אני חושבת שפספסנו משהו

עוסג

New member
היה צריך להיות ../images/Emo7.gif

צודק, בטח שצודק. סתם לא רגילה לשמוע את זה מה
 

shooGS1

New member
למה לא?../images/Emo12.gifצודק../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

 

shooGS1

New member
לא העזתי להגיע לנקודה הזו שוב../images/Emo51.gif

במקום העבודה הקודם שלי, רכזת השירות הסוציאלי (אישה מדהימה ויקרה) הייתה אומרת: גם זונה נותנת רק את מה שהיא יכולה לתת...
 

SuperGirl 25

New member
אני חושבת שהתגובות היו טובות,

מפורטות ומזמינות. אגב, היתה תגובה רגשית-איקסמיקס רשם תגובה רגשית מאוד, על משקל הודעתה של חסויה אך גאה. אני חושבת שהתקפה אישית מביאה הרבה פעמים לתגובה רגשית וכאשר ההתקפה היא גורפת וכוללת את כל העו"סים, התגובה היא יותר רציונלית. לאחרונה פתחתי שרשור בנושא תקיפה שחוויתי במקום עבודתי. התגובות היו מאוד אוהדות ואמפטיות והרגשתי שכולנו באותה הסירה-אין חסינות מפני התקפה מצד פונים (גם אם אנחנו עו"סים טובים וסופר מקצועיים) וברור שכשההתקפה היא אישית, היא הרבה יותר פוגעת ורגשית וגוררת תגובה ברוח זו. איך את חושבת שנכון היה להגיב?
 

shooGS1

New member
תגובות תחת מתקפה

יש פספוס מסויים בדיון לטעמי, מכיוון שהמתקפה הייתה כללית, וחסויה נמנעה מלהיכנס לפרטים מסיבות השמורות עימה. באופן אישי אני לא נוטה להיכנס לדברים מהסוג הזה, ולכן לא הגבתי, היה לי חסר מאד לדעת מה בדיוק קרה שם ומה היו הגורמים שדחפו את חסויה לצאת בכעס שכזה. לי קשה לנהל דיון כשאני לא יודעת על מה הוא מתנהל. הפריעה לי מאד ההכללה, הפריעה לי קטיעת הדיון מתוך החשש להחשף (ולא - אני לא טוענת שהיא צריכה להחשף אם זה מפריע לה), מפריעה לי ההתנהלות של לזרוק פצצה ולברוח. ולכן לא הגבתי. בתמצית - הדיון לא מוצה. האם מישהו היה מטופל? אני הייתי מטופלת מספר פעמים בידי עובדים סוציאלים, באופן פרטי, בלי קשר לתפקיד שלי. אני יכולה לומר שההתנסות הזאת העשירה אותי מאד כמטפלת, לבוא לפגישה השבועית ולשבת על הכיסא השני. זה לא קל להיות מטפל, העמדתי את המטפלים שלי במניפולציות לא פשוטות, העמדתי אותם במבחנים, מתוך האישיות שלי והקשיים שלי ולא תמיד הם ידעו איך לצאת ממני, כעסתי לפעמים, הרגשתי לפעמים מותקפת, לא מובנת, אבל הרי זה חלק מהטיפול לבוא ולחזור שוב ושוב, על מה שמילדות פצע אותי. בתור אחת שישבה על שני הכיסאות המתקפה של חסויה נראית לי עוד יותר בעייתית, כי אני מרגישה שהיא באה ואמרה לי: "את חרא - כי את עו"ס. למה? ככה!" והלכה, ולי קשה עם זה. ואני שאלתי את עצמי (שוב מתוך ההתנסות הכפולה) על מה בדיוק מדובר, איך יתכן ששורה של מטפלים בזה אחר זה, נוהגים בצורה כמעט פלילית? האם יש משהו בחסויה עצמה? תגובות מנומקות ושכלתניות? אני לא אוהבת את זה ולא אגרר לזה. ולכן עקבתי אחרי השירשור מרחוק. כשמתקיפים אותי, אני אוהבת שנשארים להתבוסס איתי בבוץ, עד שמפציע האור. ודיון? אנחנו יכולים לפתוח שישור חדש בנושא של תגובות תחת מתקפה, בלי קשר לחסויה. במה שקשור לחסויה, הדיון היה מתפתח רק אם הייתה נשארת, בלעדיה הוא עקר וחסר טעם. ושוב, אני חייבת להדגיש, חסויה החליטה שלא להמשיך ולהסביר את עצמה מתוך חשש מזיהוי, אני מצדיקה את החשש שלה, ואם חשיפה תפגע בה, עליה להשמר מכך. לי, באופן אישי, פשוט קשה להיענות להזמנה מסוג כזה.
 

עוסג

New member
הדיון בפורום

לשו - אני מסכימה איתך שהדיון צריך להעשות בלי קשר לחסויה - לכן גם פתחתי שרשור חדש וגם בחרתי לא לפרט - מעבר לכך שחוויתי את פנייתה כרגשית - מתוך כבוד לפרטיותה (כמו שלא הייתי רוצה שינתחו את תגובותיי בפורום). אני בהחלט מסכימה עם supergirl ש"כולנו באותה סירה" וכולנו נפגעים כאשר תוקפים אותנו, השאלה מה אנחנו עושים עם זה. אני יכולה להגיד שהקשרים הטיפוליים הכי טובים שנבנו אצלי, נבנו מתוך כעס והתנגדות – אולי משום שמאחורי הכעס (ולא כל כעס) מסתתר לפעמים אדם שמאוד רוצה את הקשר ומאוד חרד ממנו. אדם, שבחוויה שלו נפגע מקשרים קודמים (ולאו דווקא קשרים טיפוליים) יכול להפיק הרבה מחוויה של קבלה והכלה. יש לי עוד הרבה מה להגיד, אבל אני צריכה לרוץ לעבודה.
 

ורדבר

New member
עוסג, מעניין מה שכתבת

קראתי את הדיון שלכן, ואני רוצה להוסיף - לדעתי, רק מי שעדיין רוצה קשר/טיפול/עזרה תיכנס לאתר הזה ותכתוב את דבריה. מי שבאמת כבר לא אכפת לו לא יעשה צעד כזה. אני מסכימה עם עוסג בכך שרק כאשר נעשה עיבוד של הכעסים וההתנגדויות - צומח טיפול משמעותי. יחד עם זאת - ברור שזה לא קל, במיוחד כשזה פים מול פנים ולא באינטרנט!
 

עוסג

New member
לא קל

ורד, אני מסכימה אתך שזה לא קל ואפילו קשה, ולא תמיד מצליח. זה, אולי, המקום של ההדרכה. בעיני זה לב ליבה של העבודה - עם הרגשות שלנו ושל אחרים.
 
למעלה