ורדהמקורית
New member
אני חד הורית +ילדה בת 10 שנים
ונכנסת או-טו-טו לחודש תשיעי. אבא של הבת שלי עד לפני כשנה שילם מזונות בזמן ובצורה מסודרת. ולפני כשנה (בנובמבר 2002, החליט שזה מספיק לו, והודיע לי שהוא חדל מלשלם, מאז אני במרוץ גביה, שלא מצליח). שמעתי לעצות של ביבי, ומצאתי עבודה ואני מרוויחה - 3,000 ש"ח, ובזכות ההון העצום הזה, אני לא זכאית לגבות את המזונות דרך ביטוח לאומי. כך שנותרתי קרחת מכאן ומכאן. גם האב לא משלם וגם איני זכאית - עפ"י חוק הסדרים - למזונות מביטוח לאומי. האב של הבת שעתידה להוולד בחודש הבא, הודיע לי - שכדאי שלא לשלם חובות שהוא צבר במהלך השנים האחרונות, הוא מתכוון להכריז על פשיטת רגל, ולעשות הכל ולהעלים כספים, כדי שאף אחד לא יוכל לתבוע אותו, או לתבוע ממנו כספים, והודיע לי, עכשיו כשאני על סף לידה - שגם אני "אהנה מהפקר" וגם במקרה שלי, הוא מתכוון שלא להשתתף כלכלית - כי אין לא, ושאין טעם שאנסה אפילו, כי כסף אני לא אראה. הוא כבר קיבל עצות מעו"ד, איך להעלים כספים ולרשום אוטו על שם אחרים, וכל זאת רק כדי שלא תהיה אפשרות לגבות ממנו כספים. ההתמודדות עם הריצה אחרי האב של בתי הגדולה במשך השנה וחצי האחרונה, לא מאפשרים לי נפשית, גם לחשוב על הזבל החדש הזה, והודעתו = ש"אין לי מה לבנות עליו", ושאנסה להסתדר עם המציאות הזו לבדי - כי אני רגילה.... אני חיה בשכירות, ומשלמת כ- 550 דולר בחודש, ומעבר לזה כמובן - יש לזכור: ארנונה+מים+טלפון+פלאפון+חשמל+הוצאות אחזקת בית+הוצאות שוטפות+ והוצאות לא צפויות. מבירור בבנק למשכנתאות, בקשר לסיוע בשכ"ד, נודע לי - שבגלל שאני לא מקבלת קצבת מזונות מביטוח לאומי - אני לא זכאית לסיוע בשכ"ד. עכשיו שאלת השאלות. איך שומרים על שפיות, ומאיפה מגייסים כוחות. מיום שישי אני בחרדות עצומות, ומאוד חוששת מכך, שלא אוכל לעמוד כלכלית בתשלום שכ"ד, וכן בתשלום כל שאר ההוצאות - שהעניים (שלצערי הגעתי למצב הזה), מממנים עבור העשירים (חברת חשמל, בזק, פלאפון, כבלים וכו')... ואני יושבת ומסתכלת על החיים שעוברים לידי, ושואלת את עצמי - מאיפה אפשר לגייס כוחות, כדי להמשיך ולהתמודד ולא להתמוטט, כי הרי עוד מעט תצטרף ילדה חדשה לחיי, שאני צריכה בשבילה את כל הכוחות הקיימים בעולם, ובעצם - אני כעת מכלה את כוחותיי בחרדות ובעצבים, איך שורדים... ומה החיים בעצם מציעים לי, במציאות כזו, ששני הגברים שהיו אמורים - להיות גברים - לתמוך ולספק רשת בטחון - לילדיהם - בעצם מתנערים, ועם גיבוי מלא של המערכת המשפטית והחוקתית, עושים כרצונם. יש דרך לצאת מהחרדה הנוראית הזו, שמונעת שינה ומונעת כוחות? ורד
ונכנסת או-טו-טו לחודש תשיעי. אבא של הבת שלי עד לפני כשנה שילם מזונות בזמן ובצורה מסודרת. ולפני כשנה (בנובמבר 2002, החליט שזה מספיק לו, והודיע לי שהוא חדל מלשלם, מאז אני במרוץ גביה, שלא מצליח). שמעתי לעצות של ביבי, ומצאתי עבודה ואני מרוויחה - 3,000 ש"ח, ובזכות ההון העצום הזה, אני לא זכאית לגבות את המזונות דרך ביטוח לאומי. כך שנותרתי קרחת מכאן ומכאן. גם האב לא משלם וגם איני זכאית - עפ"י חוק הסדרים - למזונות מביטוח לאומי. האב של הבת שעתידה להוולד בחודש הבא, הודיע לי - שכדאי שלא לשלם חובות שהוא צבר במהלך השנים האחרונות, הוא מתכוון להכריז על פשיטת רגל, ולעשות הכל ולהעלים כספים, כדי שאף אחד לא יוכל לתבוע אותו, או לתבוע ממנו כספים, והודיע לי, עכשיו כשאני על סף לידה - שגם אני "אהנה מהפקר" וגם במקרה שלי, הוא מתכוון שלא להשתתף כלכלית - כי אין לא, ושאין טעם שאנסה אפילו, כי כסף אני לא אראה. הוא כבר קיבל עצות מעו"ד, איך להעלים כספים ולרשום אוטו על שם אחרים, וכל זאת רק כדי שלא תהיה אפשרות לגבות ממנו כספים. ההתמודדות עם הריצה אחרי האב של בתי הגדולה במשך השנה וחצי האחרונה, לא מאפשרים לי נפשית, גם לחשוב על הזבל החדש הזה, והודעתו = ש"אין לי מה לבנות עליו", ושאנסה להסתדר עם המציאות הזו לבדי - כי אני רגילה.... אני חיה בשכירות, ומשלמת כ- 550 דולר בחודש, ומעבר לזה כמובן - יש לזכור: ארנונה+מים+טלפון+פלאפון+חשמל+הוצאות אחזקת בית+הוצאות שוטפות+ והוצאות לא צפויות. מבירור בבנק למשכנתאות, בקשר לסיוע בשכ"ד, נודע לי - שבגלל שאני לא מקבלת קצבת מזונות מביטוח לאומי - אני לא זכאית לסיוע בשכ"ד. עכשיו שאלת השאלות. איך שומרים על שפיות, ומאיפה מגייסים כוחות. מיום שישי אני בחרדות עצומות, ומאוד חוששת מכך, שלא אוכל לעמוד כלכלית בתשלום שכ"ד, וכן בתשלום כל שאר ההוצאות - שהעניים (שלצערי הגעתי למצב הזה), מממנים עבור העשירים (חברת חשמל, בזק, פלאפון, כבלים וכו')... ואני יושבת ומסתכלת על החיים שעוברים לידי, ושואלת את עצמי - מאיפה אפשר לגייס כוחות, כדי להמשיך ולהתמודד ולא להתמוטט, כי הרי עוד מעט תצטרף ילדה חדשה לחיי, שאני צריכה בשבילה את כל הכוחות הקיימים בעולם, ובעצם - אני כעת מכלה את כוחותיי בחרדות ובעצבים, איך שורדים... ומה החיים בעצם מציעים לי, במציאות כזו, ששני הגברים שהיו אמורים - להיות גברים - לתמוך ולספק רשת בטחון - לילדיהם - בעצם מתנערים, ועם גיבוי מלא של המערכת המשפטית והחוקתית, עושים כרצונם. יש דרך לצאת מהחרדה הנוראית הזו, שמונעת שינה ומונעת כוחות? ורד