אני חדשה פה, ולא מאוזנת :/

[yaeli sun]

אני חדשה פה, ולא מאוזנת :/

שלום לחברי פורום סכרת,
נראה שכולכם פה מאוד מטפלים, בודקים, מתעניינים, מאוזנים..
הלוואי שהייתי מרגישה שייכת לכל הדבר הזה..
אני בת 26, סכרתית סוג 1 מזה כבר 20 שנה. כבר בערך 10 שנים או יותר שאני ממש, אבל ממש, לא מאוזנת.
היום הA1C שלי עומד על 11.5 והכוחות הנפשיים עומדים על הקצה קצה...
אני צריכה עזרה. לא באיך לטפל ומה לעשות, זה אני יודעת טוב מאוד. אני יודעת מתי וכמה ואיך צריך לבדוק ולהזריק ואפילו לספור פחמימות והכל.
אני גם לא צריכה שיעשו לי ";נו נו נו" או שיגידו לי שאני חייבת לטפל. אני יודעת את כל זה.
אני צריכה עזרה נפשית, קצת כוח.
נגיד, יש לי מן חלום כזה, שיאשפזו אותי באיזה מכון כזה לאיזון סכרתיים ושם האחיות ידאגו להכל ואני אצא משם אחרי שלושה חודשים עם A1C מושלם. מן "כפר איזון".. הלוואי ויש כזה דבר (???). או.. יש למישהו רעיון?
בכל מקרה, בינתיים, יש פה אנשים כמוני? שנוכל לדבר אחת עם השני/ה?

תודה, יעלי.

 

[הברווזה עליזה84]

מאוד מבינה אותך!!

אני מאוזנת כבר זמן מה, בערך שנתיים- אבל לפני כן היו לי שנים ארוכות מאוד של "מרד נעורים" שבהם הסתובבתי סביב הערכים שלך 10-14 באופן קבוע. אם את צריכה תמיכה אז את בהחלט יכולה לשלוח לי מסר ולהכיר. אם את צריכה הפחדות לצערי יש לי גם כאלה...
לא רוצה להגיד לך נו נו נו כי אני יודעת ממקור ראשון כמה זה מעצבן ולא מועיל, אני התאזנתי כשהיתה לי סיבה אמיתית להתאזן (הריון) ונשארתי מאוזנת כי... למדתי על בשרי מה שנים ארוכות כאלה יכולות לעשות.

אשמח להכיר, לתמוך, לעזור, לעודד וכו' כמה שאוכל

 

[תומרונתם]

שלום לך יעלי

קודם כל, איזה כיף שבאת. זה בטח לא היה קל, לבוא ולכתוב במקום שבו כולם מדברים על איך יורדים מתחת ל-6 ואיך 160 אחרי ארוחה זה ערך גבוה, בעוד את חושבת שלקום בבוקר עם 160 זה היום היפה של השבוע.
גם אני הייתי שם, כמו גם רבים וטובים אחרים. זה כנראה עובר על כולם, וזה חלק מההתבגרות (לאו דווקא התבגרות בסקאלה של שנות חיים) וההבנה של מהלך המחלה והשילוב שלה בחייך.

אני חושבת שעשית את הצעד הראשון הנכון, וזה לדבר על זה. לשתף ולהשתתף, ולראות שאת לא לבד במערכה.
אז תישארי! תקראי, תחכימי, אולי פתאום תבוא אליך איזו הארה.

וקצת פרטים... הרי אי אפשר בלי - איך את מטופלת? זריקות או משאבה? איזה מכשיר מדידה יש לך בבית? כמה פעמים ביום את מודדת? האם את בעודף משקל? האם את פעילה במהלך היום או לא? יש עוד שאלות... אבל אל לנו להפציץ הכל בבת אחת

 

[IrisPeleg]

אנחנו פה לחבק, לאהוב ולהבין

יעלי יקרה

כולנו עברנו מרד נעורים בצורה זו או אחרת (בלי קשר לגיל).

אני זוכרת שבתור הערה עדין לא היו גלוקומטרים וזייפנו היפויים רק כדי לזכות בשוקולד.
התרגילים האלו לא עברו גם כשהיתבגרתי.
אני בהחלט זוכרת תקופות שבדקתי פעם בשבוע.
לא היה בראש שלי.

מה שעזר לי לחזור למסלול היו תמיד מטרות ששמתי לעצמי.

- איך אני יכולה לקיים זוגיות עם אני מראה שאני לא שולטת במצב?
- איך אני יכולה להיכנס להריון ולעבור אותו בשלום אם אני לא שומרת?
-איך אני יכולה לדרוש מילדי לשמור על בריאותם אם אני מראה להם שאני לא מתיחסת לבריאות?

יש עוד הרבה דוגמאות וסיפורים לרוב.

שנים רבות הדיאטה שמרה על הסוכרת (למזלי).

החלום שלי הוא לא שיטפלו בסוכרת אלא שיגידו לי שלילדים שלי אין בעיה עם סוכרת.

מחבקת ומנשקת.

איריס

 

[הנריהנרי]

בגלל סגנון כתיבתך, אשתדל להיות מאופק,

ולא לשאול שאלות שבטח שמעת כבר אלף פעמים.

דבר ראשון שהייתי עושה, אילו אני במקומך, הוא החלפת אנדוקרינולוג, ורופא משפחה. גם אם הם טובים!
אם תכתבי באיזה אזור את גרה, ובאיזו קופה את חברה, הפורום יוכל לעזור לך למצוא אנדוקרינולוג טוב.

תנסי אותנו.

 

[yaeli sun]

קודם כל המון תודה

על ההבנה
ועל זה שאתם כאן..
יש משהו קצת מעודד לדעת שכולם עברו מתישהו גם שלב כזה.
אולי פשוט השלב שלי קצת ארוך במיוחד.. ורק צריך לעזור לו לעבור..
אה, אז פרטים עליי. אני מטופלת בזריקות. לנטוס והומולוג. היתי עם משאבה מתישהו בגיל ההתבגרות לתקופה של שנה אני חושבת, וזה ממש לא התאים בשבילי. עליתי המון במשקל באותה שנה. אולי החופש הזה של לתקתק על הכפתור גרם לי לאבד את זה.. בכל מקרה, אני בודקת לפעמים פעם ביום, לפעמים ביומיים. כשאין לי משהו חשוב "להשאר בפוקוס" בשבילו, או כשאני לא צריכה להפגש עם אף אחד, אני בדרך כלל נוטה לוותר על האינסולין.. רק כשאני צריכה להיות מול מישהו, אני טורחת להיות במצב טוב...
איך עולים על הגל הזה, של ההתאפסות?
אין לי שום הריון באופק ושום מטרה חשובה מספיק בשביל לשמור על עצמי..
בעצם יש לי, החיים שלי. אבל.. אולי זה לא מספיק?
מה עושים?

אני גרה בצפון (אמירים), אבל נמצאת בראשל"צ כמעט חצי מהשבוע (המשפחה שלי שם). הרופא משפחה שלי מדהים ואני ממש אוהבת אותו.. רופא סכרת אין לי בכלל כרגע. זתאמרת, היה לי אבל לא הלכתי אליו כבר כמעט שנה. דיאטנית אותו סיפור. הדיאטנית האחרונה שהיתי אצלה בכלל אמרה שהיא לא מוכנה לטפל בי כי אני מתעקשת על טיבעונות.. וזאת לא היתה הדרך שלה.. מאז אפילו לא חיפשתי אחרת.
אני שייכת לכללית..
בחודשים האחרונים התחילו לי בעיות חניכיים קשות והרופא שיניים אמר שזה אך ורק בגלל הסוכר.
אני מפחדת ממש.

תודה לכם מאוד שיש אותכם כאן..

 

[תומרונתם]

אני אנסה לא להגיד לך את מה שאת כבר יודעת

חוץ מדבר אחד.
אל תדלגי על אינסולין. תעשי מה שאת רוצה, תאכלי מה שאת רוצה, אל תהיי מאוזנת - אבל את תוותרי על אינסולין. האינסולין מאפשר לגוף שלך לעשות את הפעילות הבסיסית שהוא צריך כדי לא להיכבות. ואם לא יהיה אינסולין, את תיכבי. וזה לא יהיה בבת אחת.
בבקשה, אם רק דבר אחד תשני מהכניסה לפורום כאן, זה שתקחי אינסולין - לפני ארוחות, ולפני השינה (לנטוס).

השלב הבא, כמובן, הוא למצוא מה נכון לך לאכול, מתי, כמה, וכמה אינסולין לקחת על זה. אבל אם את עוד לא שם, קחי צעדים קטנים. תתחילי עם להיות מכוסה עם אינסולין בכל שעות היממה.

 

[IrisPeleg]

רוצה

יעלי יקירה

אני מבינה שאין לך את המטרות שלי, אבל נסי למצוא מטרה שתרצי אותה.
אפילו הצלחה בעבודה.

תחליפי צריכה לרוצה - הרבה יותר קל

תחשבי מה את רוצה להשיג בעבודה שבעיות בבריאות יפריעו לזה.
אתן לך דוגמא.
כשעבדתי בהייטק היו לי הרבה נסיעות עבודה לחו"ל.
תמיד חשבתי שאם לא אהיה מאוזנת בתקופת הנסיעות,
זה יחבל לי בעבודה ואני אהיה שם לבד.
זה מאד עזר.

אגב, גם אני טבעונית ואשמח לעזור לך.

בהצלחה יקירה

 

[shron17]

אשמח לקבל שם של אינדוקרינולוג באזור המרכז.

דרוש לי אנדקרינולוג מומחה,
שיעזור לי במינון נכון לתרופות.

 

[הנריהנרי]

האם את במכבי?

שם אני מטופל.

 

[הנריהנרי]

קבלי בחזרה במשר אישי...

 

[הברווזה עליזה84]

באיזו קופ"ח? מה זה מרכז? איזו עיר?

 

[shron17]

כול גוש דן מתאים כאזור המרכז.

 

[הסנפיר הכחול]

שלום יעלי

שלום יעלי
ולילה טוב

אתחיל מזה שאני לא כל כך פעיל בפורום כאן אלא בפורום של הכאב הנוירולוגי והעצבי, אך אני נכנס לכאן מידי פעם לקרא מה חברים כאן כותבים והחלטתי לחרוג ממנהגי ולכתוב לך.

לפני מס' שנים גילו אצלי את מחלת הסוכרת וכשגילו אותה אצלי היא הייתה בשיא התפרצותה (לא אכנס כרגע למה נפגעתי במחלה) הסוכר שלי היה 1009 והa1c היה 19.8 מטורף!!!

עברתי טיפולים ארוכים החלפתי 7 רופאי סוכרת ורופא משפחה ואפילו עברתי לא מכבר לקופת חולים אחרת.

אני בטוח שאת יודעת מה ואיך לטפל בעצמך ולא אני הוא שילמד אותך. אינני מכיר את ערכי הסוכר שלך ולא כמו שכתבה לך כאן מישהי עם 160 הוא ירידה עבורך מרמות גבוהות יותר זה בסדר תעמדי קצת על המדרגה בסביבות הרמה הזו ואחר כך תמשיכי לרדת בעוד 20 יחידות סוכר בלי להלחיץ את עצמך ובלי לפגוע בעצמך עם היפוגליקמיה שזה מסוכן יותר.

לגבי העזרה הנפשית אני חושב שעברת כרגע את המדרגה הראשונה (אלא אם את בטיפול פסיכיאטרי) ופתחת את הלב שמכביד מאד על אורח חיינו כחולי סוכרת, ההבנה שלך והרצון שלח לחלק את המעמסה שרובצת עלייך נכונה ומובנת וטיפול נכון המתאים לך ישחרר את הלחץ שאת נמצאת בו והקצה הזה שאת מדברת עליו הוא מסוכן מאד לך ולסביבה (ואין לי מושג לגילך אם הנך נשואה ויש לך ילדים) ואני מדבר מניסיון עצוב שלי מהבחינה הנפשית (ואם נכיר אספר לך).

אל תעשי שום דבר פזיז לא בהורדת הסוכר ולא מבחינה נפשית השאירי לך כל יום זמן לדברים שמרגיעים אותך ועושים לך טוב (טיול, ספר, מוזיקה, ים, ועוד.... ) זה מחזק ומשחרר
אין לי מושג אם את אוהבת או עושה ספורט או שיש לך כבר בעיות ניירופטיות אך אם את יכולה שימי עלייך אוזניות עם מוזיקה ותצאי לרכב על אופניים בטבע זה יכול להיות נחמד ומהנה

לגבי מה שכתבת בתחילת דברייך על מטפלים בודקים מתעניינים מאוזנים אז כך!

מחלת הסוכרת מחייבת משמעת עצמית גבוהה מאד מהחולה ולכל אחד רגעי המשבר שלו בבדיקות ובדקירות הרבות נכון וגם אני לפעמים מזניח בדיקת ביום או מחליט על יום ללא דקירות אבל תמיד תופס את עצמי וחוזר ל"מוטב" וזה אחרי הרבה מאד עבודה על עצמי ובעיקר נפשית.

להתעניין לקרא מחקרים ומאמרים תמיד טוב ולא מעט מההצלחה שלי נובעת מכך שאני כל יום כמעט קורא משהו על סוכרת ופגיעה עצבית ונויירולוגית ומתאים את הדברים על עצמי עליי לציין כי אינני נמנה עם אלו שמאמינים לרופאים כל כך ולמדתי איך לטפל בעצמי וזה כולל אוכל מהטבע שאני רוקח לבד ומינונים מדויקים של אוכל ולמרות כל האמור אני עדיין נע בממוצע בסביבות ה 140 והa1c שלי כרגע הוא 8.7 .

מאחר וכיום הסוכרת אצלי היא דבר משני ויש לי פגיעות קשות מהמחלה אני מתמודד כיום עם לא מעט דברים כשכל פתרון לבעיה כזו או אחרת הוא ניצחון מבחינתי ואומר לך שהניצחון הנפשי הוא אולי החשוב מכולם ובעצם בגללו באת לכאן

אני ניצחתי את הנפש לפני חודש לערך אחרי קרב ארוך וקשה אחרי לא מעט ניסיונות התאבדות בשנים האחרונות (אחת מאד מתוקשרת) והיום אני מבין שהסוכרת הרסה אותי כי הנפש שלי נגררה פנימה ולא נלחמתי באיזון הסוכרת אחרת ושקעתי.

סליחה שחפרתי לך ולחברים כאן ואשמח לתמוך בך בדרך הקשה שאת עוברת, לעזור לך לעבור את המשברים ומאמין שאחרי האיזון הנפשי תאזני גם את רמות הסוכר שלך

ממני בינתיים

 

[הסנפיר הכחול]

תוספת

עכשיו ראיתי את ההודעה החדשה שלך ואני חייב לומר לך את לא ממש בדרך הנכונה

את מזניחה את עצמך לחלוטין ואת בדרך לגרום לגופך קריסת מערכות חיסוניות.

תלכי בבקשה לרופא סוכרת תצייני שאת טבעונית ושיתאים לך את הטיפול הדרוש.
תלכי בבקשה לדיאטיקנית שמבינה בטבעוניות ותבדקי תפריט מתאים לדברים שאת אוכלת ושותה ותקבעי יעדים לרמת המשקל שלך מול האוכל והאיזון
תתחילי לבדוק את רמות הסוכר כמתבקש ולהזריק כנדרש לא עבור אף אחד רק עבורך בסוף זה את מול המחלה והטיפול
תבדקי כדורים כאלו ואחרים שאולי יתאימו לך ויעזרו לך (אינני יכול להמליץ כאן וגם אסור אינני רופא)
תתחילי בבקשה לטפל בחניכיים שלך אני אומר לך 7 שיניים בפה זה מכוער ולא אסטטי (זה מה שיש לי כרגע אני לפני ניתוח) תדעי ותזכרי טיפול שיניים לחולי סוכרת יכול להיות מסובך מאד ויקר מאד אם לא תטפלי כשאפשר.

והכי חשוב תעשי הכל בגללך את הכי חשובה לעצמך ובטח לעוד כמה מסביבך, אפילו לי כבר

לילה טוב
ואני כאן בשביל לעזור לך

 

[תומרונתם]

לך גם!

תודה לך סנפיר על פתיחת הלב מולנו.
נשמע שעבר עליך לא מעט בשנים האחרונות, ואני מאוד שמחה לשמוע שתפסת את עצמך בידיים ואתה מטפל בעצמך.

אהבתי מאוד את ההצעה שלך ליעלי לשים אזניות ולצאת החוצה לרכיבה, ואני אוסיף גם אפילו סתם הליכה. פעילות גופנית עושה טוב לנפש, גם אם כשיוצאים אליה מרגישים שזה הדבר האחרון שבא לעשות באותו רגע.

ושוב, תודה גם לך.

 

[הסנפיר הכחול]

אכן

תודה תומרונתם אכן עברתי הרבה בחיי ולא נכנסתי לכל הדברים המורכבים האחרים כי ההסתכלות שלי היא אחרת מחולים רבים בסוכרת או במחלות אחרות ובהזדמנות שאהיה בשעה יותר שקטה עם עצמי (הבקרים לא טובים לי מאחר ואני יישן אולי שעתיים שלוש בלילה) אכתוב עליה.

יום בריא ונעים לכולנו

 

[צפוני63]

ליעל שלום

גם אני חדש בפורום ונכנסתי לפה אתמול או שלשום בפעם הראשונה. ( אני מקבל מסרים מאיריס פולג דרך האתר שלה והיא על הכיפק).
אני הייתי תקופה מאד ארוכה עם ערכי סוכרת גבוהים מאד (280 קבוע-ללא שינוי ואם כן אז רק לרעה) .לפני שלושה חודשים פניתי לרופא ידוע באזור צפון(אני גר בצפון )והוא המליץ י לעזוב את כל הכדורים והזריקות ולעבור ללנטוס .
לא קרה שום דבר לטובה ואז ראיתי הרצאה באינטרנט בנושא תזונה טבעונית והחלטתי לאמץ אותה. .אך עשיתי זאת ללא ידע וללא הדרכה ואיזון .ולכן החלטתי לפנות לדיאטנית
. פניתי אליה באופן פרטי ולא דרך קופת חולים שלי כי רציתי אותה לשעה נטו ולא לעשר-חמש עשרה דקות כמקובל בקופות החולים(אני לא מאשים אותם)
היא עשתה לי סדר באוכל ובתוך יומיים שלושה החלו לרדת ערכי הסוכר לכ 97 עד 150 והנטיה היא למגמת ירידה נמשכת - כמו כן היא הכריכה אותי להכנס למשטר ספורט (התחלתי ללכת יום יום ולהתאמן על מכשירי שדה שנפוצים כיום בכל מקום .
אני מרגיש עם עצמי הרבה יותר טוב וערני מאד ועובד במלוא הקצב (בפיקוח -בנין ותעשיה ואני לא צעיר כלל-63)
הדיאטנית שלי היתה ספקנית למעבר לפול טבעוני -אך עקב התעקשותי היא זורמת איתי ועושה עבודה מדהימה בתיכנון האוכל.
אני עדין לא מאוזן לגמרי ואיני מתיימר לפתור את הבעיות של כולם(כל אחד וסיפורו הוא). אך יעל העצה שלי היא שתיפני לדיאטנית טובה ותיראי שיפור במהרה

 

[yaeli sun]

אתם כל כך מקסימים!!!

קשה לי לתאר לכם כמה זה מרגש אותי, ההכלה הזאת..
והשיתוף של כולם בדיבור הכי אישי. סנפיר, תודה לך כל כך. וכולם..
מרגיש כמו רשת הצלה ..
באמת תודה.

סנפיר אני כל כך שמחה שהצלחת לרדת מ19.8 ל8.7!!! איזו מהפכה של התעוררות!! פשוט משמח! ואף על פי כל הפגיעות שנגרמו בדרך, אתה עדיין ניצחת. ומנצח כל יום ביומו מחדש אני מניחה.

אני באמת מקווה למצוא סיבה "מספיק טובה" בשבילי להתאזן..
בינתיים אפילו ההפחדה מהחניכיים שכואבות לי, כבר גורמת לי לבדוק קצת יותר.. למזלי היתי אתמול אצת רופא שיניים אחר (לא דרך הכללית) והוא דווקא הרגיע אותי שזה יהיה בסדר.. נתן לי אנטיביוטיקה וטיפול אצל שיננית.. בזמן שדרך הכללית הם ממש אמרו לי שזה סיפור ושאני צריכה לעשות כל מיני בדיקות וצילומים ושכל דבר כזה יעלה לי כך וכך... בקיצור, אולי לא תמיד כדאי לסמוך על הקופה.. (?)

לגבי הפעילות הספורטיבית, אני לא יודעת לרכב על אופניים והליכה זה יכול להיות נחמד אבל איןןןןן לי מוטיבציה לצאתתתת........ אוףףף
אני יודעת שאני חייבת, כן..
לפעמים אני חושבת שמחלת הסכרת "באה" אלי כי אני צריכה ללמוד הרבה מאוד דברים, בגללה. בזכותה..
אחד מהם הוא משמעת עצמית..
אומרים שלכל מחלה יש סיבה למה היא הגיעה דווקא למישהו מסויים. מה הוא צריך לקחת ממנה או ללמוד ממנה.

וגם, אני שמחה לשמוע שיש עוד סכרתיים טבעונים כמוני!! איריס, צפוני63, או כל אחד, יש המלצות לדיאטנית טובה (ונחמדה! זה פרמטר ממש חשוב בשבילי) ??
אני אגיע כמעט לכל מקום בשביל אחת כזאת.
ואולי גם רופא סכרת טוב ואנושי??
אחד כזה שלא ינזוף בי בכל פעם שאני מגיעה?

מתחיל שבוע חדש מחר, שיביא איתו בריאות ושמחה לכולנו אמן אמן.

 

[הסנפיר הכחול]

שבוע טוב יעלי

שבוע טוב יעלי
ולשאר הכותבים המעודדים

יעלי אמרי לי בבקשה

א ת א ו ה ב ת א ת ע מ צ ך ???


אם כן אז יש לך בשביל מה לעשות ויש לך את המוטיבציה להצליח!!!!

איך אומרים אצלנו יאללהה לעבודה תתחילי ותצליחי

שבוע מלא בריאות וכוח לכולנו