"אני מפחד/ת ששנים ללא זוגיות יגרמו לי להיכנס לזוגיות לא טובה

muhabarat

New member
"אני מפחד/ת ששנים ללא זוגיות יגרמו לי להיכנס לזוגיות לא טובה

מישהו/י פה חווה את הפחד הזה? שבסוף, אחרי שנים של לבד, של "אני לא יכול יותר", ניפול על האדם הראשון שיסכים להעיף בנו מבט, ו"נעלים עין" מכל מיני נורות אזהרה?
שבגלל חוסר נסיון ניכנס למערכת בלי כל הכלים שעוזרים לנו להבין "מה טוב לי"? או שסתם נסכים להתפשר על זוגיות "פרווה", שלא ממש "תחזיק"?
או לחילופין, מישהו פה חווה את הפחד ש"אני אהיה כל כך נואש שאני בסוף אכנס למערכת יחסים לא נורמטיבית"? (למשל, אישה בת 60 עם קטין ממדינת עולם שלישי).
 
זה מה שהיה לי..

נכנסתי ל"זוגיות" עם סכיזופרן ואני עכשיו עם הרבה סימני שאלה.. מה מהדברים שהתפקששו הם בגללי ומה מהדברים בגלל המחלה שלו פשוט.
&nbsp
לחולי סכיזופרניה יש נטייה להפוך לשקרנים פתלוגים, עוד משהו שלא במיוחד עזר לי.
&nbsp
 

muhabarat

New member
נשמע שעיקר הבעיה היתה בצד של הסכיזופרן....

האם הייתי איתו רק בגלל שנמאס לך להיות לבד? או שבאמת היו בקשר הזה דברים טובים?
 
היו חלקים טובים..

ובאותו הזמן לא רציתי זוגיות, אני בדרך כלל די לא רוצה, מפחד. רוצה כשזה רחוק אבל כשזה קורא לי בשם אני בורח.
&nbsp
הוא התחיל איתי די באגרסיביות, היו דברים שאהבתי.
אבל היו יותר מידי שקרים.
&nbsp
 

muhabarat

New member
זה מעניין

שאת אומרת שאת בדרך כלל נמנעת מזוגיות כשיש לך את ההזדמנות, אבל עליו דוקא כן הלכת. למה?
ויש מצב שיש לך חרדה חברתית או חרדה כלשהי, שבגללה את "בורחת" מזוגיות?
 
מממ

אני בן

ממ.. בדרך כלל כשאני רואה פוטנציאל לקשר אני אוטומתית רואה את הפגיעה שהוא יביא לי.. אני מסיבה מסויימת נורא פגיע כלפי בנאדם שמכיר אותי בסיטואציה אינטימית-מינית.

אז אני תמיד משדר סימני "זה לא יילך".
ההוא הסכיזופרן פשוט התעלם מהסימנים ששידרתי, הוא נורא התעקש, וחברים שלי כבר עשו לי נו נו נו על זה שאני פוסל כל הזמן, אז זרמתי, לטענתו התמימות שלי הדליקה אותו.

דבר שמפחיד בפני עצמו כי זה גורם לי לחשוב, מה, רק חולי נפש ימצאו אותי מקסים? יש לי סיכוי עם מישהו שפוי?

בנוגע לחרדה, אני נוטה להאמין שיש לי ג'נופוביה.. בעקבות יחסים מיניים אני נכנס להתקפי חרדה שהאדוות שלהם ממשיכות איתי שנים קדימה.
 
תודה על האמפתיה!

אממ כן.. האמת התייעצתי על זה בעבר פה בפורום..
&nbsp
אני מתחיל בחודש הבא בעזרת השם.
&nbsp
מקווה שזה משהו שיביא תוצאות.
 

dory141

New member
הסיכון קיים

הבחירה בידינו אם לקחת אותו או לא. אפשר מראש לנסות ולהגדיר את הקשר כמזדמן (מומלץ לראות את הסדרה קז'ואל, כפי שכתבתי בפורום מקביל), אם זה מאוד מעיק. איש לא יכפה עלייך או עליי או על אף אחד כאן, להיות בקשר רומנטי או אחר שלא נוח להם. זה עוד אחד הדברים הבודדים בחיים, שניתן לבחור באופן חופשי ומודע.
 

muhabarat

New member
קשה לבחור בין קשר פרווה ללהיות לבד

הייתי אומרת שזו בחירה מאד מצומצמת ולא קלה, וכשהייתי במצב כזה מאד כעסתי על אלה שיש להן אופציות שם בחוץ וקינאתי והרגשתי חרא. בכל מקרה, הפסקתי את הקשר הלא טוב כי לא יכלתי יותר. זה לא אומר שתקופת הבדידות שאחרי הרגישה טוב.
 

dory141

New member
תמיד הבחירה היא מול אלטרנטיבה

בזוגיות (לא הייתי במשהו ארוך, אבל בכל זאת הייתי), צריך להתפשר ולהתחשב בדברים, שנראים לי מגוכחים ולצד השני קודש הקודשים. כשאת לבד, את לא צריכה לתת דו"ח לאיש על כלום פרט לעצמך. לתקופה מסוימת צורת החיים הזאת מתאימה- והשנייה לתקופה אחרת. אני לא חושב שצריך לכפות על אנשים לחיות בזוגיות אם נוח וטוב להם לבד - או לחילופין לפתות אותם לשבור הכל ולעבור מצורת חיים משפחתית לבודדת. לזכותי ייאמר, שמעולם לא אמרתי לחברים שלי (שכולם נשואים ובעלי משפחות) שבחיים לא אתחתן כי זה מוסד מדכא ושאני לא רוצה ילדים כי לא סבלתי כשהייתי ילד. אני פשוט לא רוצה לפגוע בהם. ולכן אני שומר את מחשבותיי לעצמי... אגב, כשהיינו בני 20 אחד מהחברים שלי הימר עליי כראשון שיהפוך לנשוי. מעניין להזכיר לו את זה פעם...
 

מילקי91

New member
לא מפחיד אותך להישאר לבד ??

שוב מזדהה עם מה שכתבת . לא מפחיד אותך להישאר לבד ??

תלוי למה את קוראת קשר פרווה . יש עוד בעייה , כאשר נמצאים

לבד תקופה נניח שנה אז קשה להתרגל שוב לזוגיות .

אמרו לי את המשפט "את תישארי לבד " ואותי זה מפחיד קצת.

כל הכבוד שהפסקת קשר לא טוב אני כמובן לא בעד קשרים

לא טובים אבל פרווה , אולי כן .אולי...
 

muhabarat

New member
בטח שמפחיד

בגלל זה קשה לי להזדהות עם אמירות כמו "עדיף להיות לבד מאשר להיות בקשר שהוא לא מאה אחוז", או "הלבד מעצים אותי", וכו' וכו'. לפעמים אני מרגישה שזה משפטים שבאים בעיקר מנשים שלא היו לבד מספיק זמן, ולהן זה מובן מאליו שתהיה להן אהבה. גם קשה לי להזדהות כשאומרים לי דברים כמו "הכל יסתדר בסוף", כי יש אנשים שלהם לא מסתדר, שהם לבד ומדוכאים וכבר מתחרפנים לקראת גיל 80, והיתה לי קרובת משפחה כזו. הכל אצלה היה סבבה, עד שזה התפרץ לה בשנה האחרונה, ביחד עם האלצהיימר.
ובגלל שאני פוחדת להישאר לבד, אני גם פוחדת שזה יניע אותי ליפול לקשר לא טוב, ואם מישהו מתחיל איתי (פעם במליון שנה), ישר קופצת המחשבה: משהו פה לא בסדר. לצערי, כשנתתי צ'אנס, באמת גיליתי שמשהו לא בסדר- הבן אדם רצה אינטרס מאד ספציפי, כמו "לזיין בחורה לבנה", כסף וכו'.
בנוגע לקשר שהפסקתי- זה היה קשר של יזיזות, שנכנסתי אליו באמת מתוך נואשות, והפסקתי אותו כי באמת קיבלתי יחס חרא שממנו כבר לא היה אפשר להמשיך. אז אין מה להגיד פה "כל הכבוד".
אני יודעת שהנטייה שלי בפורום הזה להיות פסימית מעצבנת אנשים, אבל מה לעשות, אני אוהבת להגיד את הדברים כמו שאני רואה אותם וככה אני באמת רואה אותם. כשאומרים לי להיות אופטימית ולחשוב טוב, אני מרגישה שמתעלמים מבעיה משמעותית וזורקים לי קלישאות כי או שהן לאנשים כוח לשמוע, או שבאמת אין להם מה להגיד. תכל'ס, זה מרגיש כמו מצב חסר פיתרון שנתון לגורל. לא משהו שאני יכולה לפתור ב"לשבת בפאב" ו"ללמוד לשחק את המשחק".
 

dory141

New member
מקרה משפחתי

סבא שלי מצד אבא נפטר בתחילת שנות ה-50. סבתא שלי נשארה לבד מבחירה למעלה מ-50 שנה, כי לא הרגישה שהיא תמצא מישהו שיוכל למלא את מקומו. במקום, היא השקיעה בגידול של אבא שלי ובהוראה בבית ספר יסודי, בו לימדה ביפו (ולאחרונה גיליתי שהרסו אותו, הנשיא וויצמן). היא יכולה הייתה לבחור גם למצוא מישהו אחר ולא להישאר לבדה, אבל היא בחרה שלא משיקוליה האישיים. אולי היא גם לא רצתה שאבא שלי יגדל עם אבא חורג, כי זה עלול היה לגרום לו לטראומה. אולי זה מה שגרם לה להיות ביקורתית ולפעמים קצת מרירה על העולם. אגב, היא הייתה צלולה ושקולה עד לחצי השנה האחרונה לפני מותה, בגיל 91, לפני למעלה מעשור.
הלקח מהסיפור, הוא שלא לכל אחד ואחת הביחד עובד, בטח שלא בנסיבות טראגיות של אובדן בעל ואהוב נפש עקב מחלה (שניהם היו בני 40 פלוס מינוס בשנה שבה סבא שלי נפטר).
 

muhabarat

New member
כן, אבל אני נתפסת על המשפט "מרירה וביקורתית על העולם"

זה, בדיוק, מה שאני מפחדת להיות אם אהיה לבד כל החיים ,והאמת, נראה לי שכבר התחלתי להיות מין קלאפטע מרירה ומעצבנת כזאת...אז להגיד לאנשים "עדיף להיות לבד" או "הלבד מעצים אותך" נראה לי ממש לא מובן מאליו ואולי אפילו חסר בסיס...
 

dory141

New member
היא לא הראתה את הצד הפחות טוב שלה בחוץ, רק לקרובים

גם היה לה חינוך אירופאי משובח, מה שלמרביתנו אין.
 

dory141

New member
כנראה, אבל לא הייתי איתה כשזה קרה

בצד של אבא שלי (הצד של המשפחה), חשיפת רגשות לא ממש מקובלת. אם היא הרגישה כך, היא לא שיתפה אותי או את אבא שלי. חוץ מזה, קצת קשה להשוות אישה צעירה בשנות ה-30 שלה מלפני 64 שנה, למישהי בת זמנה כיום. הרבה דברים השתנו, לטובה ופחות לטובה (למשל,התקשורת בין אנשים יותר מהירה, אבל פחות מעמיקה, ע"ע תרבות הלייקים שהיא ממש לא חלק מעולם המונחים שלי).
 

מילקי91

New member
תקשיבי את לא מבינה כמה אני מזדהה איתך

ואני לא חושבת שאת פסימית בכלל .עברתי דברים דומים מאד מאד למה שאת מתארת ,

לא אכנס לזה תביני לבד :). תראי אני כן חושבת שעדיף להיות לבד מאשר למשל

כמו היזיז הזה שתיארת . אין כזה דבר נראה לי זוגיות מאה אחוז .

וכן יש נשים שהן מאד מאד בררניות ואני מבינה את זה מצד אחד כי

גם הן ( כמוני וכמוך ) חוו כל מיני טיפוסים או שמישהו מאד איכזב אותן

בזוגיות שהייתה להן ואז הן נהיות מאד בררניות בשביל באיזשהו מקום בתת מודע

שזה לא יצליח . את בסדר גמור ואל תרגישי לא בנוח להתלונן פה כי בשביל

זה הפורום קיים , בשביל לשתף , ואיך אומרים מי שלא טוב לו יום טוב לו .

אני חושבת שתנסי לא להתייאש תלכי אולי לפיקניקים וכל מיני ארועים

של פו"פ יש בפייס כל מיני פרסומים .תנסי אפליקציות בפייס יש למשל

אפליקצייה שנקראת love me , אני יודעת שיש לא מעט אבל שמעתי עליה שזה טוב .

יש לי חברה שהכירה את בעלה בספיד דייט . ואגב אני הייתי איתה באותו ספיד דייט

( זאת הייתה אגב הפעם הראשונה שלי בספיד דייט ) והנה היא הכירה שם והצליח לה

( אני לא הכרתי שם ) אבל אסור להתייאש .צריך לנסות להתפשר למשל יש לי חברה

שאמרה "אני לא אוהבת קרחים " אני מבינה שיש אנשים שזה קו אדום וטוב שכך .

ואני הייתי באותו סרט שאת בדיוק אבל ..מזהה הרבה מתחושתיי במה שאת כותבת

. מה שיש לי להגיד זה רק לנסות את מה שאמרתי , ארועים של פו"פ , אפליקציות

לפעמים גם יש שם אנשים נחמדים ונכון שצריך לחפש בפינצטה אבל לפעמים

מוצאים . ( וכל הכבוד שזרקת את היזיז וזה כן מגיע כל הכבוד בהחלט . אני יודעת

כמה זה קשה לחתוך .בלי לפרט תביני לבד ...).
 
למעלה