אני פשוט כ"כ מתוסכלת...

[Lady In Blues]

אני פשוט כ"כ מתוסכלת...

אני מרגישה כאילו העולם כל הזמן מנסה להפוך אותי לאדם פחות טוב.

כאילו לא משנה כמה אני אנסה, כמה אני אשתדל, כמה אני אגדיל ראש ואהיה נחמדה- בסוף אני אחטוף כאפה מצלצלת שתזכיר לי שלא רק שאף לא מתכנן להחזיר לי במטבע דומה, אלא שרוב האנשים רק ינצלו את זה וידפקו אותי.

אני מגלה את זה בדברים הקטנים, שמוצאים אותי מדעתי.
התחלתי מקום עבודה חדש לפני חודש וחצי, ובאמת נחמד לי כאן מאוד.
רק מה, היום אני מקבלת תלוש משכורת ורואה שקיבלתי בדיוק 5000 כולל נסיעות, ואחרי שבכל יום בחודש וחצי האלה הגעתי רבע שעה לפני הזמן, לא פעם נשארתי שעות נוספות כשביקשו, עשיתי הכל כדי להיות עובדת חרוצה וטובה. באמת שנתתי 110%.
ואז כשמגיע התלוש, אני רואה שלא רק שאין לי שעות נוספות, אלא שהורידו לי 38 ש"ח על חוסר בשעות.
כששאלתי את הממונה על השכר למה זה? הרי אני בטוחה שאין לי חוסר בשעות, אם כבר אז יש לי עודף. היא אמרה שהיה לי יום חופש ושבגללו ירדו לי שעות ושהשעון מתחיל כל יום מ8:00.

ראבק, כל יום אתם רואים שאני מגיעה מוקדם. כל פאקינג יום. קשה לכם להודיע לי את זה?!?!?!?!?!?!?
למה?! למה סתם לתת לי להגיע מוקדם כל יום כשאתם יודעים שבסוף החודש אני לא אראה מזה שקל?! מבחינתי כשמחתימים כרטיס- מחתימים כרטיס! אף אחד לא אמר לי שהשעון מתחי ללספור משעה מסויימת!

ועזבו את ה38 ש"ח האלה, הם מעניינים לי את הביצה השמאלית.
זה העיקרון. העיקרון של לדפוק מישהו רק כי אתה יכול. שאין בעולם הזה אנשים ישרים, שאף אחד כבר לא טורח להיות אדם הגון.
זה פשוט common decency שכבר אין בעולם הזה.

וזה מעצבן ומתסכל אותי ברמה שאתם לא יכולים לתאר בכלל.
כאילו, העולם מכריח אותי להפוך לאדם שעושה כל צעד במחשבה שדופקים אותי. שמכריח אותך להיות רע ונבזי ומניפולטיבי ושקרן, כי בשום צורה אחרת אתה לא תשרוד.
זה חרא של עולם, ואני לא רוצה לחיות בו.

אוף.
תודה למי שהקשיב, הייתי חייבת לפרוק.

 

[h a j b i]

לדעתי, כדאי לך לחפש עבודה אחרת

לא תענוג גדול לעבוד עם רמאים.

 

[Lady In Blues]

אבל זה ככה בכל מקום שעבדתי בו.

דופקים אותך בקטנות.

במקום הקודם גיליתי ששילמו לי רק 200 ש"ח לנסיעות, כשזה אפילו לא מכסה את החופשי-חודשי הכי זול (כלומר, הם ידעו שאין סיכוי שזה מכסה את הנסיעות שלי) ורק אחרי שאמרתי להם את זה הם שינו. כולמר, עבדו בשיטת "מצליח".

מישהו נתקל במקום עבודה הגון ב100%?
כזה שלא מנסה לדפוק אותך איפה שהוא רק יכול?

 

[h a j b i]

זה נשמע קצת מעבר לקטנות

בנוגע לנסיעות, זה לא חדש שצריך להתעקש כך גם בנוגע לתנאים אחרים.
אבל להודיע לך רק בסוף החודש שלא סופרים לך חלק מהשעות ועוד לקצץ לך מחסר כי החסרת שעות זה ממש חוצפה. אני אישית לא הייתי יכול להישאר לעבוד במקום כזה.

 

[א ו פ ו ס ו ם]

לא בהכרח מצליח

את צריכה להבין שבדרך כלל המערכות האלה רצות באופן אוטומטי ורק לעיתים נדירות יש זמן וסיבה לעבור ולבדוק את כולם ידנית. לפעמים פרט כזה מתגלגל ואף אחד לא שם לב שיש צורך לשנות אותו.
לפעמים יש טעויות אנוש.
אני לא יודעת עד כמה גדולה החברה אבל בחברות גדולות טעויות הן ***מאוד*** נפוצות, אף אחד לא רוצה לטעות ולא מכין את המשכורת שלך במטרה לטעות אבל כשמכינים משכורות לאלפי עובדים יש טעויות (לפעמים ממש גדולות ולא של כמה שקלים כמו אצלך). קורה, מתקנים, מתנצלים ואין מה לעשות יותר מזה.

("מיומנה של חשבת שכר")

 

[Optimistic Girl]

תגידי

האם באמת כל העולם רוצה להפוך אותך לפחות טובה?

האם את יכולה להפיק לקחים מהמקרה הזה?

מה דבר אחד חיובי, שאת יכולה לקחת מהמקרה הזה?

 

[Lady In Blues]

ככה זה מרגיש.

כי זה משהו שחוזרת על עצמו כמעט בכל מסגרת בחיים שלי.

כל הלקחים שאני יכולה להפיק מהמקרה הם לא לקחים שאני רוצה באמת ללמוד, כי הם נוגעים בקשר ישיר לאישיות שלי, שאני לא רוצה לשנות.

אין לי מושג איזה משהו טוב אני יכולה לקחת מהסיטואציה הזו. זה יופי שאני אוכלת פירות אחרת הלחץ דם שלי היה הורג אותי היום?

 

[AS00AS]

במקום שאין אדם, השתדל להיות אדם!

 

[EdisonGirl]

זה עובד יותר טוב עם "איש"

 

[EdisonGirl]

מבינה כמה זה מתסכל

אם תחליטי שהלקח שאת לוקחת מזה, זה שכולם תמיד מנסים לדפוק אותם, את רק תגרמי לעצמך לחוסר נעימות תמידי. לא כיף לחיות בתחושה הזו, והמציאות לא תשתנה אם תחשבי ככה וגם אם לא, אז אם את שואלת אותי, עדיף במקום זה ללמוד את הצד החיובי של הלקח הזה, שהוא: אם אין אני לי- מי לי, או בסגנון שונה כבדהו וחשדהו.

אל תקחי שום דבר בחיים האלה כמובן מאליו. גם אם משהו נראה לך מאוד הגיוני, תלמדי לזהות מתי את מניחה לעצמך כל מיני השערות ומתי אלה עובדות מבוססות. אז אם אנחנו מדברות על ענייני עבודה- במקום לחשוב שמנסים לדפוק אותך, פשוט תלמדי שיש שיטות שונות לחישוב השכר, שנהוגות בכל מקום, וכשאת מגיעה למקום עבודה חדש, בגלל שאת יודעת שעניין השכר חשוב לך (ואיך לא?!), פשוט תשאלי מלכתחילה איך השכר מחושב. קוראים לזה תיאום ציפיות וזה מונע הרבה עוגמת נפש, כמו זו שהייתה לך כעת.

חוצמיזה, כשאת באה מלכתחילה ובודקת דברים כאלה, כמובן בגישה הנכונה (שלא גורמת לרושם המוטעה שהשכר זה כל מה שמעניין אותך בעבודה, כי ממה שכתבת- ברור לי שזה ממש לא ככה), הצד השני מרגיש אחריות רבה יותר לא לעשות "טעויות" בשכר שלך. הגישה שלך מציגה אדם אחראי ומחושב כלכלית שאוהב לדעת דברים מראש ולהתארגן בהתאם. זה רק יוציא אותך באור חיובי יותר.


אני מעולם לא חשבתי שמנסים לדפוק אותי, ועד היום אני לא מרגישה ככה, ותאמיני לי שאירועים בלתי נעימים לא חסר בחיים- גם לי, אבל כשאני מציבה לנגד עיניי מעין מאזן וירטואלי של האירועים החיוביים והשליליים, החיובי מנצח, וזה לא בגלל שיש לי מזל. זו פשוט הגישה. הגישה יוצרת את המציאות, כי המציאות היא בסה"כ תפיסה שמושפעת מהגישה.
(או במילים פשוטות יותר- העיניים שלך אובייקטיביות? לא, אז תחליטי מה בא לך לראות.)

 

[אלמוג153]

העניין הוא

שלאחרים לא אכפת ממך. נניח ואת היית וותיקה בעבודה, את ישר היית הולכת ואומרת לבחור החדש שנכנס שהשעון מתחיל משמונה בלה בלה בלה.. אבל בעולם האמיתי, לרוב האנשים אין אובר אכפתיות, לכל אחד אכפת מעצמו ותו לא...

אני לא מבין איך לא אמרו לך את כל זה כבר בהתחלת העבודה שלך.. התנאים לא היו ברורים? למה יום חופש פוגע בשעות שלך? תשאלי שאלות ותעלי טענות בפני האחראי לשם תיקון הדבר..

 

[Optimistic Girl]

זה ממש לא נכון,
יש אנשים שכן איכפת להם.
רק צריך למצוא אותם

בקשר לשעון משעה 8
מצטערת,
אבל לדעתי זאת האחריות שלה לשאול ולדעת את הנהלים בעבודה שלה.
וזה לא קשור לאיכפתיות של אנשים אחרים,
אלא הם כבר שחוקים מעבודה הזאת.
ולא מתרגשים ממישהי חדשה שבאה לחברה, למה הם מחוייבים להסביר לכל עובד את הנהלים? אם לא שואלים את הנהלים?

כל אחד צריך לקחת אחריות על החיים שלו,
ולשאול שאלות.

תמיד לשאול.
מי שלא שואל לא יודע

 

[אלמוג153]

אני אמרתי שלרוב האנשים לא אכפת. זה שאנשים לא אמרו לה בעבודה את זה כשהם יודעו את זה, זה יכול להיות מחוסר אכפתיות או תשומת לב.. היא יודעת מה הוא הנכון. בכל הנוגע לשעון, מה שמפליא אותי הוא איך היא לא יודעת מתי מתחילים לעבוד, מי "חפף" אותה בכניסה ואם כבר טענות, זה כמובן מכוון לאחראים שלה ולא לעובד הזוטר במשרד..

אחריות היא לא מילה גסה

 

[h a j b i]

סתם להמשיך את הרצף

 

[einat162]

קראתי, ומגיבה -

כל יום רבע שעה לפני הזמן - זה 15 דקות שביקשו ממך להגיע לפני?
אם לא, אני מבינה למה מבחינתם שעת תחילת עבודה היא שמונה..... בקטע הזה אני לא באותו ראש איתך, את אמורה להתחיל לעבוד בשמונה, והגעת מוקדם- תחתימי כדי לא לשכוח אח"כ, אבל אל תצפי שיוסיפו לך כסף על זה שבאת מוקדם, אלא אם ביקשו ממך כל יום.

שעות נוספות - מסכימה איתך לגמרי, לא בסדר. יכול להיות שזו טעות ממוחשבת ושווה לעשות בירור עם הנהח"ש / הממונה הישיר שלך (מקווה שיש שערכת לך רישום מפורט של שעות עבודה חריגות שנשארת מאוחר).

על אותו משקל (גם אצלי יש החתמת כרטיס) אם אני עובדת עד 17:00 ואני יוצאת ב 16:55 הדקות האלו מצטברות לי בסוף חודש גם ל"שעות חוסר". אחרות מקפידות עומדות ומחכות ליד המכשיר עד שיואיל בטובו להראות 00..... אני לא.

לגבי ניצול, זה נכון... אבל כתבת שאת חודש וחצי במקום חדש- אז את מרגישה את הצורך להוכיח את עצמך, זה טבעי. מתישהו (אני מקווה) תמצאי את האיזון בין לתת קצת יותר ובין לא להיות מנוצלת.

אנקדוטה שאני יכולה לתת לך ממקום העבודה שלי:
תחילת העבודה אצלי היא גם 8:00. בד"כ אני מגיעה מוקדם יותר בגלל תחבורה ציבורית (7:10 - 7:15). אני מכינה לעצמי קפה, רואה סרטונים ביוטיוב, יורדת לסופר וקונה לי משהו לצהריים וכו'. הרבה פעמים יש אנשים במשרד בשעות האלו ככה שרגילים לראות אותי מוקדם- אבל לא "מציקים" לי לפני 8:00 או ממש כמה דקות לפני (מקסימום איזה משהו קטן כמו פתק למונית). קרה כבר פעמיים ששותפות התקשרו מבחוץ ו"לא ענו להם".... אולי זה קשור לעובדה שהתקשרתם ב 7:05 והמשרד נפתח ב 8:00?

.
אוקיי, שותפה אחת התקשרה ב 7:05 (כמה פעמים, מודה שסיננתי) - ואח"כ כשהגיעה למשרד לקראת 8:00 היא טרחה לציין בפני ש"איך זה שלא ענו לה במשרד !"

אני בטוחה שהאמרה הזאת יצאה מהפה שלה בגלל שהיא היתה בלחץ (ובראש) שלה - אבל האנשים האלו מנותקים לפעמים.
שותפה שנייה, ביום אחר, התקשרה ב 7:45 ושוב ב 7:48 (כנראה שזו היתה היא- התקשרה מהבית). ב 8:05 היא התקשרה שוב, והפעם שכמובן עניתי. היא טרחה לציין (בעדינות, באופן הפוך לגמרי מהשנייה) שלא ענו לה קודם - ואז היא הופתעה לשמוע שאני מתחילה רשמית ב 8:00 כי הייתה בטוחה שלפני. בכל מקרה אם מתקשרים קצת לפני 8:00 (במיוחד אנשים שלנו) אני בד"כ עונה- הפעם לא עניתי, אבל הקטע הוא שהם כ"כ מנותקים ! כאילו זה חמ"ל שצריך להיות מאוייש לצרכים שלהם 24/7.

 

[א ו פ ו ס ו ם]

אני מסכימה לגבי שעת ההתחלה |ען|

מה גם שאם הייתי רואה מישהו שמקדים כל יום ברבע שעה לא הייתי מניחה שהוא חושב שישלמו לו על זה. אולי זה מסתדר לו הכי טוב תחבורתית, אולי הוא לוקח לעצמו רבע שעה ספייר כדי לא לאחר ואולי ואולי... ממש לא הייתי חושבת לבוא אליו ולהגיד "רק שתדע שלא ישלמו לך על זה"...

 

[h a j b i]

אבל היא אומרת שהיא החתימה כרטיס כל יום

מישהו במקום העבודה היה צריך לעדכן אותה שהחתמה לפני 8 לא נחשבת והיה וקרה כבר מצב כזה, לא היה הורג אותם לבוא לקראתה ובאופן חד פעמי כן לשלם לה על הזמן הזה.
בעבר כשעבדתי בפיצה, האחראית משמרת פשוט היתה אוסרת על החתמת הכרטיס לפני תחילת המשמרת למי שהקדים אבל מי שחדש ועשה זאת בטעות, קיבל תשלום על כך והבהירו לו ישר את העניין.

 

[Purple Mushroom]

אוי, ואבוי !

אל תגידי את זה אף פעם ! "זה חרא של עולם, ואני לא רוצה לחיות בו?". בחייך, ילדונת, אני לא רוצה לקרוא מילים כאלו. אני ממש חרד לביטחונך. דואג לך דאגה קיומית. אל תעשי נזק לעצמך. אולי צריך שהמנא"ש יפנה למנהלת, שתפנה לסה"ר.

זאת רק דוגמא אחת קטנה. ובעבודה צריכים לדעת את החוקים. תחשבי שה15 דקות שלפני, זה טווח בטחון, שיהיה לך 100% מהזמן החל מ8:00, וזה עדיף על איחור לעבודה.

אם את מתוסכלת מזה, אז מה אני אגיד? (לא רוצה לפרוש את כל המסגרות התעסוקתיות, והעבודות שהייתי בהם, מתחת לחוק התעסוקה, מועדונים תעסוקתייים, ומפעל מוגן שהייתי בו, עד שהתפטרתי לפני פחות מ4 שנים, וגם אחרי זה, עבדתי אצל מישהי מדהימה, ממש טובה, שעדיין קשור אליה, ועבדתי מינימום, אבל ממש קצת שעות, וויתרתי לה, כחלק מהתפיסה, שצריך להגיד תודה שנתנה לי לעבוד בעבודה נורמטיבית, שאני עדיין מוגדר פגוע נפש או מתמודד. ועד עכשיו יש לי כבר בעיות אחרות. ויחסית, אני מאוד מתוסכל, אבל יחסית אני בן אדם שמח, אופטימי, ואוהב

.
אז אל תגידי אל תכתבי דברים כאלו.
וחוץ מזה יש תקווה לעולם טוב יותר. יש הרבה אנשים טובים בעולם. וזה יופי של עולם, והחיים זה מתנה, וכיף לחיות כאן. צריך להגיד תודה לדברים , גם לדברים שנתפסים כמובן מאליהם, כאן בישראל, במרכז, או בצפון.
יש אנשים שאין להם אספקה של מים סדירים , גם כאן בישראל. ויש אוויר, וכיף לחיות בעולם הזה. וגם יש תקווה מאוד גדולה של שינוי חיובי בעולם, ה 21.12.2012. לדוגמא. (זה לא יהיה סוף העולם, זה יהיה התחלה של עולם חדש וטוב יותר).
וזהו בערך. סליחה על החפירה.

...
אלון.

=]

 

[al19]

כל כך כל כך מבין

אבל את יודעת...
האמת.. את צודקת
את צודקת זה חרא של עולם..
ואת צודקת באמת הוא מכריח אותך להיות רע ונבזי ומניפולטיבי ושקרן
והאמת שאם את לא .. את לא תצליחי כמו אנשים שהם כן .
את רוצה את האמת ?
אז את צודקת.. אין לי מה להגיד לך יותר מזה באמת.
זה לא שאם את תיהי בן אדם יותר טוב מעכשיו אז יהיה לך יותר טוב, ואני אפילו לא יכול להבטיח לך שהמצב שלך ישתפר בקרוב..
כנראה כל החיים העולם ישאר ככה. כי אנשים הם אנשים וטבעם של אנשים זה להיות אגואיסטים וטיפה רעים אפילו.
אבל.. וכן .. יש אבל...
לא כולם כאילה.
ואת יודעת מה ? רוב העולם לא יאהב אותך.. נכון
אבל .. כאילו, אולי לא צריך שכל העולם יאהב אותך ?
אולי צריך ..רק שבן אדם אחד יאהב אותך..
ושזה יקרה את לא תרצי שום דבר אחר.. והעולם יראה פתאום מקום שאפשר לסבול אותו..
ואולי יום אחד יהיה ילד אחד שיגיד אמא.. וירוץ אליך ויחבק אותך ובשבילו, בשביל הדבר הזה.. את תיהי כל העולם .. בשבילו את תיהי העולם.. ואולי בשבילו את תוכלי לעשות עולם יותר טוב.. ואת תחיי דרך העניים שלו ותראי שהעולם הוא מקום קסום ויפה , מלא באגדות ובמכשפות ובאבירים ובקוסמים.. ואולי פעם בחיים . ואולי בשביל הילד הזה.. אולי לפעמים חלומות מתגשמים ...

אני לא מבטיח לך שיהיה יותר טוב או שהעולם ישתנה, או שבכלל תמצאי גבר או אישה שיגרמו לך להרגיש ככה...
אבל אני מבטיח לך
שיש דברים..
שעדיין שווה להלחם בשבילם

שיש דברים בעולם, ששווים את כל הקרבות שלנו,
ולמצוא מישהו כזה... שווה את זה...

אז אני לא יגיד לך חיוך,
אבל כן תעשי גב זקוף ! כתפיים רחבות !
ולכי למצוא את האושר הזה... שכל כך כל כך מגיע לך .

 

[eldad122]

מה שאנחנו מקבלים בעולם זה את עצמנו

כל השאר זה לוח המשחק לעיתים הוא לטובתנו ולעיתים לא . הטוב שאת נותנת מעצמך זה בעצם מה שיש בך ואיך שאת בונה את עצמך , לא אמור להיות לו שום קשר למה שאת מקבלת או לא מקבלת . בחברה שלנו יש עניין גדול מאוד של אינטרס בגלל שכולם עברו את אותו המסלול פחות או יותר וואנשים לא מתעניינים יותר מידי בזולת בלשון המעטה ...
תכירי בעקרונות שלך בטוב הלב שלך ובגבולות שלך . חזק ואמץ !