לגבי צמחונות וטבעונות
קודם כל, מההיבט הדתי, בראשית אלוהים לא התיר לאדם לאכול בשר "הנני נתתי לכם את כל עשב השדה זורע זרע אשר על כל פני הארץ טאת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע יהיה לכם לאכלה" (בראשית א´, כ"ט). ההיתר לאכילת בשר בא רק לאחר המבול, ויש המפרשים זאת משני סיבות: 1) קודם כל כסמל להתדרדרות המוסרית של האדם שבגללה בא המבול 2) משום שבזמן המבול נהרס כל מה שהיה כולל הצמחיה ולא היה מה לאכול אז האדם קיבל היתר לאכול בשר "כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו" (בראשית ט´, ג´) ואם ברצונך לקרוא עוד על כך, חפש את "חזון הצמחונות והשלום" של הרב קוק. הוא מסביר שם יפה מאד על הצמחונות. השחיטה הכשרה, שאמור להיות השחיטה הכי פחות כואבת מכולם, היא לא. קודם כל, הפרות מריחות את הדם ושומעות את הקולות של הפרות האחרות שנשחטות, והן מבינות שגם הן הולכות להישחט. הפרות מפעילות התנגדות ויש צורך בכמה אנישם בכדי לרסנן. גם אחרי שחתכו להן את הצוואר הן עדיין לא מתות, וגם כאשר תולים אותן הפוכות על קרסים בשיטת סרט נע, הן עדיין לא מתות. זה לוקח כמה דקות. חוץ מזה, גם אם השוחט מאד מיומן במקצועו, לא נראה לי ששביום עבודה שצריך לשחוט בו, נניח, 100 פרות, בכל פעם הוא יחתוך בדיוק במקום. קורה שמפספסים, ואז זה עוד יותר גרוע. העניין של השחיטה הכשרה הוא, שלפי היהדות, אסור לאכול בשר של חיה שלא חיה וזזה עד לרגע שבו היא נשחטת, כלומר, בניגוד לארצות אחרות שבהן מהממים את הפרה בשוקר, כאן הפרה יודעת ומרגישה שהיא הולכת למות, והיא סובלת עד הרגע שהיא מתה, שזה, כמו שאמרנו, הרבה אחרי השחיטה. העניין של צמחונות הוא, שצמחונים מתנגדים לא רק להריגה של חיות אלא בעיקר, לניצול הציני והאכזרי של בעלי חיים והפיכתן למכונות שתפקידן ייצור אוכל = כסף ומצד שני למוצרים ארוזים בניילון. לפי ראייתי דבר זה הוא פסול מעיקרו מבחינה מוסרית ולא משנה כמה זה טעים (יש גם מאכלים טעימים מהצומח). חוץ מזה שהתנאים בהם מוחזקיפ הפרות, עגלי החלב, התרנגולות והאווזים הם תנאים מחרידים של כליאה בכלובים שאין בהם מקום לזוז (עגלי חלב ותרנגולות), מניעת מזון חיוני לתפקוד (עגלי חלב, שמקבלים אוכל נטול ברזל שגורם לאנמיה), חיתןך מקורים (תרנגולות), הרבעה מלאכותית (פרות, לשם ייצור מוגבר של חלב), האבסה בכח (פיטום אווזים, לשם ייצור כבד אווז). היבט אחר הוא בעיית הרעב בעולם: הרי אנחנו במערב מבזבזים שטחים שמיועדים לגידולים חקלאיים לצרכי גידול בקר, ומה שקורה זה שבאותם שטחים שבהם אנו מגדלים אוכל בשביל לתת לפרות שיאכלו ושאחר כך אנחנו נאכל אותן, בכך אנו דואגים רק לעצמנו בשעה שבמקומות אחרים יש אוכלוסיות שלמות שמתות מרעב (כמו באפריקה למשל). משמע: אם במקום לגדל אוכל לפרות היינו מגדלים תירס, אורז, חיטה, אפונה ושאר ירקות, יכולנו לשלוח את אותם יבולים למקומות בהם יש בצורת ובכך לסייע בפתרון בעיית הרעב העולמי. נשמע אוטופי? מופרך? לאו דווקא. הרעיון בר ביצוע, אם נשים בצד אינטרסים אנוכיים ותאוות בצע. מבחינה בריאתית, הבשר של היום הוא לא הבשר שהאדם הקדמון היה אוכל. גם כשהאדם הקדמון היה צד בשר, הוא פשוט היה הורג את החיה וזהו, ולא מתעלל בה ומנסה להפיק רווחים ממנה. לעומתנו, שאנו מחפשים בכל יום דרכים להפיק יותר רווחים ע"י צמצום תנאי המחיה של החיות המיועדות לאכילה. חוץ מזה, הבשר של היום מלא בהורמונים שנותנים לפרות בשביל שהסטייקים יהיו יותר גדולים, ובאנטיביוטיקה (אפשר לומר שזו מעין רפואה מונעת - נותנים לנו אנטיביוטיקה מראש שלא נהיה חולים)
, שלא לדבר על כל המחלות שפורצות חדשות לבקרים, כמו: הפרה המשוגעת והפה והטלפיים. ויש גם לא מעט מקרים שמסעדות (אפילו ידועות ומוכרות) שמוכרות בשר פיגולים. אני אישית בצבא אכלתי שווארמה בירושלים ושכבתי חודש בבית חולים צבאי עם דיזנטריה. בקשר לטעם? על טעם ועל ריח אין מה להתווכח. בתור אחד שכבר אכל כמעט את כל סוגי הבשרים ומאכלי היוקרה שיש (כבד אווז, סלמון, עגדל חלב, קוויאר) ושכבר לא מתרגש מהדברים האלה אני יכול לומר שהמטבח הצמחוני והטבעוני הוא מטבח עשיר, מגוון, מלא בצבעים, ריחות וטעמים. צריך רק ללכת עם ראש פתוח ולנסות. חומוס, פלאפל,פסטה,ניוקי, אטריות מוקפצות עם ירקות (אפשר עם טופו) בנוסח תאילנדי, ממולאים בלי בשר, מרקים, פשטידות, סלטי פירות וירקות, מיצים, עוגות, להמשיך? אוכל לא חסר. יש המון מה לאכול גם בלי בשר. לבשר כבר אין יותר את החזקה שחשבו שיש לו על חלבונים (ואולי מעולם לא היתה לו). חלבון יש גם בקטניות (בעיקר סויה, ורצוי לאכול קטניות ביחד עם דגנים, כמו: פיתה עם חומוס, אורז עם שעועית או עדשים וכד´), ביצים (למי שלא טבעוני, רצוי ביצי חופש, ואין הבדל היסטרי במחיר), אגוזים וגרעינים ופירות יבשים. סידן כבר לא נחלת החלב בלבד. בטחינה יש יותר סידן מבחלב. מה גם שחלב פרה קשה לעיכול, רוב האוכלוסיה רגישה ללקטוז (סוכר החלב), חלב מעודד ליחה והוא חומר משלשל. שלא לדבר על הסיליקון ששמים בו ועל האנטיביוטיקה וההורמונים. חוץ מטחינה סידן יש גם בירקות ירוקים וגם בברוקולי, בפירות יבשים ובקטניות, אגוזים ושקדים ובשומשום. ברזל יש בקטניות, נבטי חיטה, טחינה, ירקות ירוקים כהים, פירות יבשים, אגוזים וגרעינים. ויטמינים יש בשפע בפירות וירקות. למידע על תזונה צמחית, מתכונים מהצומח, ניצול של בעלי חיים במשקים המתועשים וכד´ אצרף קישור לאתר אנונימוס. רק לשמור על ראש פתוח. לילה טוב אורן