עדי
שמחה שהגבתה בעצמך. אין לי עיניין לחזור ולדבר על אותם התכנים כי זו תחינת מים וזה נראה לי מיותר. אם עדיין אתה זקוק להתנצלות, קבל את התנצלותי הכנה לגבי הדרך בה הבעתי עצמי בנושא הגיל, למרות שאנני מוכנה להתנצל על התוכן, זו דעתי הכנה, ואני עומדת מאחוריה. לגביי הפורום, אני חושבת שכדאי להחליט בתור התחלה על כיוון הרוח שלו..אירגונית לארגון או תמיכתית-רגשית. לשניי התחומים, יש צורך בעזרה ראשונית לפחות של איש מקצוע כזה או אחר שיכול לעזור להפוך את הפורום לדינמי יותר.. ורק לאחר שתווצר פה קבוצה דומיננטית ופעילה תהיה אפשרות להרחיב.( דרך אגב אני מעריכה שבקרב יתומים ...יש אנשי מקצוע מתחום היעוץ הארגוני ומתחום הפסיכולוגיה גם יחד ( אני, אנני שייכת לכך). לגביי חברי, היום דיברתי עם חלקם, והזכרתי להם את הארגון. אני חייבת לציין, שאמירת ה"עזבי, זה כבר מאוחר...ראית איך נראה הכנס האחרון..." ואני אומרת ומספרת זאת מתוך כאב. עדי, אני ממש פונה אלייך. יכול להיות שאנחנו טועים לגבי יכולת ההנהגה שלך!!! אבל האם לא כדאי לך כמנהיג ארגון, לנסות להבין מה גרם לאכזבה כה גדולה שלי ושל חברי ממך, ולאיבוד התקווה לדבר איתך? ולפעול איתך? האם לא כדיי לנסות דרכי פעולה אחרות? הרי בתחלית הדרך היינו שם הרבה יותר. האם כל רצונך הוא שיאמרו "ישר כוח, וכל הכבוד"? אתה עושה המון, אין לי ספק. השאלה מבחינתי היא אם אתה מפנה את האנרגיות למקומות הנכונים? לתכנים הנכונים? בכדי שאני וחברי נרצה לחזור לפעול, צריכים להחזיר לנו את האמונה שזה אפשרי לעשות שינויים. בבקשה, העזר באנשי מקצוע להצלת הארגון. אני אסיים פה את הודעותיי בפורום, ואאחל לך מכל ליבי בהצלחה.
לימור
שמחה שהגבתה בעצמך. אין לי עיניין לחזור ולדבר על אותם התכנים כי זו תחינת מים וזה נראה לי מיותר. אם עדיין אתה זקוק להתנצלות, קבל את התנצלותי הכנה לגבי הדרך בה הבעתי עצמי בנושא הגיל, למרות שאנני מוכנה להתנצל על התוכן, זו דעתי הכנה, ואני עומדת מאחוריה. לגביי הפורום, אני חושבת שכדאי להחליט בתור התחלה על כיוון הרוח שלו..אירגונית לארגון או תמיכתית-רגשית. לשניי התחומים, יש צורך בעזרה ראשונית לפחות של איש מקצוע כזה או אחר שיכול לעזור להפוך את הפורום לדינמי יותר.. ורק לאחר שתווצר פה קבוצה דומיננטית ופעילה תהיה אפשרות להרחיב.( דרך אגב אני מעריכה שבקרב יתומים ...יש אנשי מקצוע מתחום היעוץ הארגוני ומתחום הפסיכולוגיה גם יחד ( אני, אנני שייכת לכך). לגביי חברי, היום דיברתי עם חלקם, והזכרתי להם את הארגון. אני חייבת לציין, שאמירת ה"עזבי, זה כבר מאוחר...ראית איך נראה הכנס האחרון..." ואני אומרת ומספרת זאת מתוך כאב. עדי, אני ממש פונה אלייך. יכול להיות שאנחנו טועים לגבי יכולת ההנהגה שלך!!! אבל האם לא כדאי לך כמנהיג ארגון, לנסות להבין מה גרם לאכזבה כה גדולה שלי ושל חברי ממך, ולאיבוד התקווה לדבר איתך? ולפעול איתך? האם לא כדיי לנסות דרכי פעולה אחרות? הרי בתחלית הדרך היינו שם הרבה יותר. האם כל רצונך הוא שיאמרו "ישר כוח, וכל הכבוד"? אתה עושה המון, אין לי ספק. השאלה מבחינתי היא אם אתה מפנה את האנרגיות למקומות הנכונים? לתכנים הנכונים? בכדי שאני וחברי נרצה לחזור לפעול, צריכים להחזיר לנו את האמונה שזה אפשרי לעשות שינויים. בבקשה, העזר באנשי מקצוע להצלת הארגון. אני אסיים פה את הודעותיי בפורום, ואאחל לך מכל ליבי בהצלחה.