ש ח ר של י ו ם חדש
New member
"אני יותר רעה מהבן של בעלך"...
חברים יקרים, אני חייבת לשתף אתכם, במסר שקיבלתי מנערה מקסימה בת 15.5, ששלחה לי מסרים בעקבות השרשור הכאוב שפתחתי כאן בשבת שנגע לסיפור של הבן של רגיעון והיחס שלו אליי ולילדיי. קיבלתי את אישורה של נעמה לפרסם אותו כאן: את לא מכירה אותי ואני לא מכירה אותך אבל מישהו שלח לי קישור להודעות האחרונות שלך בפורום משפחות מורכבות. את המישהו הזה אגב אני לא מכירה- הוא פשוט קורא את הבלוג שלי. גם אני חיה היום בבית מורכב, ואני עכשיו קצת מתביישת להגיד, אבל מתנהגת כמו הבן שלך בעלך. אני כל הזמן ידעתי שזה רע, אבל לא חשבתי שזה עד כדי כך פוגע. אני רעה כלפי החברה של אבא שלי, אבל לא חשבתי שהיא שמה על זה עד כדי כך, כאילו אני סך הכל הבת של החבר שלה. רציתי להגיד לך שמה ששלחו לי על ההודעות שלך גרם לי לחשוב, ואצלי זה המון...... כאילו, אני אשכרה מתנהגת כמוהו- ומה יקרה אם אני גם אמאס עליה? היא תעיף אותי בגיל 16 מהבית? העניין הוא שיכול להיות שהוא מתנהג אליך ככה מאותה סיבה שאני מתנהגת אליה ככה- בהתחלה לא רציתי שהוא יהיה איתה, והוא לא שאל אותי והביא אותה הביתה ועכשיו אני חושבת שאם אני אחזור בי ואתחיל להיות נחמדה אליה זה יהיה מוזר, כאילו לחזור בי. מה פתאום להיות נחמדה? זה מראה חולשה, ואסור לחשוף חולשה. אני עכשיו בפסק זמן מהמלחמה איתה, צריכה לחשוב. ואלי אם תתנו לו לגיטימציה ואפשרות לחזור בו מבלי להיראות חלש זה יעזור? אני נגיד לא יכולה לומר" זהו גמרנו עם המלחמה" ואני לא אובת אותה, אבל היום אני פחות שונאת אותה, אבל אני חייבת להראות שאני שונאת אותה כדי שיהיה סיכוי שאבא שלי יעזוב אותה ( למרות שאני יודעת שזה סיכוי אפסי לצערי ) וכדי לא להיראות פגיעה, לא? וזה מה שעניתי לנעמה: התרגשתי כל כך לקרוא את מה שכתבת. ממש. עד דמעות. עדיין קשה לי מכל ההלם שעברנו כאן. ההבדל הוא שהבן של בעלי לא חי איתנו, אלא עם אמו, ואת חיה עם אבא שלך וחברתו, האם הבנתי נכון? היכן אמא שלך בתמונה? האם היא קיבלה את הזוגיות החדשה של אבא? נעמה, אני כל כך מבינה את המלכוד שלך אבל תאמיני לי, שום דבר לא ייראה מוזר אם תתחילי להיות יותר נחמדה ומשתפת פעולה. את תתקבלי בזרועות פתוחות שם והיא רק תאהב אותך יותר ממה שחלמת אי פעם. אין לך מושג מה עוברת אישה שכל ה"פשע" שלה הוא שהיא אוהבת גבר שסיים פרק אחד בחייו והמשיך הלאה כי רצה לזכות בחיים מאושרים במקום החיים הקודמים שהיו לו. שום דבר בסגירת הפרק הקודם לא קשורה לילדים, את הילדים ההורים אוהבים תמיד, לנצח, גם כשיש להם ילדים חדשים, ואת רק צריכה לשמוח שאבא שלך מאושר עם אישה שדואגת לו וגורמת לו אושר. הם שניהם אוהבים אותך, באמת, ויהיה לך רק טוב ועול ירד מהלב שלך אם תוכלי להתחיל לתת קצת יותר מעצמך במערכת שלהם. תאמיני לי. נעמה, אל תמעיטי בערך שלך. כתבת לי דברים חשובים והלוואי שיכולתי להראות אותם לבן של בעלי. אבל הוא חסום לגמרי ולא מוכן לשמוע כלום. האם תרשי לי לפרסם את המסר שלך בפורום שלנו? לא אעשה את זה בלי רשותך, כמובן. קחי ממני חיבוק אמיץ ואת תמיד יכולה לכתוב לי ולהתייעץ אם את צריכה. אגב, בת כמה את בדיוק?
חברים יקרים, אני חייבת לשתף אתכם, במסר שקיבלתי מנערה מקסימה בת 15.5, ששלחה לי מסרים בעקבות השרשור הכאוב שפתחתי כאן בשבת שנגע לסיפור של הבן של רגיעון והיחס שלו אליי ולילדיי. קיבלתי את אישורה של נעמה לפרסם אותו כאן: את לא מכירה אותי ואני לא מכירה אותך אבל מישהו שלח לי קישור להודעות האחרונות שלך בפורום משפחות מורכבות. את המישהו הזה אגב אני לא מכירה- הוא פשוט קורא את הבלוג שלי. גם אני חיה היום בבית מורכב, ואני עכשיו קצת מתביישת להגיד, אבל מתנהגת כמו הבן שלך בעלך. אני כל הזמן ידעתי שזה רע, אבל לא חשבתי שזה עד כדי כך פוגע. אני רעה כלפי החברה של אבא שלי, אבל לא חשבתי שהיא שמה על זה עד כדי כך, כאילו אני סך הכל הבת של החבר שלה. רציתי להגיד לך שמה ששלחו לי על ההודעות שלך גרם לי לחשוב, ואצלי זה המון...... כאילו, אני אשכרה מתנהגת כמוהו- ומה יקרה אם אני גם אמאס עליה? היא תעיף אותי בגיל 16 מהבית? העניין הוא שיכול להיות שהוא מתנהג אליך ככה מאותה סיבה שאני מתנהגת אליה ככה- בהתחלה לא רציתי שהוא יהיה איתה, והוא לא שאל אותי והביא אותה הביתה ועכשיו אני חושבת שאם אני אחזור בי ואתחיל להיות נחמדה אליה זה יהיה מוזר, כאילו לחזור בי. מה פתאום להיות נחמדה? זה מראה חולשה, ואסור לחשוף חולשה. אני עכשיו בפסק זמן מהמלחמה איתה, צריכה לחשוב. ואלי אם תתנו לו לגיטימציה ואפשרות לחזור בו מבלי להיראות חלש זה יעזור? אני נגיד לא יכולה לומר" זהו גמרנו עם המלחמה" ואני לא אובת אותה, אבל היום אני פחות שונאת אותה, אבל אני חייבת להראות שאני שונאת אותה כדי שיהיה סיכוי שאבא שלי יעזוב אותה ( למרות שאני יודעת שזה סיכוי אפסי לצערי ) וכדי לא להיראות פגיעה, לא? וזה מה שעניתי לנעמה: התרגשתי כל כך לקרוא את מה שכתבת. ממש. עד דמעות. עדיין קשה לי מכל ההלם שעברנו כאן. ההבדל הוא שהבן של בעלי לא חי איתנו, אלא עם אמו, ואת חיה עם אבא שלך וחברתו, האם הבנתי נכון? היכן אמא שלך בתמונה? האם היא קיבלה את הזוגיות החדשה של אבא? נעמה, אני כל כך מבינה את המלכוד שלך אבל תאמיני לי, שום דבר לא ייראה מוזר אם תתחילי להיות יותר נחמדה ומשתפת פעולה. את תתקבלי בזרועות פתוחות שם והיא רק תאהב אותך יותר ממה שחלמת אי פעם. אין לך מושג מה עוברת אישה שכל ה"פשע" שלה הוא שהיא אוהבת גבר שסיים פרק אחד בחייו והמשיך הלאה כי רצה לזכות בחיים מאושרים במקום החיים הקודמים שהיו לו. שום דבר בסגירת הפרק הקודם לא קשורה לילדים, את הילדים ההורים אוהבים תמיד, לנצח, גם כשיש להם ילדים חדשים, ואת רק צריכה לשמוח שאבא שלך מאושר עם אישה שדואגת לו וגורמת לו אושר. הם שניהם אוהבים אותך, באמת, ויהיה לך רק טוב ועול ירד מהלב שלך אם תוכלי להתחיל לתת קצת יותר מעצמך במערכת שלהם. תאמיני לי. נעמה, אל תמעיטי בערך שלך. כתבת לי דברים חשובים והלוואי שיכולתי להראות אותם לבן של בעלי. אבל הוא חסום לגמרי ולא מוכן לשמוע כלום. האם תרשי לי לפרסם את המסר שלך בפורום שלנו? לא אעשה את זה בלי רשותך, כמובן. קחי ממני חיבוק אמיץ ואת תמיד יכולה לכתוב לי ולהתייעץ אם את צריכה. אגב, בת כמה את בדיוק?