אני לא יודעת אם זה המקום...
אני לא יודעת אם זה המקום...
לשאול שאלות מסוג זה, אך אנסה בכל זאת... שלום לכולם... אני אם חד הורית לילד בן 4. האב היה בעבר משתמש בסמים קלים, אך למרות שנגמל גם היום נשאר (וסלחו לי על הביטוי) אידיוט. גם בתקופת נישואינו (4 שנים בערך) הוא עבד רק חודש. כל הנטל היה מאז ומתמיד עלי. עובדת, מטפלת בילד, מנקה ומבשלת. כיום עברתי לדירה שכורה, והוא נשאר בדירה שגרנו בה כשהיינו נשואים (הדירה רשומה על שם הוריו). כך שהוא חיי כמו מלך בדירה מפוארת, לא עושה כלום ומתלונן, ואני גרה במקום צנוע, אין לי כסף ולא מתלוננת. אני מקבלת ממנו מזונות 1000 ₪ בלבד לחודש. אין צורך לומר שסכום כזה אינו מספיק ואני אף פעם לא "גומרת את החודש". לפני הגירושין חתמנו על הסכם גירושין, שכלל את סכום המזונות, הסדרי ראייה וחלוקת רכוש (אין מכונית או דירה משותפת, יותר עניין של מי יקבל את הכבל המאריך) בהסדרי הראיה נאמר לגבי החופש הגדול שמתחלקים חצי חצי. ובתקופה שהילד אצלו הסדרי הראיה מתהפכים, ואני לוקחת את הילד מהצוהריים שבימים כתיקונם (לא בחופש הגדול) הוא בדרך כלל לוקח. הורי גרים רחוק, ובזמן בו הייתה התקופה שלי לקחת את הבן בחופש, לקחתי אותו להורי והוא נשאר שם 22 ימים. שאלו 22 ימים בו האבא לא ראה את הילד. זאת אומרת הרבה זמן. עכשיו חזרנו, ותפקידו של האב לפי החוזה הוא להיות עם הילד בשבועיים הבאים, כשאני לוקחת אותו אלי פעמיים שלוש במשך השבוע בערב. האקס העצלן שלי כמובן לא יודע להסתדר בעצמו, וכל פעם שהבן שלי אמור להיות אתו הוא בעצם משאיר אותו אצל הוריו והולך. אך מה, עכשיו הסתכסך עם הוריו (כרגיל), והתקשר לומר לי שהוא לא רוצה שהילד יהיה אצל הוריו יותר, כי זה לא חינוכי לו. אמרתי: בסדר, אז השאר אותו אצלך כמו שקבוע בחוזה. אני הרי לא מתערבת איפה הוא נמצא בזמן שהוא אמור להיות אצלך. ואז הוא אומר לי שהוא החליט, שמהיום הבן שלי יהיה אתו בבוקר ואיתי בערב עד סוף החופש הגדול. זאת אומרת ללא ערבים חופשיים בשבילי, אחת שכן עובדת לפרנסתה, וכן ערבים חופשיים לבטלן עצל שלא עושה כלום בחייו. כמובן שסירבתי, ואמרתי שיש חוזה, והוא החל לאיים שייקח את רגליו ויעלם, וקילל כשאמרתי שאני מנתקת את השיחה. יותר לא עניתי לטלפון, אך קיבלתי הודעה לא נחמדה ממנו שהוא לא רוצה יותר קשר איתי, ועם בני. ושאסתדר בעצמי מעכשיו. (אני לא יכולה להיעזר בהוריו כי הוא אוסר עליהם והם מקשיבים לו) ורק כדי להסביר, אני אוהבת את בני ורוצה להיות אתו כל הזמן, אבל עם כמות המזונות שאני מקבלת, אני בערבים החופשיים שלי עובדת יותר שעות ואוכלת פחות, ככה שזה יותר רווח ופחות הוצאות על אוכל. (ומה עם חיי חברה?) עכשיו הכל "נדפק". יש למישהו עצה בבקשה? תודה
אני לא יודעת אם זה המקום...
לשאול שאלות מסוג זה, אך אנסה בכל זאת... שלום לכולם... אני אם חד הורית לילד בן 4. האב היה בעבר משתמש בסמים קלים, אך למרות שנגמל גם היום נשאר (וסלחו לי על הביטוי) אידיוט. גם בתקופת נישואינו (4 שנים בערך) הוא עבד רק חודש. כל הנטל היה מאז ומתמיד עלי. עובדת, מטפלת בילד, מנקה ומבשלת. כיום עברתי לדירה שכורה, והוא נשאר בדירה שגרנו בה כשהיינו נשואים (הדירה רשומה על שם הוריו). כך שהוא חיי כמו מלך בדירה מפוארת, לא עושה כלום ומתלונן, ואני גרה במקום צנוע, אין לי כסף ולא מתלוננת. אני מקבלת ממנו מזונות 1000 ₪ בלבד לחודש. אין צורך לומר שסכום כזה אינו מספיק ואני אף פעם לא "גומרת את החודש". לפני הגירושין חתמנו על הסכם גירושין, שכלל את סכום המזונות, הסדרי ראייה וחלוקת רכוש (אין מכונית או דירה משותפת, יותר עניין של מי יקבל את הכבל המאריך) בהסדרי הראיה נאמר לגבי החופש הגדול שמתחלקים חצי חצי. ובתקופה שהילד אצלו הסדרי הראיה מתהפכים, ואני לוקחת את הילד מהצוהריים שבימים כתיקונם (לא בחופש הגדול) הוא בדרך כלל לוקח. הורי גרים רחוק, ובזמן בו הייתה התקופה שלי לקחת את הבן בחופש, לקחתי אותו להורי והוא נשאר שם 22 ימים. שאלו 22 ימים בו האבא לא ראה את הילד. זאת אומרת הרבה זמן. עכשיו חזרנו, ותפקידו של האב לפי החוזה הוא להיות עם הילד בשבועיים הבאים, כשאני לוקחת אותו אלי פעמיים שלוש במשך השבוע בערב. האקס העצלן שלי כמובן לא יודע להסתדר בעצמו, וכל פעם שהבן שלי אמור להיות אתו הוא בעצם משאיר אותו אצל הוריו והולך. אך מה, עכשיו הסתכסך עם הוריו (כרגיל), והתקשר לומר לי שהוא לא רוצה שהילד יהיה אצל הוריו יותר, כי זה לא חינוכי לו. אמרתי: בסדר, אז השאר אותו אצלך כמו שקבוע בחוזה. אני הרי לא מתערבת איפה הוא נמצא בזמן שהוא אמור להיות אצלך. ואז הוא אומר לי שהוא החליט, שמהיום הבן שלי יהיה אתו בבוקר ואיתי בערב עד סוף החופש הגדול. זאת אומרת ללא ערבים חופשיים בשבילי, אחת שכן עובדת לפרנסתה, וכן ערבים חופשיים לבטלן עצל שלא עושה כלום בחייו. כמובן שסירבתי, ואמרתי שיש חוזה, והוא החל לאיים שייקח את רגליו ויעלם, וקילל כשאמרתי שאני מנתקת את השיחה. יותר לא עניתי לטלפון, אך קיבלתי הודעה לא נחמדה ממנו שהוא לא רוצה יותר קשר איתי, ועם בני. ושאסתדר בעצמי מעכשיו. (אני לא יכולה להיעזר בהוריו כי הוא אוסר עליהם והם מקשיבים לו) ורק כדי להסביר, אני אוהבת את בני ורוצה להיות אתו כל הזמן, אבל עם כמות המזונות שאני מקבלת, אני בערבים החופשיים שלי עובדת יותר שעות ואוכלת פחות, ככה שזה יותר רווח ופחות הוצאות על אוכל. (ומה עם חיי חברה?) עכשיו הכל "נדפק". יש למישהו עצה בבקשה? תודה