אני פותחת הודעה חדשה בנושאי חמות

[חגיתושתוש]

הגיג (למה אין ענן מחשבות...?)

החמות מתנהגת ככה כי אנחנו "רק" הכלות, או שהיחס הוא/יהיה אותו דבר כלפי הבנות שלה?

 

[נעה גל]

מכיוון שאין דבר כזה (לדעתי כמובן)

התנהגות חד סטרית... אני מניחה שהיחס של החמות נובע בדיוק מאותו מקום שנובע היחס אל החמות... ביצה ותרנגולת.

 

[shelycat]

חמות קטנה ומטורפת יש לי

אני כלה טריה וחמותי ש"תחיה" בכל שנות החברות שלנו ובמיוחד אחרי החתונה לא קיבלה אותי (שלא לדבר על גיסתי-לזאת יש פה בלי גבול), מה שלא ניסיתי לא עזר: ניסיתי להיות נחמדה, לזכור ימי הולדת וארועים (הבן שלה לא זוכר), אף פעם לא באתי בידיים ריקות שלא לדבר על כמה מתנות יום הולדת וחגים מאוד יקרות, לחצתי על הבן שלה לקפוץ לשם פעם בשבוע לתת לה קצת תש`ומי, עשינו שליחויות בשבילה, ניסיתי לרצות אותה בכל דרך אפשרית (כולל גמישות מדהימה בהחלטות בעיניני חתונה-עד שהיא עברה את הגבול). בנוסף רציתי לציין שיחסיה עם בנה מעולם לא היו קרובים. אנחנו חיים כבר מספר שנים ביחידת דיור אצל הורי, והורי עזרו לנו המון (בנוסף להחזקה השוטפת הם למשל קנו לנו מיטה חדשה וכל מיני דברים לא זולים לבית) הורי לפני החתונה כמובן קנו לבעלי הטרי מתנת חתונה ועזרו לאורך כל הדרך באירגון החתונה, הוריו של בעלי אמנם גרושים (יש לי יחסים מעולים עם אביו) אבל ניסיתי כדי שאמא שלא לא תרגיש מחוץ לעינינים לערב אותה ככל האפשר, כמובן שהמחווה לא הוערכה והבעיות הצעקות והסצנות רק התחילו ותמיד על שטויות (לא רציתי להתחתן במקום שהיא רצתה, לא רציתי איש מקצוע שהוא חבר שלה-כי החלטנו שהאורחים שלנו לא עובדים אצלנו, ועוד שטויות כמו צבע הפרחים וכו")בסוף גם זה נגמר, הגיעה החתונה והיא ההביאה את החבר החדש שלה לחתונה (ובזה התחילה גל רכילויות ועקיצות כלפיה-שהגיעו אליה) ואת הילדים שלו שאנחנו לא מכירים(אבל זו בעיה שלהם), בכל אופן יצאנו לירח דבש והחלטנו כשחוזרים מתחילים דף חדש, חזרנו עם מתנות לכולם כאות הערכה על עזרתם בחתונה, לא עבר שבוע וכבר היא חזרה לסורה-למה ככה ולה לא אחרת ואיך לא נותנים לה את האלבומים של החתונה (המעוצבים) יום אחרי שקיבלנו אותם (לפני שהראינו ליתר האנשים שחשובים לנו-הורי) אליה לאיזה שבוע שבועיים (היא קיבלה אלבומים אחרים והיא רצתה גם את שלנו). בכל אופן כמו שבעלי אומר עליה היא אף פעם לא מרוצה והיא רק מאושרת כשהיא אומללה ומאמללת אחרים, אני מאוד מקנאה בכן שקיבלתן חמות נעימות ומתחשבות, אצלנו כרגע יש קרע (אבל מנומס וקורקטי) כל כך עמוק שאני לא מוכנה ללכת אליה הביתה ולכשיגיע ילד ה"מטורפת" לא תתקרב אליו וכרגע אנחנו מתלוצצים שהיא תגלה שהיא סבתא רק בטעות אם היא תתקשר כשאני אהיה בבית חולים. דרך אגב יש לנו דירה שאנחנו כרגע משכירים שנמצאת בסוף הרחוב שלה-אנחנו כנראה לא נעבור לגור שם. ושוב מאוד מקנאה בכן.

 

[_גלית_]

רשמית, היא לא חמותי

כי אנחנו לא נשואים. אבל זה כמובן רק על הנייר, כי בפועל ומבחינת מערכת היחסים, אנחנו כמו נשואים. החמות שלי נהדרת. היא נמצאת אצלנו קבוע פעם בשבוע (יצא חרוז )

לכמה שעות ומאוד עוזרת. מביאה אוכל טעים או יוצאת לקנות, משחררת אותנו קצת כדי לנוח, ומרעיפה מתנות בנדיבות רבה. מצד שני היא לא חונקת, מייעצת בעדינות כששואלים אותה (אני שואלת די הרבה ויודעת שאם אחליט אחרת היא תקבל את זה ברוח לגמרי טובה). היא גם מפרגנת לנו על "ההצלחה" בגידול של תומר ובכלל נותנת הרגשה מאוד טובה כשהיא בסביבה (אופס, עוד חרוז )

. אתם יודעים מה? החמים שלי אפילו נכנסו לחדר לידה רבע שעה אחרי שילדתי את תומר והיו איתנו שם כשעה מענגת ביותר! בקיצור לא הייתי מאחלת לי משהו שונה מזה. למקרים שבהם זה שונה: אולי לנסות לקבל את זה שאי אפשר לשנות אנשים אחרים במיוחד כשהם מבוגרים. לסלוח להם, אבל לא לוותר על הגבולות ולעשות את זה בצורה עניינית ככל שאפשר. ובכל מקרה זה צריך לבוא מהצד של הבן או הבת שןל של ההורים המסויימים האלה.

 

[yossi_gu]

צר לי לקלקל את המסיבה אבל

חשבתם מה יכתבו הילדים שלנו ובני/בנות זוגם בעוד עשרים או שלושים שנה עלינו?? כמובן שאנחנו נהיה אחרים, מבינים, לא מלחיצים עוזרים ............ סביר שגם ההורים שלנו (לפחות חלקם) דיברו כך לפני עשרים או שלושים שנה. הדרך שלי להתמודד עם דור הסבים והסבתות הוא לצמצם ציפיות ולהבין שאותם כבר אי אפשר לשנות (וגם לא להחליף). העצה שלי על רקע זה היא שהדבר היחיד שאפשר לשנות (למרות שלעיתים זה נראה באמת בלתי אפשרי לחלוטין) זה את הגישה שלנו. שבת שלום יוסי

 

[חגיתושתוש]

באמת, לה לקלקל?

חלק מהכיף בזה שיש חמות זה לקטר עליה, אלה החיים. אח"כ חוזרים לחיים ולחמות עם קצת יותר אנרגיות חיוביות.

 

[קרן*~]

חמווווווות...

אחרי שניפרדתי מחבר שהיה לי לפני בעלי....נשבעתי לעצמי שאתחתן או עם אחד יתום (סלחו לי על הבוטות) או אחד שהוריו מזה רחוקים....ולא יודעת אם במכוון או לא משאלתי היתגשמה.... היתחתנתי עם עולה חדש (מהונגריה) שהיה לבד בארץ....הגיע עם מזוודה אחת (המסכן נפל רציני.....הגיע עם מזוודה אחת 5 שנים אחרי בית, משכנתא ושלושה ילדים

)....אז חמי וחמותי גרים 3000 קילומטר ממני....ואין הדעות פתאומיות (למרות שקרה גם זה פעם אחת בהפתעה)....אני אוהבת אותם ומעריכה אותם על המון שעשו בלשבילנו... אך יתערבו בחיי והרי אני לא דוברת הונגרית? וגם קצת ההונגרית שלמדתי אני עושה בה כרצוני....מה שרוצה מבינה ומה שלא....פשוט למדתי את מילות הקסם שתמיד עובדות "לא מבינה".... אולי הם מקסימים כי הם רחוקים....לא ממש נכנסת לעניין ...לא אדע זאת לעולם....העיקר שמתי שסוף סוף רואים את הנכדים -לא יכול להיות סבא וסבתא טובים יותר מהם...