אני מקווה שזה לא יעצבן פה את חלק

[ציףציף1000]

אנחנו כנראה שייכים לדורות שונים

כי בזמני, זה היה מטאל, או "רוק כבד" כפי שנקרא אז. אני מניחה שאתה מכיר טוב יותר את המטאל של היום, שהוא מוטציה של המטאל של אז. זוהי התפתחות טבעית, וברור שיהיו שינויים, אבל הקו המחבר בין כל הלהקות הזה, הוא קו ישיר. זהו לא רק קו מוסיקלי, ובוודאי לא רק מבוסס על שימוש בגיטרה. זהו קו סגנוני, ואף אידאולוגי, מסויים.

 

[afon]

היום זה דיי ההפך

רבים מהמטאליסטים הם אנשים בעלי השכלה, אנשים מרקע סוציואקונומי גבוה, משהו שמזכיר קצת את הפרוג. ככה זה גם ברחבי העולם, אנשי המטאל נחשבים לבעלי השכלה, ובמצב כלכלי טוב. אלו שעושים את הבעיות זה בעיקר הפאנקיסטים ותעשיית ההיפ הופ (כל פעם יש רצח של ראפר אחר) והסגנון של היום שונה לגמרי מלד זפלין או ac dc. דבר ראשון יש את סגנון השירה שכמו שקראתי במאמר אחד מתואר כ "קולו של השטן ביום הדין" מה שנקרא גראולינג, קול עמוק ומפחיד שכזה. דבר שני גיטרת הבס מקבלת הרבה יותר מקום והתופים לא רק נותנים קצב. דבר שלישי השילוב עם כלים יותר סימפונים דיי נפוץ והשירים עצמם יותר מורכבים ובעלי יותר עומק אינסטרומנטלי. ובכלל הסצנה עצמה נחלקת לאלף ואחד סוגי מטאל (טראש, האווי, דום, דאט', גוטיק, הארד קור, היר, סימפוני, פאנק מטאל) והרשימה ממשיכה עוד ועוד ועוד ככה שאיך שאני רואה את זה (ונחשפתי לשני הצדדים דיי הרבה) אין באמת יותר מדי קשר בין המטאל של שנות השבעים ולניו מטאל של ימינו. המקום היחיד שיש דמיון זה אולי בשנות השמונים.