אין לי ניסוח מתאים
פשוט הגעתי אליה ביודעין שיש לי חודש להכין את שמלת חלומותי
והיא כמובן ידעה שאני אצורה להגיע - חברה חיברה ביננו ! בקיצור בפגישה של הטוויל , אחרי 10 דקות נכנסה הפגישה הבאה שלה , הפגישה נערכה ב 11 בבוקר , לא תגידו שעה "חמה"
ומאז היא רק רצתה שאני אלך, ואני רציתי לראות ולהרגיש את השמלה , - העיצוב שלי ! בפגישה הנוכחית היא גם טרחה להעליב אותי שהשיער שלי כמו של אפרוח (דליל) הפגישה השנייה היתה בערך שבוע וחצי לפני החתונה ! באותה פגישה שרון עדיין היה תקוע בבוסטון ואני קיבלתי נשירה איומה מהלחץ , וכמובן היא אמרה "מזה ? כל השיער נושר לך ?" במין זלזול כזה. בערב ראש השנה היתה לי מדידה נוספת (החתונה עוד 5 ימים)ומתברר שהיא עדיין לא שלחה את הבד לבחור שעושה לי את הפרח , אני בערב ראש השנה נסעתי לדרום תל אביב לפרח-שהיא היתה אמורה לעשות ! אחרי החג החלפנו כמה יריקות ערס בטלפון ביום החתונה היא באה להלביש אותי , אין לי מושג למה - אבל זה היה לי נוח ככה אף אחד לא ראה את השמלה - אבל אף אחד -לא אמא לא חברה. טוב היא הגיעה למלון , והתחילה להלחיץ את כולם , למה אין מזגן ? ואסרה עלי ללכת לים.... ומה ששבר את גב הגמל היה
היא כל הזמן התהדרה בעיצוב של השמלה !!! ואיך יצא לה משגע!!! התפירה אכן מעולה - אבל העיצוב שלי ! טוב אין לי יותר כוח היא לא לעיניין הצעירה