אותו דבר שאת עושה עם "רק" ילד אחד,
אם למשל בדיוק כשאת מאכילה אותו יש דפיקה בדלת? את מחליפה חיתול ופתאום הסיר גולש? במקרים האלה את עושה בראש הערכה מהירה ואינסטינקטיבית של סדרי עדיפויות - ופועלת בהתאם, מיד ובלי לחשוב על זה. אותו דבר עם שני ילדים. ברוב הדברים באמת אפשר לטפל, אפילו תוך כדאי הנקה. אבל, אם בזמן שהקטן יונק הגדול נפל מהכיסא - אני אניח רגע את התינוק בצד וייגש להרגיע אותו. נכון, התינוק יבכה כמה דקות, אבל אח"כ יחזור לאכול וישכח מזה. אם הקטן יונק והגדול רוצה ש ד-ו-ק-א עכשיו אני אגש לשחק איתו ברכבת, שזה קטע טהור של "צומי", אני אגיד לו שהוא צריך לחכות. אני אציע לו במקום זה לשבת לידי ולשמוע סיפור. במקרה הכי גרוע הוא יכעס ויצעק - אז יבכה כמה דקות עד שאני אגמור להניק. אין מה לעשות, וכשהם רואים שאת לא מתרגשת אז מהר מאוד הקטעים האלה נפסקים. לגבי הרדמה - זה באמת יכול להיות בעייתי. בדר"כ נקטנו הפרד ומשול: אם יש עוד מישהו בבית, הוא מעסיק ילד אחד בזמן שאת משכיבה את האחר. אם לא, את יכולה להושיב את הגדול מול סרט בזמן שמרדימה את הקטן. אם הקטן נרדם בהנקה או על הידיים, הוא עשוי אפילו להירדם בזמן שאת מקריאה לגדול סיפור. לגבי התארגנות בחוץ - יש כל מיני פטנטים. יש עגלות עם מקום לגדול לעמוד עליו, יש מין "נגרר" כזה שאפשר לחבר לכל עגלה. אצל אחותי השיטה היתה שהתינוק (היא עשתה שלושה במרווחים של שנתיים) מקבל את העגלה והגדול הולך ברגל. לי היה קל יותר להסתובב עם הגדול בטיולון והתינוק במנשא. ככה גם יגולתי להתרוצץ חופשי אחרי הגדול בגינת משחקים. זה מאוד עוזר אם קובעים יציאה, אפילו לגינה, ביחד עם עוד ילדים (והאימהות כמובן). תתפלאי כמה כולן יקפצו לעזור לך, בין אם זה בלהחזיק את התינוק רגע או בלשים עין על הגדולה שלך בזמן שאת מחליפה חיתול או מיניקה. בגדול רוב האנשים נהנים מתינוק חדש ועוזרים באמת בשמחה. ועוד עיצה לא קונוונציונאלית - אם התכוונת להניק מלא, וההנקה הולכת טוב,, תשקלי לקחת איתך בקבוק ליציאות משותפות החוצה. זה באמת נוח.
