"אין כאן בדיעבד בעית כשרות
"אין כאן בדיעבד בעית כשרות, שכן חרף היות האנזימים הפרשות חרק טמא - הם בטלים..." ת. תקון – הסיבה לכך שהדבש כשר למרות היותו מעורב עם היוצא מן הטמא, אינו משום שהוא בטל בששים, משום שדבר בטל בששים אם אינו נותן טעם או/ו השפעה מיוחדת. הסיבה שהדבש כשר הינה העובדה שהאנזימים המופרשים לתוך הדבש והממוצים בפועל מגוף הדבורה אינם חומרי מאכל לכשעצמם, אלא נחשבים לפרש בעלמא כלומר הפרשה חסרת משמעות כמו שתן וכיו"ב. כך זה גם לגב הרנין המצוי בקיבת עגלים יונקים כשהחומר הפעיל המגבן הינו הפפסין. גם במקרה זה למרות שייתכן שהקיבה היתה של עגל נבלה, עם כל זאת הגיבון הנעשה על ידי ההפרשה מן הטמא (נבלה) מותר באשר הוא נחשב לפרש בעלמא ולא מחמת שהוא בטל בששים. " ללא אשוש עצמאי" ת. שוב מיודענו מתעלם מן המקורות התומכים בהיות אבותינו במצרים. הוא סומך דעתו על ארכיאולוגים מבני אמונתו האפיקורסית המסרבים כמותו לקבל כל אישוש העשוי להביא לתמיכה באמונה היהודית. בכך הוא מצטרף למכחישי ההיסטוריה היהודית לדורותיהם אשר גם פעלו בפועל מאז ומעולם למחוק ולהשמיד כל זכר של פסיק של היסטוריה יהודית. כך עשו הרומאים בהעבידם רבבות עבדים כדי לנתץ כל זכר ושארית לימי בית שני עד כדי בניית מסגרת לשפיכת אלפי טונות עפר בהר הבית כדי לכסות כל שם ושארית וכך עושים עד היום הערבים המחטטים בקרבי הר הבית כדי לסלק כל הוכחה להיות ההר של עם ישראל. ומתעלם מהממצאים שהובאו לתשומת לב הקוראים. " ל"פתקים" (שליפים) " ת. לקבל פתקים שליפים מהר סיני זו חכמה שאין בילתה. "שהמפרשים טועים." אכן נכון, ייתכן מאוד שהמפרשים לדורותיהם, שעסקו בענין , טעו, טעותם מחזקת את ההשערה שהתגליות שבדורות האחרונים המאששות את כשרות הדבש על בסיס בדיקות של כימיה אורגנית וביולוגיה מולקולרית מקורו אינו בידע פרי מחקר שלא היה אפשרי אז. ומכאן קצרה הדרך למסקנה הלא נוחה למיודענו שמדובר בידע טרנצנדטי.