתך

אצלי חנכו אותי בבית ואצל אורחים תמיד להציע לאחרים אם אני מוזג. כלל בסיסי בארוחה, אם אתה לוקח תציע גם לאחרים. אם משהו צריך עזרה אז עוזרים לפעמים אני שוכח , קורה גם אני בנאדם אבל בד"כ שומר על המנהג. אלכס

 

[Lil Kitty]

מותק מותק... תעשי הפרדה

כי את מדברת על שני נושאים שונים לגמריי. כל העניין מוכר לי, כי כל פעם שהעלתי את העניין בפני בן זוגי לשעבר, הוא היה עונה לי "מה את חושבת שאני לא אוהב אותך?". אלה שני דברים שונים לגמריי - לאהוב, ולהיות אכפתי. הוא יכול לאהוב אותך הכי הכי בעולם, לתת הכל בישבילך - אבל זה לא ישנה את העובדה שלא באמת אכפת לו. תלכו לייעוץ, למרות שלפי דעתי זה עניין אבוד. חבל שסבלת ככה 6 שנים ולא פירקת את חבילה.

 

[liat1953]

חשוב שתדעי ותפנימי

וכמה שיותר מהר ...ייטב לך ... ברוגז אינו פותר בעיות אלא מעמיק אותם... צריך ללמוד ללבן דברים..כמובן לא בעת כעס..אלא לאחר רגיעה... אם לא תשוחחי עם בן זוגך על דברים שמציקים או מעיקים לך הוא לא ידע עליהם לעולם וימשיך לנהוג באותה צורה...לכן חשוב לדבר ולפתוח כמה שיותר את הנושאים שאין עליהם הסכמה או מכעיסים או סתם לא ניראים. אתם בתחילת הדרך המשותפת...כך שמה שתצרו כעת ,זו תהיה התבנית לאורך כל השנים המשותפות שלכם. מאחלת לך הצלחה בחיים המשותפים...

 

[mika tal]

תראי מתוקה......./images/Emo68.gif

קראתי את דברייך. מהצד ובעודי רווקה קשה לי קצת לייעץ. אבל אני חייבת לומר שאינני מוכנה בשום פנים ואופן לחיות עם בחור אגואיסט. את מתארת כאן דברים קטנים, אך למעשה הם גדולים. זה שהוא לא יושב לידך- מתאר ריחוק, זה שהוא מביא את הקטשופ לבחורה אחרת ושוכח אותך- מראה על רצון להתרחק ואיוורור, והתקרבות לנשים אחרות. לפעמים יכול מאזן כזה להישמע מטופש, אך הרבה נשים יכולות להסכים עם העניין. אני חושבת שאתם חייבים ללכת לייעוץ!! כנראה שלפעמים גם 6 שנים לא יכולות לחשוף לגמרי את הבן אדם, אה?

 

[the match maker]

התשובה...

מחולקת לשתיים: א. קודם כל, את צריכה לדבר איתו. כן, אני יודע, אני תמיד אומר את זה, אבל זו הדרך הכי טובה לפתור בעיות. תגידי לו מה את חושבת, לאו דווקא בדוגמאות הקטנות שפירטת כאן, אלא בדברים גדולים יותר. הסבירי לו בעדינות מה את חושבת, ואיך את מצפה שהוא יגיב במצבים מסוימים, ואולי בהתחלה זה קצת יעצבן אותו, אבל בסופו של דבר הוא יבין. ב. שנית, את צריכה קצת להשתחרר יותר. להבין שהוא לא עושה את זה מתוך אגואיזם מוחלט, אלא פשוט בגלל שיכול להיות שהוא לא מודע לזה. אולי מבחינתו זה לא כזה בעל חשיבות, ואת צריכה ללמוד להבליג על חלק מהמקרים (כמו למשל המקרה עם הקטשופ). אולי גם יש דברים שמציקים לו בעבודה או בחיים ובגלל זה הוא לא שם לב לכל הדברים הקטנים האלה. פעם זה לא קרה? זה התחיל עוד לפני הנישואין? אמנם אני לא נשוי, ולא יודע איך מרגישים כשנשואים (אני בטוח שזו הרגשה מדהימה), אבל לפי דעתי, נישואין זה לא דבר שנועד לחנך, או לתת אחריות, אלא דבר שנועד לבטא דבר אחד - שאת רוצה לחיות עם הבן אדם זה לתמיד.