(שמתי סמיילי הומו, כי הומואים מסמיקים, אז את לא לבד, או משהו בסגנון. מצד שני, יכלתי גם לשים אייקון של תפוח, כי בגרעיני התפוח יש ציאניד ולי יש קצת חשק להתאבד עכשיו). אל תרגישי טיפשה. את לא יודעת איזה מסר שלחתי 'לה', באמת שלקח לי הרבה זמן לצאת מתחושת המבוכה שאדם זר קרא את זה.
יש סיכוי שוה שזה בעצם גבר, ואולי אפילו טרנסג'נדר מאחד הסוגים.
(
) אני בכלל מהמר שזו בתיה עוזיאל, שמאסה בהתעלמות הכללית של הציבור לאחרונה וידעה שהדרך היחידה שלה להשיג תשומת לב היא לעורר קונספירציות בלירה. מה שהפרסום עושה לאנשים
אחרי שהתאבדתי חיפשתי חיים במקומות בהם רטט המוות למוות את נשמת אפו האחרונה. כוס אמק! אני חייבת לקלל יותר. מאז שהתאבדתי בשאיפת נפיחותי, אני מתנסחת באופן שירתי גם כשאני מבקשת ציאניד במכולת.
אני שמפו? אתה סבון! אה הא! אני עיפרון שחור לא מחיק? אתה מדגיש בגוון חום אגוז! אה הא! אני מרכך זיפים לגבר לפני הגילוח ללא חומרים משמרים? אתה פוקי פוקי בו! אה הא! אני לא מבינה את המשחק, מישהו יכול להביא לי קרם עיניים ולהסביר לאט יותר?
אני עושה קניות ביוניברס קלאב כל יום חמישי. מי שבא - ברוך הבא! יש לי חיוך מפתה.
אני כמו בקלוואה - פריכה ומלאה במיני פיצוחים. אני לא מבינה מה הדימוי הזה אומר, אבל זה נשמע חכם, וחוץ מזה, יש לי חיוך מפתה
, וגם אם לא - בעלי ירה בכם. חה חה. ניצחתי. אני כמו בקלוואה - בנויה מעלי בצק דקיקים וספוגה בסירופ מתוק. אהבה זה כמו תה - חם חם אבל עם סוכרזית. סקס בכלא זה כמו תה עם בקלוואה - סוכרזית אבל עם מיני פיצוחים. חח.
סיימתי, בשעה טובה, את טיפולי בנאטורפיל, ומהיום אני יכולה ללכת זקופת-קומה ולהגיד בגאווה: כבר אין לי שיערות בין השדיים!! ישוחררו נשות המתנחלים מעול עודף הטסטוסטרון!! יש לי עובש בפוֹת בגלל חוסר פעילות וניוון מתמשך!! דוגי סטייל להמונים! אני לסבית.
רננה, גם אני לסבית וגם אני חוויתי בעיית שעירות יתר באזור החזה. צרי קשר ואולי נצא למסע זו בארץ הפלאות של זו. טלפון חינם: 0000 - פטרית - נרתיק - 1800 אימייל: [email protected] או דואר יונים לכתובת: פטריית הנרתיק 7, ארץ הפלאות ותנסי לקרוא לי עליזה הפוזה האשכנזית זה רק כדי לעבור מסך אני לא באמת בלונדינית ויש לי ערוות-פחם נאותה
קוראים לי ליזה בן שימול ואני זמרת ויוצרת ישראלית. הכינוי שלי זו טעות כי יש לי ליקוי ראיה. אני אשמח לתרום לפורום, וגם שתשלחו לי מסרים מלאי כנות ורגישות ואז אני אקרא אתכם במערומיכם, כי אני מקבלת הנאה ממשחקים כאלה, ומירקות בתחת. אומרים שיש לי מבט מטורף בעינים ברגע שמבינים איזה דברים אני עושה בשעות הפנאי, אבל אי אפשר באמת לראות את זה ביום יום כי יש לי חזות רגילה (של חזיר
). כלומר, ההבנה הזו היא לרוב רטרואקטיבית וזה מעט מבהיל. בברכה, ליזה בן שימול