אני פותחת הודעה חדשה בנושאי חמות

[גלית&שחר]

אני פותחת הודעה חדשה בנושאי חמות

בהמשך לדיון האמהות

היו הערות רבות בקשר לחמות או להורי הבעל. אני מודיעה בזאת שחמי וחמותי הם אנשים מקסימים שאני אוהבת אותם מאד. הם אמנם סבא וסבתא מהזן המודרני, שאינם רואים את עצמם כבייביסיטר בשום צורה ואופן, אלא רואים את שחר בביקורים הדדיים. אנחנו גם גרים רחוק יחסית, כך שאין מהם עזרה. אני מניחה שהקשר הטוב איתם הוא בזכות בסיס של כנות, תיאום ציפיות (העדר אשליות, אולי) והמון אהבה. אנחנו והם נותנים כבוד למרחב האישי והפרטי אלו של אלו, אנחנו חיים בקרבה אבל בנפרד. מבחינת חמותי, שהיא אם ל-3 בנים, הייתי הבת שתמיד רצתה. היום יש כלה נוספת ונכדה, אבל לי יש זכות ראשונות. אני חושבת שאולי דווקא מכיוון שלא הגעתי מנקודה של להשוות (או בעצם השוואה הפוכה) בין הורים מלאכים שלי לבין ההורים של הבעל, היה להם יותר צ´אנס מאשר לחמים אחרים.

 

[meira]

יש קצת יתרון בריחוק גאוגרפי ../images/Emo8.gif

אנחנו גרים בארה"ב וההורים בארץ ולכן לא נוצרות אפשרויות לבעיות. אני חושבת שלא היו לנו מריבות וחיכוכים גם אם היינו גרים קרוב יחסית כי גם הם וגם אני אנשים נוחים ולא מתערבים יותר מדי. אמא שלו ניסתה פעם להתערב בקשר שלנו והסברתי לה בצורה יפה אבל שאינה משתמעת לשתי פנים שזה לא קשור אליה וזו הפרטיות שלנו, בלי להיכנס איתה להסברים וויכוחים מיותרים ומאז כולם מאושרים...

 

[אורית ג.]

../images/Emo13.gif בואי נתערב.... שאת תיהי היחידה

פה עם ההצהרה ברוח זו. בשביל חמותי צריך לפתוח פורום נפרד

אבל בקיצור : הכל הפוך

ועל מרחב פרטי היא לא שמעה בחיים. לא אצל הבנים שלה, לא אצל הכלות שלה (גם אצלינו 3 בנים ואני הכלה עם "זכות הראשונות" . הכלות האחרות שהגיעו עוברות את אותה דרך ומגיעות לאותה מסקנה. בלי עזרתי כמובן

) ולא אצל אף אחד אחר. אשרייך וטוב לך ואם החמות שלך רוצה להגדיל את המשפחה - רק תגידי. ה´נחמה´ שלי היא אמא של גיסתי שהיא פשוט מ-ק-ס-י-מ-ה וממלאת אצלינו את תפקיד החמות (חגים , מתנות וכו´). עזרה (בייביסיטר , כסף, ועצות) - אני לא לוקחת מאף אחד וזה בעיני רק מקלקל ומביא למצב של מעורבות יתר - גם אם החמות היא בסדר. נו, נשמע מה יגידו כאן - אני ממש סקרנית.

 

[לימור של עמית]

כדיי שימשיך להיות לי יום נעים

אני אתן את דעתי במילה אחת-זוועה. וזהו לא רוצה לחשוב על זה יותר.. מזל גדול ותודה לאל שיש לנו את ההורים שלי ואת סבתא שלי

 

[limori]

אורית תתפלאי..... גם אני מאד אוהבת

את חמותי. חמותי היא חלומה של כל כלה. לא מתערבת, לא שואלת הכל מקובל עליה. להתארח אצלה בבית יותר טוב מאשר בבית מלון ספא עם אירוח של חמישה כוכבים. היא מתכוננת לאירוח שבוע מראש היא מכינה "בופה" עם כל מה שאת רק חולמת עליו. היא מכינה לנו חדר שינה כ"כ רומנטי שלפעמים מתחשק לנו להישאר שם ולא לחזור הביתה. היא לעולם לא העירה לרואי היא תמיד נותנת מחמאות.... היא מנשקת ומחבקת ובכל פעם מחדש אומרת שהיא סבתא גאה ואמא מאושרת .... פעם שאלתי אותה אם יש משהו שמפריע לה בי או בגיסתי והיא אמרה - ובעברית העילגת שלה היא אמרה לי :" את הבחירה של הבן שלי, הבן שלי מאושר שמח ופורח... וזה גורם לי להיות מאושרת ולדעת שאתם מאושרים יחד. לכן אני מעולם לא מחפשת לא שואלת ולא מבקשת, חינכתי את ילדי לאהוב ולשמוח והילד שלי ניראה מאוהב ושמח - לכן גם אני שמחה...." נו יש סיבה לא לאהוב אותה??????? אני לא נהנת ממנה כ"כ בגלל המרחק אבל גיסתי זוכה לכל. בכל יום שלישי חמותי נוסעת לגיסתי הביתה מגיעה מוקדם בבוקר הם עדיין ישנים. מכינה ארוחת בוקר להורים ולילדים ובמקביל מכינה גם את ארוחת הצהרים מכבסת מגהצת מעירה את כולם. הילדה הקטנה לא הולכת לגן באותו יום היא נשארת עם סבתא בצהרים הילדים מגיעים הסבתא מקבלת את פניהם משחקת משתוללת עושה איתם הכל. ההורים אחרי יום עבודה נפגשים ויוצאים לסרט מסעדה וכו.. וחוזרים מאוחר בלילה כשהילדים כבר ישנים למחרת סבתא חוזרת הביתה וכך חוזר חלילה כל שבוע.... היא פשוט מדהימה מדהימה. אני מאד אוהבת אותה ומאחלת לכולכן חמות שכזאת.

 

[שירלי של תומר]

מקנאה בך ורוצה גם... ../images/Emo5.gif

 

[ניריתי]

החמות שלי היא גם בסדר גמור - לעיתים

נדירות שהיא מנסה להתערב לנו בהחלטות, ואף פעם לא עושה משהו שאנחנו לא מסכימים עם הילד, והיא מאד אוהבת אותו וזה מה שחשוב! היא לא גרה לידנו אבל משתדל להגיע לפחות פעם בשבוע לראות אותו, עזרה כספית היא תמיד מוכנה לתת בלי לשאול שאלות. אני לא יכולה להגיד שאני מאד אוהבת אותה אבל אני מחבבת אותה והיא בסדר.

 

[טלי של גלי]

וואו! שתהיה בריאה, חמותך!

אישה זהב! וד"א- לא מצליחה לשלוח לך מייל. והתשובה היא "כן", זאת המשפחה הנכונה.

 

[ר-חלי]

אפשר שיבוט ?

 

[- אמא של יואב]

אני חייבת....

אני מתה על חמתי. היא אשה נהדרת, שלא מנסה להתחרות בנו בכל מה שקשור לחינוכו של יואב, נותנת לו המון אהבה, ונשאר לה גם מקום עבורנו. אז אם אומרים מלים רעות על החמות - אני חייבת להביא את הצד השני (וכל זה בלי להזכיר את אמא שלי שהיא, בחלק גדול מהזמן, העזר כנגדי, כשהעזר האמיתי נמצא בעבודה...).

 

[מירי,]

לא כדאי לך - תפסידי!

חמותי היא אישה נ ה ד ר ת בכל השנים שאמא שלילא היתה כאן היא חמותי היתה כאן עבורי ! היא מעירה - נו אז מה? אני אומרת כן כן , ואם אני לא מתייחסת היא לא מעירה על כך שוב! היא סבתא נהדרת אבל לצערי היא לא נפגשת איתם מספיק (ועל כך יש לי הכי הרבה תלונות אליה...) היא דואגת לי ומפנקת אותי גם כשאני לפעמים לא בסדר... באופן כללי זו אישה שכולם אוהבים - ואני במיוחד, זאת למרות שכאשר בנם הודיע על נישוים איתי התגובה הראשונה שלהם הייתה שהם לא מוכנים ! אבל אחרי סולחה קטנה (שאני ייזמתי והתחנחנתי כדי ליישם אותה) הכל עבר הכל נשכח!

 

[טלי של גלי]

אנחנו דווקא קרובים אליהם.

חמותי, כמו שכבר ספרתי, הרבה יותר חמה ואימהית, מאמא שלי. היא פשוט נותנת, בלי לחשוב פעמיים. נורא כיף להתפנק אצלה. גם חמי, שיחיה, בן אדם מקסים. שניהם, ואבא שלי, רק רוצים שיהיה לנו נעים, טוב, ונוח. מבחינת עזרה, עוד לא ביקשנו, להשאיר את גלי לבד איתם עוד מוקדם לנו. כשנעבור את מהמורת המעון, אולי נלך גם לסרט..

 

[ר-חלי]

"חמותי היקרה"

חמותי פוניה - וכבר הוזכרו פה הפולניות אז בבקשה לא להעלב ואני יוצאת קיבוץ כך שכל אחת ממש לא מבינה את השניה אבל בולעות את הצברדע ואיכשהו מסתדרות (אני טיפוס שדי קשה לריב איתי) ואני לא ננגררת לספקולציות שהיא מבשלת לי פשוט לא מגיבה היא גרה די רחוק ולא כל כך יכולה לעזור למרות שהיא רוצה בעלי מסתדר איתה עוד פחות טוב ממני כיוון שהילדות שלי הן הנכדות היחידות שלה אני מכבידה לתת לה את הכבוד להתקשר להזמין לימי הולדת וכו, בקיצור יחסים קורקטיים

 

[חגיתושתוש]

חמותי דווקא לא פולניה

וגם, מסתבר, לא כזאת נוראית. דבר אחד בייחוד מפריע לי: לא נראה לי שמאז שאריאלי נולדה, הצלחנו לעשות משהו בסדר: למה הילדה צריכה גרביים בחום הזה? שימי לה גרביים שלא תתקרר! הילדה רזה מידי!! אל תעשו ככה... כן תעשו ככה. בקיצור כל פעם שאנחנו אצלהם, אני צריכה כ"כ הרבה פעמים להחזיק את עצמי חזק חזק. עם בעלי א"א לקטר עליה, הוא מריץ את ההורים שלו באופן עיוור. למזלי, יש לי גיסה (בעלי, אחיו, אשתו)מקסימה, שאחד התחביבים שלנו זה לקטר אחת לשניה, מה אני אגיד לכם - תרפיה נפלאה בחינם. עוד דבר - אצל ההורים שלי יש הכללילדה, כולל בקבוקים. אני מגיעה לשם כמו מלכה, כומובן שלא צריכה להתעסק עם לשטוף בקבוקים וכד´. הדבר שהכי מפריע לי, ואפשר לפתוח עז זה דיון חדש, זה - קיום הבטחות!!! אצלהם בבית מבטיחים דברים, ולא תמיד זוכרים (לגיסתי, אחות של בלעי, אצל חמותי, צריך להביא הכל, טיטולים, מטרנה, מה לא? אפילו פעם "שכחתי" אצלה את מנקה הבקבוקים שלי וקניתי חדש, כדי שאני לא אצטרך לסחוב גם את זה איתי. בזמן האחרון חל שיפור - בסוכות השארנו את הילדה את הסבימסבתות ואז הם הלכו וקנו טיטולים, נראה מה יהיה כשתגמר החבילה. עוד דבר, שאולי זה כבר דיון חדש, זה נושא קיום הבטחות. אצלהם בבית מבטיחים דברים, ולא תמיד זוכרים (לגסתי, אחות של בעלי) הבטיחו בת-מצווה באולם ובסוף זה לא יצא, מה אני אגיד לכם, ממש כאב לי עליה). זהו עד כאן קיטורים על החותנת, ואני הולכת לפתוח דיון חדש בנושא הבטחות

 

[חגיתושתוש]

נהיה בלגן קצת ../images/Emo52.gif

 

[רונית של ל&ל]

גם אני בעד חמותי

לשמחתי ולמזלי יש לי חמות שתמיד מוכנה לעזור. אחרי הלידה היא הייתה מבלה אצלנו בלילות כדי שאני אוכל לישון לילה שלם והיא הייתה קמה לילדים. וגם עכשיו כמעט תמיד שצריך בייביסיטר היא מגיעה ולפעמים אפילו אם זה כרוך בביטול תוכניות שלה. אומנם יש לה לפעמים הערות אבל אלו דברים שאני מוכנה לספוג כי העזרה שלה עולה על הכל.

 

[נעה גל]

לי היו בעיות עם חמותי והן נפתרו

קודם כל, אני אקדים ואומר, שבאופן עקרוני חמי וחמותי הם לא מהסוג המתערב והם עוזרים לנו המון מבחינה כספית. אבל הם אנשים מבוגרים, שהגיעו בגיל יחסית מאוחר מפולין, עם מנטליות פולנית כבדה מאוד שהובילה אותי לא פעם להוצאת עשן מהאוזנים. אז איך הכל נפתר? אחרי הלידה של איתמר (ממש שבועיים אחרי) חזרנו מהצפון למרכז ועברנו לגור איתם ל-3-4 חודשים עד שניגמור לשפץ את הבית שלנו. המצב היה כזה: אני הייתי אחרי לידה, עם תינוק צרחן בצורה מדהימה, עם בן זוג שהתחיל עבודה חדשה, עם ילדה שהתחילה גן חדש וקיבלה אח חדש, ובאמצע שיפוצים של דירה. אפשר להגיד בלשון המעטה שחמי וחמותי לא חסרו לי במצב הזה. אבל הם היו שם. והם הטריפו אותי לגבי אורן ("היא לא אוכלת" "היא אנורקסית" "צריך לעשות בדיקות") וניסו לדחוף לה אוכל בכל הזדמנות (מעשה שלא יעשה אצלנו). גם כך אני בן אדם שאוהב פרטיות וצריך את המקום שלו, ואחרי 3 חודשים הייתי על סף התמוטטות נפשית. ממש כך. לא רציתי ולא יכלתי לראות אותם יותר. חשבתי שאני משתגעת. במשך 8 חודשים מרגע שיצאנו מהבית שלהם לא הפסקתי להתלונן עליהם, לכעוס עליהם, להשתגע מהם ומה לא. דני חשב שבמקום ללכת לטיפול פסיכולוגי ולפתור את הבעיות שלי עם אימא שלי, כדאי לי ללכת לכזה שיפתור לי את הבעיות והכעסים שיש לי על ההורים שלו. ואז הכל עבר. הפסיק לעצבן אותי הפיטומים שלהם, הממתקים הלא נגמרים, הפיצוי באוכל ובפרסים, הצפיה הבלתי נפסקת בטלוויזיה. בקיצור - הבנתי שזה מה שיש לי ועדיף לנפש הרגישה שלי לחיות איתם בשלום. וזה עבד. סבא וסבתא יכולים לעשות הכל עם איתמר ואורן - ואני אפילו לא מתעצבנת. אני מדהימה את עצמי כל פעם מחדש. אני נמצאת אצלם לפחות פעמים בשבוע אחה"צ עם הילדים ואפילו נהנית.

 

[אילנה של יובל ומיכל]

וואו, אני לא יודעת מאיפה להתחיל...

חמי וחמותי אנשים מדהימים. עוזרים לנו המון ובזכותם אני יכולה לנהל את אורח החיים שאני מנהלת ולהינות מאיכות החיים שלי. אפשר לצאת לבלות, להצגות, לבלט, למסעדות, אפילו לחו"ל (השארנו להם את יובל בגיל 8 חודשים לשבוע ובגיל שלוש לחמישה ימים). עד שמיכל נולדה, פעם בחודש היינו עושים "סוף שבוע של רווקים" - משאירים להם את יובל מצהרי יום שישי עד מוצאי שבת. אפשר לישון עד מאוחר, לצאת לבלות ובכלל להנות מלהיות לבד. כבר שנה שלישית שפעם בשבוע הם לוקחים את יובל מהגן ונהנים איתה עד הצהריים. באמת מקסימים. ועד לאחרונה היו מאוד לא מתערבים, וחמותי תמיד הייתה אומרת "אתם צעירים, אתם יודעים יותר טוב" ו - "את אמא שלה, את מחליטה אני מבצעת". א-ב-ל לאחרונה הם קצת השתבשו. כשבעלי התחיל לעבוד בחו"ל, מטבע הדברים העזרה נהייתה יותר משמעותית ודווקא עכשיו בא לי לוותר על כל הסיפור, בבחינת "לא מדובשם ולא מעוקצם". פתאום יש התערבויות בחינוך, פתאום יש הערות על הסבלנות שלי, פתאום יש 4 טלפונים ביום לשאול "מה העניינים" ו"למה לא רואים אותכן? " (היינו אתמול, אבל חייבים כל יום לדעתם). בקיצור, אני לא מתחילה בלתת דוגמאות מפורטות, אבל קצת מתחיל להמאס ההדחפות שלהם לחיים שלי ואני כבר מעדיפה לשכור עזרה או לקבל מחברות ולא להיות תלויה בהם...

 

[פנינה של שחר ותומר]

חמותי האהובה../images/Emo99.gif

לומר את האמת? אני וחמותי זה סיפור אהבה. בעלי הוא בן יחיד בין שתי בנות כך שאני הכלה היחידה, אבל אני לא חושבת שזו הסיבה. לפני שקיבלנו את הדירה מהקבלן גרנו אצלה שנתיים ובתי הבכורה נולדה שם ועד היום היא כנראה הנכדה המועדפת על הורי בעלי (ויש להם 10 נכדים

. אנחנו הולכים פעם בשבוע לארוחת צהריים בשישי בצהריים כל המשפחה ובאמצע השבוע אני הרבה פעמים הולכת אליה לעבודה לבד בלי הבעל והילדים ויושבת איתה. לפעמים כשמשעמם לי (בעלי עובד בלילות), אני אומרת לה שתתכונן כי אני באה לאסוף אותה אליי. בקיצור אני חולה עליה ומאחלת לכולם חמה כזאת, אצלנו השיר של שרית חדד לא מתאים.

 

[ענבל29]

חמות?! מה זה בכלל....?

עוד אחד מחסרונות מצבי המשפחתי: אין לי על מי להתלונן!