אני מזדהה עם הכתוב כאן....

[עגלרך]

אני מזדהה עם הכתוב כאן....

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1050,209,28667,.aspx

 

[מורי לנצח]

גם אני למען האמת

 

[clevelandrocks]

אני לא

אני דתי ובכל זאת אני לא משתגע על האלבום החדש. אולי דוסים אחרים רואים באלבום 'פסקול חיים' שלהם, כפי שנאמר בכתבה, אבל בשבילי זו חזרה על שירים לעוסים מזמירות שבת אחרי צהריים בבני עקיבא (ואני אפילו לא הייתי בבני עקיבא!

). אין ספק שאהוד מבצע אותם יפה, אבל זה עדיין לא עושה לי את זה.

 

[Pete Best]

אני לא מבין מה רע...

הרי אהוד יכתוב / יחדש מוזיקה שתתאים לו, ומשום כך זאת המוזיקה שלו... ואם הוא התקרב לדת, אני לא מתפלא שהוא כאמן ומוזיקאי ימצא את דרכו בשילוב עם המוזיקה היהודית (ואני מתעקש שזאת מוזיקה יהודית ולא דתית). אני לא חושב שיש כאן משום צימצום קהל המאזינים רק לציבור הדתי, כיוון שגם אני כחילוני (ודתי לשעבר), מאוד אוהב את האלבום. אני מוצא בו המון והוא מרגש אותי ואפילו משמח ומדליק משהו כבוי בלב, אבל לא כפולחן דתי או תפילה כלשהי, אלא כאמנות של העם שלי. והשירים האלה, שנכתבו לפני כ"כ הרבה שנים הם יצירות אמנות של ממש, וחלק מההיסטוריה שלנו לא פחות מנעמי שמר או ח.נ. ביאליק.. אני מאמין שהכל תלוי בהסתכלות שלנו, וזה הכל. (לא שאני לא מבין את מי שלא מתחבר, אבל זה כמו שאני לא אתחבר למוזיקה של ניסים סרוסי, שהוא ללא ספק עמוד תווך בתרבות הישראלית, ונכס למדינת ישראל

)

 

[מורי לנצח]

אותי אישית פחות מעניין המגזר

אבל אם להיות קטנונית שוב הוכחת את מה שהוא כתב, אמנם אתה חילוני כרגע אבל היית דתי והנה האלבום הזה כן מעורר אצלך דברים שקשורים לדת! וברור שזה בא מהמות של האלבום! הוא כולו אלבום פיוטים.ואין מה לעשות פיוטים זה משהו שיותר מתקשר למגזר הדתי ופחות לחילוני אני לא אומרת שהשירים לא מקסימים ויפים, הם כן אבל לי אישית זה ממש לא עושה את זה

 

[לאיטלפ]

יש פה משהו ממש משעשע

כולם מגיבים לאלבום כאילו הוא נמכר תחת כותרת של "אלבום חדשש של אהוד בנאי" ורק אחרי שפותחים אותו מגלים למרבה הצער והתדהמה שזה לא ככה אלא אלבום פיוטים. חבר'ה - זה אלבום פיוטים. בא אהוד בנאי ואמר: מכון, אני כותב, יוצר, מלחין, מחדש והכל - אבל בא לי לעשות אתנחתא מוזיקלית קטנה. מי שואהב פיוטים (דתי או חילוני, לא ממש משנה למרות שברור כשמש שסטטיסטית הרבה יותר דתיים אוהבים פיוטים ולא באופן מקרי), ואוהב את אהוד - סבבה. מי שלא - לא נורא. זה לא חלק רציף מהיצירה של אהוד, זה כן חלק שמשקף נאמנה את מסע חייו. אני באמתץ לא מבין אנשים שאומרים: אה, לא לזה התרגלנו ממך. ברור שלא. הוא עשה פה משהו שונה. במוצהר ובמכוון. אני באמת לא מצליח להבין את אלו שכותבים עליו ביקורת בהשואה לאלבומיו האחרים של אהוד. והערה קטנה לסיום: בן שלו אומר שיש המתגעגעים לאהוד של תקופת "הפליטים", וכי "הדחף העיקרי באלבום הקודם, "ענה לי", היה למצוא מקום של שקט בתוך הרעש הכאוטי של החיים בישראל". הרשה לי להזכיר לך יקיר, כי ב"פליטים" הגדיר אהוד את המציאת הישראלית בתור "הרחוב המקומי, הדיגיטלי, המבולבל". ככה שהדחף למצוא מקום של שקט בתוך הרעש של החיים בישראל הוא לא משהו חדש ומיוחד ל"ענה לי" ולאהוד של השנים האחרונות.