לא מדוייק, אורית.. צריך לדבר עם
מומחים בתחום הניתוחים ולשאול אותם. אין מה להשוות מיקרים של סרטן מול ניתוח נגד השמנה. החוקים מאוד ברורים בתחום הטיפול הכירורגי בהשמנת יתר, לעומת ניתוחים רדיקליים המהווים ניתוח הצלה ממוות. בניתוחים להסרת גידולים כורתים לעיתים חלקים נירחבים במערכת העיכול ורקמות אחרות שניפגעו. הפגיעה עשויה להיות כה גדולה שהמנותח לא יוכל לעלות עוד במישקל.. לעומת זאת, בניתוח מעקף לצורך ירידה במישקל, ישנם חוקים שהמנתחים לא כל כך חופשיים בהם. כך, למשל, מינימום האורך של המעי הדק יהיה כמטר, על מנת שלא יחזרו מיצים מהמעי לקיבה, אבל למינימום יש גם מקסימום וכך, רוב המנתחים מעדיפים שלא לבצע מעקף הגדול ממטר אחד (מתוך 9 מטר מעי דק), כל שהמנותח לא צפוי לבעיות ספיגה משמעותיות כמו בניתוחי המעיים שהיו בעבר, או בניתוחי מעקף נירחבים כגון Long shapes GBP או BPD. אפרופו ניתוחי מעיים: מנותחים שבוצעו בהם ניתוחי מעיים לפני למעלה מ 20 שנה חיים גרוע מאוד (אם עדיין חיים) וחלק גדול מהם חזרו להשמין, למרות שמרבית המעי שלהם נעקף. הגוף, מסתבר, לומד להשלים את החלקים שניפגעו או חסרים בו.. הוא משנה את המבנה של המעי ומסתגל עם הזמן לחבלה הניתוחית שנעשתה. הקיבה בניתוחי מעקף אמנם לא גודלת בצורה משמעותית אולם המעברים מתרחבים בצורה משמעותית והיכולת לאכול הולכת וגדלה עם הזמן. לצערי, אני מסוגל לאכול היום ארוחה גדולה ודשנה כיאילו לא עברתי ניתוח מעולם.