אני מפחד
לא יודע למה בחרתי לכתוב דווקא במין זכר, פיזית אני בכלל נקבה. ודווקא די בסדר להיות נקבה. לא מתלונן. אז למה אני כאן.. כי אני מפחד. ממה שאני אולי.. אולי... מסרב להיות. אפשר לראות הרבה סימנים "בדיעבד", שמהילדות נמשכתי להיות הנסיך שמתאהב בנסיכה, לפעמים הדחקתי את עניין הנסיך והשארתי את זה הנסיכה שמתאהבת בנסיכה או לפעמים גם הנסיכה בנסיך (סטרייטית מטומטמת שכמותי).. אבל הגבולות בין מי שאני רוצה להיות לבין מי שאני רוצה להיות איתו תמיד היו לי ברורים. אלפי פעמים הצטערתי שלא נולדתי גבר, אוי כמה בכיתי שגדל לי החזה ואני כבר לא נראה ופחות מתבלבלים (מה שתמיד עשה לי טוב), ובכל זאת. אף פעם לא חשבתי על לשנות את זה. גם שידעתי שאפשר. זה פשוט לא נראה לי שווה את זה אם בסה"כ די בסדר לי להיות נקבה. אז זה לא הפריע לי. לאחרונה, לצורך עבודה כלשהי, הייתי צריך לחפש תמונות של דראג קינגס. וזה די העלה את הכל... וואו, כאילו, בחיים שלי לא רציתי להיות משהו יותר ממי שראיתי בתמונה. יותר נוח לי להתלבש ככה, יותר נוח לי לדבר ככה (אפילו שזה מרגיש לרמות אותכם - באמת, אני .. אישה), אבל זה יותר אני. מאז ומתמיד. ואני לא יודע מה לעשות. אף פעם לא הייתי ממש אני.
לא יודע למה בחרתי לכתוב דווקא במין זכר, פיזית אני בכלל נקבה. ודווקא די בסדר להיות נקבה. לא מתלונן. אז למה אני כאן.. כי אני מפחד. ממה שאני אולי.. אולי... מסרב להיות. אפשר לראות הרבה סימנים "בדיעבד", שמהילדות נמשכתי להיות הנסיך שמתאהב בנסיכה, לפעמים הדחקתי את עניין הנסיך והשארתי את זה הנסיכה שמתאהבת בנסיכה או לפעמים גם הנסיכה בנסיך (סטרייטית מטומטמת שכמותי).. אבל הגבולות בין מי שאני רוצה להיות לבין מי שאני רוצה להיות איתו תמיד היו לי ברורים. אלפי פעמים הצטערתי שלא נולדתי גבר, אוי כמה בכיתי שגדל לי החזה ואני כבר לא נראה ופחות מתבלבלים (מה שתמיד עשה לי טוב), ובכל זאת. אף פעם לא חשבתי על לשנות את זה. גם שידעתי שאפשר. זה פשוט לא נראה לי שווה את זה אם בסה"כ די בסדר לי להיות נקבה. אז זה לא הפריע לי. לאחרונה, לצורך עבודה כלשהי, הייתי צריך לחפש תמונות של דראג קינגס. וזה די העלה את הכל... וואו, כאילו, בחיים שלי לא רציתי להיות משהו יותר ממי שראיתי בתמונה. יותר נוח לי להתלבש ככה, יותר נוח לי לדבר ככה (אפילו שזה מרגיש לרמות אותכם - באמת, אני .. אישה), אבל זה יותר אני. מאז ומתמיד. ואני לא יודע מה לעשות. אף פעם לא הייתי ממש אני.
אני לא יודעת ממש מה ליעץ לך, אבל יהיה לי חבל אם תסגור שוב את הנושא בצד... הייתי ממליצה לך להישאר, לבדוק את הנושא יותר ולמצוא את המקום/שיטת פעולה/? שמתאימים לך. חוץ מזה, נהנתי מהכתיבה שלך, אני אשמח לשמוע ממך עוד. אז אתה חייב להישאר <חיוך מרושע וחיכוך ידים של רעים מסרטים מצויירים> 
