אני יודעת שזה אבל...

[mika le]

או יה!! ../images/Emo59.gif

oh yeah !!

 

[בזזזזזזז]

קו-קו

זה המשחק הכי טוב שאני מכירה כדי ללמד ילדים שאמא הלכה - ומייד חוזרת. צריך להתחיל בזה כמה שיותר קטנים - אפילו חודשים ספורים, מתחבאים מאחורי מפית ואח"כ מאחורי כורסא ואח"כ מאחורי קיר ואח"כ בחדר השני וכו' - עד שהם לומדים שהלכת ותחזרי. כמובן, הקאטצ' הוא שזה לוקח כמה חודשים טובים, או שנים, עד שהם לומדים, ובינתיים את חייבת להתאפק ולפתח את הכישורים שלך בתור גמל. אבל זו המחשבה הראשונה שעלתה לי.

 

[עינבלית]

../images/Emo6.gif כישורי הגמל שלי

הצלחתי להתאפק 11 שעות(

) אבל בנסיעה ברכבת הטרנס סיבירית בקרון ללא שירותים... את ליה אני משירה לילל קצת אם אין ברירה בשביל לעשות PP, ועכשיו כשהיא כבר עומדת-יושבת- היא באה איתי לשירותים

 

[ילדונט]

מצטערת לא לחדש, אבל גמני מבינה

האמת שרק ממש ממש לאחרונה אני כבר פחות מרגישה ככה, כי פתאום אני מרגישה שיש עם מי לתקשר כשהיא ערה. אבל בהחלט, אין כמו כשהיא ישנה. משיחה מקרית עם ההורים שלי - גם לא יכלו לחכות כבר שהילדים ירדמו, והנה אנחנו, מבוגרים ובסדר, בסה"כ

 

[משוש30]

../images/Emo41.gif נצל"ש לשאלה דומה אבל לא בדיוק

מתן בן 3 חודשים וחצי והוא די מעסיק את עצמו למרות שהוא אוהב חברה ואוהב "לנאום" לקהל (כמה יותר רחב יותר טוב) אבל אני מרגישה רגשי אשמה כשאני לא "משחקת" איתו כשהוא ער. לדוגמה היום יש לי יום חופשי אבל יש לי מלא לימודים וכל זמן שהוא ער אני מרגישה שאני לא יכולה ללמוד כי אני צריכה להתייחס אליו ולדבר איתו ולתת לו צומי. לא כל כך כי הוא מבקש את זה (הוא יכול במשך שעות לשכב בשקט ולהסתכל על תמונות שלו) אלא כי אם אני לא אעשה את זה אז אני לא מפתחת אותו ולא מספקת את הצרכים החברתיים שלו. השאלה האם זה בכלל נכון? יכול להיות שאם הוא לא בוכה ושוכב בשקט במיטה אז מספיק טוב לו? ואם הוא ירצה צומי הוא כבר יגיד לי? כלומר האם לעבוד בשקט נשפי על המחשב או תוך כדי רגשי אשמה?

 

[1איתן ולהב שלנו]

דעתי

ביום שאת פחות עסוקה,אל תחכי שיקרא לך,תני לו לשחק לבד,וגם שחקי איתו,היום,שיש לך טונה לימודים,תני לו לשחק עד שהוא יקרא לך,אל תדאגי,הוא לא ישחק יפה בשקט בצעצועים שלו,בזמן שהוא רעב צמא ועייף,מתוך התחשבות בך. (והלוואי שהייתה לי את הדילמה...להב מעסיק את עצמו גרוע למדי...)

 

[תנועת החסידות]

אין לי תשובה מושכלת

מפני שאני ממש לא מבינה כלום בצרכים של חברתיים-התפתחותיים של תנוקות (מישהי יודעת באמת איפה אפשר למצוא מידע על כך?) אבל אני ממש מבינה את הדילמה ומזדהה איתה מאד מאד. מה לעשות שחוץ מלהיות אמהות יש לנו עוד מליון דברים לעשות? נראה לי שצריך למצוא איזה שביל ביניים בו הפיצלך לא יהיו כל הזמן לבד מצד אחד, אבל גם לא כל הזמן נשעשע אותם, מצד שני. ובקשר לרגשות האשם - שמישהו ימציא כבר איזו תרופה שתנטרל אותם...

 

[מ ת י ל ד ה]

אם יש לך אפשרות

לעסוק בענייניך - נצלי זאת כל עוד זה אפשרי. עשי מדי פעם הפסקות ע"מ לשחק איתו ולהתייחס אליו, ואז לא יהיו לך רגשות אשם. (אצלי האופציה הזו לא קיימת, אז הלימודים נדחקים לאישון לילה

).

 

[wieci]

אני ממש לא חושבת שאת צריכה

להרגיש רגשות אשם. יום ככה ויום אחרת. הרי את לא מתעלמת ממתן כל הימים כל הזמן, אלא מדי פעם את צריכה גם זמן לעצמך וללימודים. את צריכה לברך את עצמך על כך שמתן מאפשר לך את הזמן הזה. תהיי בטוחה שאם הוא היה משתעמם וממצה את עצמו, הוא היה מודיע לך בקולי קולות.

 

[yaelia]

לדעתי הרבה פעמים

נעים לקטנים להתעניין בסביבה שלהם. לפעמים הלל שוכב בשקט או מדבר למובייל שלו במשך שעות. כשהוא רוצה אותי הצעקה שלו משתנה לגמרי. אני חושבת שלפעמים גם יותר מידי גרויים מעייפים אותם והם צריכים קצת זמן לעכל ולהתבונן. לפעמים כשאני נכנסת לחדר והוא שוכב ומסתכל אני נהיית כל כך עצובה, שאולי הוא בודד ושכוח שם.. אבל אני בהתפרצות הורמונלית בזמן האחרון והכל מעציב אותי. אני חושבת שאני חווה עכשיו את היום השלישי אחרי הלידה שלא חוויתי... טוב, נסחפתי. בכל אופן אני חושבת שכשהם רוצים צומי הם יודעים לקרא לנו יפה מאוד.

 

[lulyK]

כן הוא בהחלט יגיד לך. נצלי כל רגע

שהוא מעסיק את עצמו (וזה גם מאד חשוב. תארי לך שאת יושבת וקוראת או סתם בוהה וחושבת מחשבות, ופתאום מישהו מגיע ומנפנף מולך פילון מלא בחרוזים מרשרשים)

 

[משוש30]

../images/Emo6.gif הרגת אותי...

 

[yaelia]

בספר המדריך השלם לטיפול בתינוק

ובילד כתוב שישנן בעיות שאי אפשר לפתור לקטנטנים ושהם צריכים להתמודד עם פתרונם בעצמם. כשאת צריכה ללכת לשרותים או סתם לשחרר את הידיים התינוקת שלך צריכה ללמוד להסתדר לבד לכמה דקות. זה לגמרי לא עושה אותך אמא נוראית אם היא בוכה טיפונת. היא צריכה אפילו בגילה הזעיק ללמוד שלפעמים אמא לא מתייצבת בשניה שהיא רוצה. נורא קשה לי לכתוב את זה כי גם כשהלל בוכה אני מיד עוברת לדום, אבל כשאני בשרותים, או מכינה קפה, הוא יכול להמתין שניה ולא יקרה מאום. חוץ מזה גם אני כמו הרבה אימהות כאן לפעמים משתוקקת שהוא כבר ירדם כדי שאני אוכל לנוח, ואחרי חצי שעה מתחילה לבדוק אולי הוא כבר התעורר. עסק מוזר האימהות הזאת.

 

[yaelia]

ועכשיו אני קוראת

שאמרתן לזרוק את כל הספרים

 

[אפרת12]

...ולהתייעץ בפורומים

נו, זהו בדיוק - שיש כבר כאלו שקראו את הספרים, אז למה לטרוח ולקרוא אותם גם אנחנו

...