אני מעתיקה לכאן נושא שנפתח בפורום אחר

ladybug4NLP

Active member
יוליקה-קודם כל אני לא מודעת שזה משהו פרטי שלך

כתבת שזה הועתק מפורום אחר.

טמטום חסר גבולות הוא זה כשחושבים שכשאדם הגיע לפנסיה הרי שאין לו חיים והוא מחוייב
לילדיו ונכדיו בלבד.

אם עזרה טיפול בנכדייך הוא כל עולמך ואת שמחה וטוב לך עם זה - בבקשה.
גם אם הוא לא כל עולמך אבל את מאושרת לתת יד כל פעם שאת יכולה ועם זאת את מרגישה שאת יכולה לומר "לא" כשאת לא רוצה - זה בסדר גמור
הבעיה היא שבדרך כלל זה לא מה שסבתא וסבא חושבים אלא הילדים וכלל הציבור ואם הזוג המבוגר לא מתנהג בהתאם אז הם נחשבים ל"סבא וסבתא שלא איכפת להם מהנכדים".

אז...
אני מבקשת סליחה אם פגעתי בך, באמת שזו לא היתה הכוונה ובודאי לא אישית.
אם זה מתאים לך - ומתי שמתאים לך - לכי על זה ובכל הכח
.

השאלה אם את ואחרים יודעים לומר "לא" כשרוצים

גמר חתימה טובה והרבה נחת מכל הילדים והנכדים באשר הם

נ.ב. אני מודעת לכך שהנושא הוא רגיש ודעות בציבור חלוקות לכאן ולכאן וזה בסדר......כל אחד ודעתו הוא ומותר לנו לחלוק זה על זה ועדיין להשאר ידידים/חברים
 

ladybug4NLP

Active member
לאה- נראה שאת מצאת את הנוסחה המנצחת עבורך - ובכיף

שנה טובה
 
כשאני טיפלתי בנכדות,

הפסקתי לעבוד עם בעלי, כי הבנות והחתנים עבדו בעסק והיה לי זמן אליהם, כשהם גדלו התחלתי מידי פעם לעזור
כמה שעות בחנות !!! היום החנות ברשותו של חתני הגדול, ובעלי עוזר לו כמה פעמים בשבוע !!! זה טוב לבעלי, יש לו השביל מה לקום ולהתלבש !!!
 
לפני כמה שנים ערכו מחקר בנושא

זה, החוקר בדק 1000 משפחות. ומצא שרק 200 הסכימו שלסבתא יש גם חיים אחרים.
לדעתי - עם כל הכבוד לסבתאות ונכדים וכל השאר - לסבתא יש חיים פרטיים ועיסוקים משל עצמה ואני לא חושבת שהיא צריכה לבטל הכול רק כדי לשרת את הילדים והנכדים. בדיוק כשם שאנחנו הסתדרנו בלי עזרה - גם הם יכולים. יש הרבה דרכים. אני לא אומרת שצריך לסרב לכל בקשה - אבל להפוך את זה להרגל.... ממש לא. המחקר שהזכרתי הגיע למסקנה שיש משהו מכוער מאוד אצלנו - סבתא חייבת לעזור עם הנכדים, "מה יש לך לעשות חוץ מזה?"
800 משפחות טענו שסבתא חייבת לעזור כי אין לה מה לעשות, כי היא משתעממת, וכי אלה הם הנכדים שלה. הבנתם את זה? אם היא רוצה משהו אחר - בעיה שלה. לא מקובל עלי. ואני רואה את זה הרבה סביבי. והסבתות מסכימות ונכנעות כי הן אוהבות את הנכדים, וגם לא כלכך מעזות להגיד פעם שהן לא רוצות.
 

עמיקם10

New member
בבתים של פעם גרו מספר דורות יחד.

היום השאלה היא מתי להוריש מה וכמה. האם לבנים או לבנות.
 

ladybug4NLP

Active member
אכן יהודית "לא כל כך מעיזות" זה מאד נפוץ וזה מה שמרגיז אותי

גם לי לא עזרו ואני עוזרת מתי שאני רוצה וכמה שאני רוצה ולפעמים באמת שאין ברירה
אבל עקרונית הבחירה נשארת שלי ושל בעלי ואין לי בעיה לומר לא.
 

מינהר

New member
יהודית, במקרה שתינו נשים עובדות ומתפרנסות,

כך שגם אם רוצים אין בעקרון יותר מידי זמן לעזור עם נכדים.
אבל יש לי חברה למשל, שמחכה לרגע שתצא לפנסיה, ותעסיק את עצמה עם הנכדים. היום היא מקדישה להם יומיים בשבוע בלבד, בשמחה.
אצלי היו מטפלות 9 שעות ביום, שנים.
הסבים עזרו מעט- מידי פעם . אני חשבתי שזה בסדר, כי אותי גדלו הסבים חצי מילדותי. [הם היו יהודים חרדים, ובזכותם ספגתי את האהבה למסורת.]
 

מינהר

New member
יוליקה, זה יפה שאת נרתמת לעזור לבתך להתמודד.

בטוח יותר חשוב מאשר ללכת לחוג ברידג' וכו'.
 

ש י א 1

New member
צום קל בנות, מזמן לא ביקרתי,

הנושא קרוב לליבי ,
ובכן, אני בעד לעזור, לא אוהבת זילות בנושא, אלא רק כאשר באמת צריכים, לא משתעבדת, יש לי חיים, גידלתי את ילדי, את הנכדים הוריהם יגדלו,
אני רק בשביל לפנק לפנק לפנק.
הנכדים אוהבים לבוא אלי בחופשים, אף פעם לא ינחיתו אותם עלי בלי תיאום, מתוך כיבוד הפרטיות שלי, ואני נוהגת אותו דבר כלפיהם. ואם זה קורה, אני יודעת שלא היה מוצא חלופי. וזה בסדר.
זה כדי לשמור על גבולות, זה שם המשחק. בקלות אפשר ל גלוש לאובר , והקפדתי תמיד שזה לא יקרה. כשצריך אני שם. אצלם, או אצלי לפי הצורך.
הגבולות נשמרים גם בביתי, לא מתפרקים ולא משתוללים מדי, יודעים בדיוק מה אני לא אוהבת, ולא עושים. בבית שלי מתנהגים כמו שאני מבקשת. זאת זכותי וכולם שומרים לי אותה, הגדולים והקטנים.לא כועסת כאשר שוברים בלי כוונה, אבל מאוד כועסת על מעשים שנעשים במודע ומתוך רצון לקלקל, שיחה עם ההורים בדרך כלל מבהירה ומסדרת את העניינים, אני משתדלת לא לחנך את הנכדים, אני חושבת שהם די מחונכים, וזה תפקיד ההורים. והעיקר, שיהיה הרבה נחת מהם לכולנו.
ואגב הסבתא שעוזרת לבת החד הורית, לגדל את התינוק, שאפו, אני מרימה לפניה את הכובע, לפעמים צריך להתעלות, וזה נראה לי מקרה כזה., גמר חתימה טובה,
 

יוליקה

Member
מנהל
טוב שקפצת לביקור...

עשר דקות אחרי שהנכדים נכנסים אלי הביתה....
הבית ניראה כאילו פצצה במשקל מגה-טון נפלה בתוך הבית...
אך כיון שאיננו מחכים לביקורת משום גורם... הסדר יחזור לכנו כשהם יסעו!!!

ואכן שיא!!
אני גאה מאד לעזור, לסייע, לתמוך ולעודד את בתי שבגיל 42 השלימה כבר עם
מצבה היחידני - והביאה תינוק מושלם לחייה... ולחיינו!!
ומי שרואה במעשייה אגואיסטיות שיסתכל לפעמים במראה!!!
 

ש י א 1

New member
יוליקה,

ההורים והנכדים מסדרים את מה שהפכו, לפני שיוצאים. יש לילדים חדר משחקים, בו מותר להם הכל, חוץ מלהרוס, לצייר להתחפש, לבנות, לראות טלויזיה, שקניתי במיוחד, עם חבילה מיוחדת שהם צורכים, בחדר אחר, הגדולים עורכים משחקים משלהם, מתעמלים וכו', חלק בחדר מחשב, ובחדר שינה שלי, מי שרוצה יכול לנוח, ובסלון, שיחות מבוגרים וטלויזיה אם רוצים, יש מין הפרדה, שלא יהיה מישהו שאין לו מה לעשות. מיותר לציין שיושבים סביב שולחן פינת האוכל, מדברים שותים / אוכלים, מדברים צוחקים, לפעמים מנגנים ושרים, הילדים מגיחים מדי פעם, הקטנים עושים הצגות, בקיצר התחושה שכולם עסוקים עם מישהו במשהו, וזה טוב. הם מאוד אוהבים את המפגשים אלה,
ושוב, אני מאוד מעריכה את מה שאת עושה עבור ביתך, בנסיבות דומות לא הייתי נוהגת אחרת, הרבה אושר ונחת.
 
למעלה