טוב...אז הנה הסיפור המלא ../images/Emo63.gif
קמתי , התרחצתי התלבשתי.....אה..בעצם זה לא הסיפור הזה....
נסענו לפגוש היום את הבת , נפגשנו עם האמא הבת והחם , חייבת להגיד שהיה ממש מרגש וזלגו לי דמעה או שתיים. והיה מפתיע מאוד
הילדה קפצה על אבא שלה ( אחרי 5 שנים ) , הגרושה הזילה דמעה או שתיים גם..פנתה אלי חיבקה אותי ונישקה אותי...( פעם ראשונה שאנחנו בכלל רואות אחת ת'שנייה ) והחם לחץ לי את היד , אחר כך הגרושה התקופפה לעבר הברבור ודיברה אליו בצורה מאוד חמה ואמהית. הבת ירדה מהבעלול שלי כולה מרוגשת ומתרגשת חיבקה ונישקה אותי ואח"כ את הברבור , ואז בא השוס של ה life , הגרושה פנתה לבעלי חיבקה אותו כאילו היו ביחד בפלמ"ח. חייבת להגיד שהכל זרם יותר טוב ונפלא ממה שדמיינתי. הלכנו למכוניות , היא נתנה לנו את המפתח לרכב השכור שישמש אותנו במשך השבוע , החמיאה לנו על הברבורון ולנו ( , איזה משפחה יפה שאתם " במבטא אמריקאקי ) , כמה הסברים קצת small talk , קבענו שביום חמישי ניפגש באותו מקום להחזיר את הבת - בשעה שהכי נוח לנו ונתאם טלפונית. באמת עם יד על ה
ממש הופתעתי לטובה והיה ממש כיף . אח"כ הסתובבנו קצת הבעלול הבת הברבור ואני בקניון, ואז באנו הביתה ( אני והברבור בקאקמייקה שלנו , הבעלול והבת ברכב השכור ) והכל פשוט זורם
טפו טפו טפו מים מלח שום בצל...( לא מאמינה באמונות טפלות
) הבת אומרת שיש לה מתנות בשבילינו....היא הכינה לי עגילים , והאמא שלה קנתה לי עגילים מוזהבים ...נו שויין , כמובן שהיו גם מתנות לברבור ולבעלול. אחה"צ ירדנו כולנו לטייל כם ה
, כשחזרנו הביתה הצעתי לילדה להיכנס להתקלח , ואח"כ היא והבעלול תכננו להכין פסטה לארוחת ערב ביחד , עד שהמים רתחו בסיר היא כבר מזמן חרפה לה בסלון...( בכל זאת אחרי טיסה של 11 שעות ויום עמוס ריגשית וכו'...די מובן ) בעלי העביר אותה למיטה שלנו ומאז היא
- לבריאות
לפני כשעה הגרושה צילצלה לשאול מה קורה וליידע אותנו איפה היא תהיה בימים הקרובים ורוב השיחה התגלגלה סביב הברבור ומחמאות שהרעיפה עלינו... מצד אחד נורא כיף וסבבה ואידילייה והכל יופי טופי ...ומצד שני זה יותר מידי טוב להיות אמיתי ....( או שאולי באמת יש דברים כאלה...) אוקצור...עבר עלינו יום ארוך וגדוש נפשית פיזית ו...בכלל... אבל הייתי חייבת לעדכן אתכם....
כל שנותר לי עכשיו זה להכין את עצמי ליום שאחרי....לבעלי קצת קשה....הוא אמר לי מקודם משפט....היא הבת שלי אבל אני לא יודע איך אני אמור להרגיש...5 שנים מתוך עשר שנותייה אני לא מכיר אותה.... ( היה לי מאוד קשה וכואב לשמוע אותו אומר את זה , אני יודעת כמה קשה לו עכשיו ) מחר כל החמולה שלו מגיעה אלינו...עוד יום גדוש מכל הבחינות לפנינו.... אבל עברנו את פרעה...נעבור גם את זה... אז
לכם על הכל על זה שיש לי איפה לספר לשתף להתייעץ ולקבל תמיכה ועידוד
המשך יבוא......