אני כרגע בחור ישיבה

[ההססן]

אני כרגע בחור ישיבה

אני כבר כמה שנים בעליות וירידות לפעמים בא לי לעזוב את הכל לחפש חיים אחרים ולפעמים אני רוצה להיות גדול הדור הבא נמאס לי כבר לפסוע על שתי הסעיפים ראיתי עכשיו באינסטגרם איזה חבר שהיה איתי בישיבה קודמת ונזרקו שנינו תפס חיים ניהיה זמר הוא חילוני כרגע אני מעריך אותו שהוא תפס כיון רק אני לא מסוגל אני כל הזמן בדילמה בישיבה אומרים לי שמצפים ממני לגדולות ויש לי עתיד אבל לפעמים אני חושב שזה לא מה שאני רוצה בתקופה האחרונה אני כבר לא ממש מציית לחוקי הישיבה ויש לי הרגשה שרוצים לזרוק אותי אני עברתי הרבה ישיבות בתי ספר והכל אבל תמיד נשארתי במעגל הזה אני מרגיש שזה כמו דלת מסתובבת זורקים אותי ואני מחפש מקום אחר אני לא מסוגל להחליט מה אני רוצה וללכת על זה עד הסוף לא יודע מה לעשות נמאס לי כבר להיות הססן יש לי חברים שעזבו לצבא לעבודה רק אני לא יודע מה לעשות ,אני בא ממשפחה חרדית אבא שלי רב אמא רבנית עברתי הרבה בחיים אבל עדין אני לא יודע מלעשות ואיך להחליט על דרך וללכת עד הסוף עם זה עם זה בדת אז עד הסוף ואם לא אז עד הסוף נמאס לי לא להגיע לכלום בחיים !!!

 

[אין תשובה]

אין פתרון אינסטנט... וחבל שכך

אולי כדאי קודם לצאת מנקודת המבט ה"יחסיות". כי כשאתה תגיע ל'קו' שלך - גם אתה תיקרא אחד שיודע 'מה הוא רוצה'... להיתפס ליאוש ולהסתכל על כולם מלמטה - אין דבר מנחית מזה. תיישר קו עם החיים - תסתכל עליהם בגובה העיניים.
איחוליי - בהצלחה! מכל הלב!

 

[ההססן]

מה הכוונה

 

[אין תשובה]

אנסה להסביר

קראתי את מה שכתבת, ונדמה שאתה כל הזמן משווה את עצמך לאחרים, 'ההוא תפס את עצמו', 'אני תמיד כזה', אז הוא כזה ואתה כזה - סו וואט?! אין 'יחסיות' בבני אדם. כולנו שונים זה מזה וטוב שכך.
אין דבר שהוא אינו בר השגה, בכל מקום ובכל זמן, או לפחות טבעי ונורמאלי שיהיה. אנשים הם לא איזה חללית באמצע החיים ש'מצליחים' להיות כאלה או כאלה. בסופו שדל דבר אנו מה שהכי רצינו להיות בתת המודע. אם לא עכשיו בעתיד הקרוב, או הרחוק... (זה משנה מאד מתי? וכשזה קורה ב'רחוק' - זה אומר שמעבר לרצון בתת מודע הלכנו גם עם נטיות ליבנו - אם זה חוסר וודאות, אם זה קשרים משפחתיים חשובים יותר, אם זה נוחות, וכדו', ולא חסרות סיבות. אבל להלקות את עצמנו על כך - מי מת???

גוד לאק

 

[In Question]

שלום לך

זה בסדר להתלבט ואתה מתאר מצב שרבים שותפים לו, לפחות בתחילת הדרך , יש מחירים לכל צעד שתעשה וגם המחשבות או הראש מושך כל פעם לכיוון אחר.. אני מסכים שלהיות בשלב של ההתלבטות הוא שלב קשה יותר.
האם יש לך אפשרות לעשות בשלב הראשון צעדים שאינם "אל חזור" למשל , לרכוש השכלה כללית במקומות חרדיים , ועדיין להישאר דתי , או לעשות דברים מעבר למה שהיית רגיל עד עכשיו ולראות אם אתה מוצא את המקום שלך..
ומה הכוונה אם זה דתי אז עד הסוף? האם הכוונה להישאר בעולם החרדי / אברך ?

 

[קליטו]

דבר עם ההורים

שאתה בתיסבוך וזקוק לשוחח עם מישהו.
תוכל לתמרן שזה יהיה איש אמין עם ידע ראוי בתחום הנפש, נראה שדרך אירגונים שונים תוכל לקבל יעוץ אישי בחינם,
לי ידוע למשל על שלוחה חרדית של ויצו, אז אפשר לשאול בויצו על יועץ מתאים בחינם, יש בעיתונים רשימה ארוכה של אירגוני עזרה.
אם אתה רוצה לבחור בין עולמות אז כדאי שתשוחח עם גורמים מכל העולמות, ולהכיר אנשים שהם בדלימה כמוך, יש גם יועצים במיגזר החרדי דרך הטלפון, יש יועץ מקסים ומומלץ במיוחד דרך האירגון אהבת חינם ידיד נפש ששמו הוא יעקב חיון.
השאלה למה אתה מתחבר, יש הרבה גוונים לכל מיגזר, אתה יכול לחיות יפה איפה שאתה נמצא,
יש לך כיוונים רבים בכל העולמות.
והשאלה מה מתאים לך,
תוכל לנסות להכיר אנשים שונים.
כשהספקות יתבהרו - הכל יהיה פשוט יותר

 

[קליטו]

הייתי אומר יותר מזה

חכה, עד שתדע להיכן לפנות.
אפשר לתמרן ולמצוא את האושר בכל מקום, ולא כל זמר או ראש ישיבה מרגיש שנמצא במקום הנכון,
לוקח זמן להתבשל בענין, ובינתיים תתקדם בהוצאת בגרות, ולימודים שנראים לך
מצוין שאתה שקול ולא ממהר לקבוע עובדות בשטח

 

[קליטו]

הייתי אומר יותר מזה

חכה, עד שתדע להיכן לפנות.
אפשר לתמרן ולמצוא את האושר בכל מקום, ולא כל זמר או ראש ישיבה מרגיש שנמצא במקום הנכון,
לוקח זמן להתבשל בענין, ובינתיים תתקדם בהוצאת בגרות, ולימודים שנראים לך
מצוין שאתה שקול ולא ממהר לקבוע עובדות בשטח

 

[ההססן]

שלום לכולם עדכון קצר

עזבתי תישיבה שלי אחרי שהרגשתי שמיצאתי שם ואין לי חשק להיות חלק מהמסגרת אני עובד קצת ומחכה לגיוס אני מתגייס לגבעתי באוגוסט הקרוב לאחר מכן השלים לימודים בגרויות בעזרת השם תודה לכם