אני חדש, מה עם אסימוב

[זאינאל]

שמים לוהטים ? סרט ?

החמצתי

או שטוב שכך ?

 

[גרומיט]

ספר מזעזע

מבולגן מאוד, נבנה על נושא אופנתי בלי מספיק מחשבה, כתוב רע... "שמיים לוהטים בחצות" כמעט הצליח לשכנע אותי לא לגעת לעולם בספרים של סילברברג

 

[הייזל]

מסכימה...

"כנפי לילה" הוא הספר היחיד של סילברברג ששווה משהו. רעיון מקורי לשם שינוי. "על פני מליארד שנה" הוא פשוט ספר שנמשך ללא פואנטה. הדבר הייד שיצא לי ממנו זה רתיעה מפני ספרים של סילברברג. ו"האיש במבוך" לא הותיר עלי כל רושם.

 

[זושר נגד כפיה]

למחוק הכל

למשל אם הולכים עד הסוף עם הרעיונות של אסימוב וסילברברג, אז אפשר למחוק את חיפה ולבנות במקומה מערות פלדה. ואפשר למחוק את תל אביב כדי שרק ירושלים תתקיים בלב המזרח התיכון. ואפשר מעתה לפנות אל בן לאדן כראש כוחות המורדים בחולית.

 

[הייזל]

תגיד לי

מאיפה אתה שולף את ההקשרים המופרכים האלה? ולמה אתה מתעקש לערבב מין שאינו במינו? מה הקשר בין בן לאדן למנהיג המורדים בחולית? אף אחד חוץ מהם עצמם לא מנצל את האפגנים, הם לא שולטים בשם חומר החיוני לכלכלה, האפגנים ככלל לא רואים בבן לאדן מנהיג הם לא מורדים באף אחד. אף אחד מהמורדים בחולית לא מבצע פיגועי חבלה הפגועים באלפי אנשים חפים מפשע. אם יהיו אי פעם ערי פלדה בכדור הארץ קרוב לוודאי שמדינת ישראל כולה תהיה עיר אחת. במקרה שאתה לא מודע לזה מערות הפלדה של אסימוב הן ערי ענק בנות מליוני ובליוני תושבים. בחיפה יש רק כמה מאות אלפים. אם נלך עד הסוף עם הרעיונות של סילברברג אז יהיה כאן חורף גרעיני שאחרי יגיע תור הקופים ומקקי הענק. בבקשה ממך שמור את הרעיונות המופרכים שלך למקומות אחרים (אלא אם כן אתה מעוניין להתמודד לתפקיד הטרול התורן)

 

[זושר נגד כפיה]

אם יהיה מבול יהיו ג´וקים (על היבשה)

אפשר גם לקרוא בין השיטין, ולהבין שמה שניסיתי להגיד שמדע בדייתי יכול גם להיות כמו נבואה שכופה את עצמה. לפעמים צריך לראות את ההווה כתקופה הכי טובה. פעם אנשים היו אומרים - נולדתי מאה שנה מוקדם מדי, או אני שייך לתקופה אחרת. אני חושב שמאז המאה העשרים, לא ראוי לאמר כך מהסיבה שזמן וגורל לא בהכרח מתקשרים.

 

[דלית - delete]

לא ראוי לומר מדע בדייתי בפורום זה.

מדע בדיוני, כמו כל נבואה, כופה את עצמו מרגע שהוא קיים וידוע. לדיון מעמיק ורציני על מקומה של הנבואה בעולם בו קיים רצון חופשי, הריני ממליץ על an enemy reborn, ההמשך של a hero born של סטקפול. אם זה כל מה שאתה מצליח לראות במד"ב, תוכל לקבל כסף טוב מארגון החלל האירופאי, אם הם עדיין משלמים. ואת קלארק כבר הזכרנו?

 

[tsahee]

ארררר!!!! סילברברג!!!!!

אני חושב שבפורום הזה עדיין לא הזדמן לי להפגין את מלוא סלידתי מההתעללות שהעביר סילברברג את ספריו של אסימוב. עד כמה שהבנתי (ותקנו אותי אם אני טועה) הספרים הארוכים שנכתבו במשותף לא באמת נכתבו במשותף. אסימוב כתב סיפור קצר קולע ונפלא, עם סוף די פתוח, ואז בא סילברברג והרס אותו ומתח אותו והוסיף הקדמה רעה וסוף סגור מכל כיוון אפשרי כדי שכולנו נבין בדיוק מה קרה שהיה בעיקר מחורבן. אני מצטער על ההכללה, קראתי רק את "שקיעה" מבין אותם ספרים, אבל הטראומה שהוא השאיר בי מספיקה לגרום לי לפנות לאחור ולהתחיל לברוח בכל פעם שספר של סילברברג נקרה בדרכי.

 

[L67]

אוי כמה שאני מסכים...

אני חושב שהספרים כן נכתבו בשיתוף פעולה (לפחות זה מה שכתוב לגבי "שקיעה") אבל זו היתה אחת הטעויות הטרגיות ביותר שאסימוב עשה. לי יצא גם לקרוא את ההתעללות שעבר הסיפור "ילד קטן ומכוער", וזה היה נורא. אני חלוטין לא מסכים למה שנאמר לגבי הכתיבה ה"יבשה" של אסימוב. הוא אמנם לא ניחן ביכולת לתאר תיאורי נוף מדהימים או בחוש ההומור האנגלי של טרי פראצ´ט, אבל הוא סופר מרתק. לדעתי הוא אחד הסופרים הטובים ביותר בתיאור חברות ובשימוש בז´אנר של המדע הבדיוני כדי לבחון מוסכמות חברתיות ותרבותיות. זה הופך את הקריאה של הספרים שלו (גם הארוכים) לחוויה שהיא בדרך כלל מרתקת. אפילו ספרים פחות טובים, כמו "לקראת המוסד" ו"בטרם המוסד" מציגים מחשבה מרתקת על עתידה של החברה האנושית. הוא היה מסוגל לקחת מגמות קיימות, ללכת איתן את הצעדים ההגיוניים הבאים, ולהתוות קווים להתפתחות אפשרית של החברה שבה אנו חיים. יכולת זו שלו הופכת אותו לאחד המרתקים שבסופרים לטעמי. אין הרבה שהצליחו להשתוות לו בתחום זה.

 

[preacher]

סילברברג

באמת יש לו המון ספרים משעממים והוא אפילו מצליח לכתוב סיפורים קצרים משעממים (זה לא קל לשעמם בעשרים דף). אבל כאן ושם יש לו יציאות... "על פני מיליארד שנה" - משלחת ארכיאולוגית שמחפשת שרידים מתרבות חייזרית עתיקה. סיפור פשוט, לא יומרני ולא ארוך, חייזרים משעשעים ועלילה שהעבירה לי כמה שעות בכיף. לא שזה ספר מצחיק או משהו אבל בהחלט לא מבאס ולא גרוע. בסגנון אלן דין פוסטר כזה. ויש לו סדרת פנטזיה שממנה תורגם משום מה הספר הרביעי אאל"Y - מסע להררי מג´יפור. לא קראתי אבל זו נחשבת סדרה טובה. and now, for something completely diffrent מאיפה השם הזה L67? פעם אנשים היו בוחרים שמות שאומרים משהו על עצמם, זה ברור למשל שהייזל אוהבת את היינליין או שאני אוהב את להקת המניק סטריט פריצ´רז (טוב, לא *ממש* ברור...) ואיבנובה אוהבת בבילון 5. עכשיו כולם מתחילים עם שמות כמו טוסט-עם-גבינה, L67, וכל מיני דברים חסרי משמעות כאלה. לי זה מפריע לדבר עם צירוף אותיות, אני צריך לדמיין איזו אישיות מאחורי הכינוי ושם נורמלי עוזר לזה.

 

[L67]

אבוי לבורות ../images/Emo13.gif

אחד הסיפורים הנחמדים ביותר של אסימוב נקרא "רובוט L67 הלך לאיבוד". כך שהשם כן מעיד משהו על הטעם שלי.... כללית - אני מעדיף מד"ב (לא מת על פנטזיה בכלל). אסימוב היה כרטיס הכניסה שלי למד"ב, ומתוך רגשות סנטימנטליים אלה והערכה כללית לו נבחר השם.

 

[mermit]

אוי, פריצ´ר, איך נפלו גיבורים... ../images/Emo3.gif

הניטפיקר נוטפק... מואהאהאהא.

 

[preacher]

זה ההוא שהוא חלק מחמישיה?

זכור לי במעומעם (אם כי לא השמות של הסיפורים כמובן

). קראתי את כל אסימוב כשהתחלתי לקרוא מד"ב, פחות או יותר רצוף, אבל זה היה בשנות השמונים. נו טוב... אני אתנחם בזה שאתה לא מעריץ של אלפרד בסטר, עוד היית קורא לעצמך 5271009.

 

[L67]

לא...

זה היה ההוא שהיה אמור להישלח לירח, אבל אבד בדרך. הוא נקלע לביקתה של מישהו שהיתה מלאה מכשירי חשמל מקולקלים. הציווי של התכנות שלו, לבנות דיסינטו כדי לכרות בירח, היה מספיק חזק בשביל שבשילוב עם ההלם מהסביבה הזרה הוא יבנה דיסינטו שצורך 3 וולט (במקום אלפים). אחרי שהוא הוריד חצי הר בהפעלה הראשונה שלו, בעל הביקתה הורה לו "לשכוח הכל!", כולל איך הוא בנה אותו... אסימוב כתב את זה הרבה יתור בהומור. זה ב"אנוכי הרובוט" או ב"בארץ הרובוטים", אני לא בטוח.

 

[השועל-בכרם]

זה ב בארץ הרובוטים.

 

[Y. Welis]

סיפור אדיר! אחד הטובים ביותר שלו

בגלל האכזבה המרה שבסיום, על אובדן הדרך להגיע לניצולת כזו של אנרגיה. אבל באמת שלא הייתי זוכר (ואכן לא זכרתי) שזה שמו של הרובוט...

 

[vonagut]

ווי ווי ווי

סילברברג ? בסדר - גם אני לא מסתדר איתו חוץ מהאיש במבוך הגאוני, אבל אסימוב ? ארתור סי קלארק ? (בלי לדבר על זה שאתמול רצו פה ליכלוכים על טולקין), אז כבר הבנתי שמפאת גילי היחסית מתקדם אני היחיד שמוכן להודות פה באהבה לאולד-סקול של המד"ב, אבל תנו כבוד לקשישים! (ושאף אחד לא יפתח פה על היינלין המלך)

 

[dusk]

אכן,היינלין הוא ה ../images/Emo47.gif אבל

גם לאסימוב מגיע המון קרדיט על יצירות המופת שלו,ולא פחות על ההומור שלו שעושה רושם שהוא חלק חלקים נרחבים ממנו עם היינלין,שגם סימלו את המד"ב של אותה תקופה.וגם היום משווים לה אופי חביב ביותר.

 

[זאינאל]

ממש לא אכפת לי להתעלל בגוויות ../images/Emo8.gif

והיינלין היה סופר ללא טיפת דימיון (לא שלאסימוב היה משהו לתרום לצלחת הכללית בנושא זה) אבל לפחות הוא היה משעשע (במין "אני הולך לדפוק את כל הבנות והן הולכות לאהוב את זה" סוג של שעשוע) בשטיחות שלו, והצליח להחזיק ספר שלם לבד, ולפעמים אפילו שניים או שלושה (סדרת מר לונג ומעלליו). אסימוב תמיד נהיה טרחני אחרי חצי ספר, עוד בימיו הטובים - אני בכלל לא רוצה לחשוב על ערוב ימיו ותקופת סילברברג שלו : ניסיתי לקרוא את רובם, אבל מלבד "ילד קטן ומכוער" לא צלחתי אף אחד מהם, וגם זה היה במזל (כי הייתי משועמם בטירוף באותה תקופה), ואני באמת לא חושב שסילברברג אשם - אהבתי, או לפחות הערכתי, את רוב הדברים האחרים שהוא עשה. בהמשך לאנלוגיות הלחם, הייתי רוצה לחדד - אסימוב הוא לחם אחיד - אפשר לאכול אותו, אבל זה משעמם ולא ממש טעים - אם אתה רוצה להשקיע, אז תקנה משהו אחר.

 

[preacher]

יש לך, נראה לי, חורים בהשכלה.

הספרים המוקדמים של שניהם מלאי דמיון וטובים מאוד. הסיפורים של היינליין משנות הארבעים, בעיקר "וולדו" ו"קסם בע"מ" מלאי דמיון בצורה שלא תאומן. the menace from earth סיפור כיפי וטרי גם היום. סיפורי המסע בזמן שלו בכלל גורמים לפיצוץ במוח (מהפרדוקסים). גם בשנות השישים היו לו ספרים מצוינים - עריצה היא הלבנה ולוחמי החלל. אסימוב כתב את הספרים הטובים ביותר שלו בשנות החמישים - סדרת המוסד המוקדמת. אז נכון שבשנות השמונים אסימוב מחזר את עצמו למוות וקשר את כל הסדרות שלו ביחד (בצורה עלובה) ובאותה עת היינליין פינטז על בחורות צעירות וכתב על זה כרכים שלמים וחולניים. אבל זו לא סיבה לפסול את כל הספרים שלהם. ממש לא.