אני רוצה להגיד משהו

אני פילוסוף ומאמין בחוכמת הדיבור. אני מחפש דרך הגיונית לשמור על הדיוק בדיבור. למשל אם שואלים אם גנבתי או אם קיללתי, אולי אפשר להגיד "אם אתה רוצה תאמין שלא, אני לא יכול לענות על השאלה". כיוון שאני מדבר בדרך פילוסופית רציונאלית, לא תמיד אני מתבטא ברור ולא יודעים מה אני רוצה ומרגיש וזה גורם להיתקלויות עם אנשים.
 

SupermanZW

Well-known member
אני פילוסוף ומאמין בחוכמת הדיבור. אני מחפש דרך הגיונית לשמור על הדיוק בדיבור. למשל אם שואלים אם גנבתי או אם קיללתי, אולי אפשר להגיד "אם אתה רוצה תאמין שלא, אני לא יכול לענות על השאלה". כיוון שאני מדבר בדרך פילוסופית רציונאלית, לא תמיד אני מתבטא ברור ולא יודעים מה אני רוצה ומרגיש וזה גורם להיתקלויות עם אנשים.
אל תאמר "אני לא יכול לענות על השאלה" כי עבור רוב האנשים אמירה כזו מתפרשת כ"אני שקרן, אם אענה אשקר לך". אמור "תאמין במה שאתה רוצה" והסתפק בכך. אל תאמר אפילו "אם אתה רוצה תאמין שלא" כי זה יתפרש כ"אני רוצה שתאמין שלא, אבל האמת היא שכן", לכן, כדי לא להכניס את עצמך למלכודת פשוט אמור "תאמין במה שאתה רוצה" ואל תוסיף דבר.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
אני פילוסוף ומאמין בחוכמת הדיבור. אני מחפש דרך הגיונית לשמור על הדיוק בדיבור. למשל אם שואלים אם גנבתי או אם קיללתי, אולי אפשר להגיד "אם אתה רוצה תאמין שלא, אני לא יכול לענות על השאלה". כיוון שאני מדבר בדרך פילוסופית רציונאלית, לא תמיד אני מתבטא ברור ולא יודעים מה אני רוצה ומרגיש וזה גורם להיתקלויות עם אנשים.
התלבטתי אם להגיב והמתנתי לראות אם אשנה את דעתי. אבל סתם להשכלה כללית, לא כל פלספן הוא פילוסוף...
 

Harrington

Well-known member
מנהל
לא להעליב. אני חושב שאני פילוסוף מספיק מעניין, ואני לא חושב שאני פלספן.
בינתיים לא ראיתי משהו שהופך אותך לפילוסוף. להעלאות 200,000 פעמים את אותה שאלה בדיוק בניסוח קצת אחר (ופעמים רבות באותו נוסח בדיוק), זאת לא פילוסופיה. זאת פלספנות, לכל היותר.
 
בינתיים לא ראיתי משהו שהופך אותך לפילוסוף. להעלאות 200,000 פעמים את אותה שאלה בדיוק בניסוח קצת אחר (ופעמים רבות באותו נוסח בדיוק), זאת לא פילוסופיה. זאת פלספנות, לכל היותר.
אני מנסה להגיע לתשובה הנכונה, ויש עוד הרבה שאלות שמעסיקות ומעניינות אותי. אני רוצה לדעת איך כדאי ונכון לדבר ולהתנהל כדי להסתדר במצבים שונים בחיים.
 
נערך לאחרונה ב:

אבי בן 1231

Well-known member
בינתיים לא ראיתי משהו שהופך אותך לפילוסוף. להעלאות 200,000 פעמים את אותה שאלה בדיוק בניסוח קצת אחר (ופעמים רבות באותו נוסח בדיוק), זאת לא פילוסופיה. זאת פלספנות, לכל היותר.
משום מה, מבלי להעליב את הפלספן, חיכיתי לראות האם יש מישהו שיאמר דיייייייייייייייייייייייייי!!!
 

stavanit

Well-known member
אני פילוסוף ומאמין בחוכמת הדיבור. אני מחפש דרך הגיונית לשמור על הדיוק בדיבור. למשל אם שואלים אם גנבתי או אם קיללתי, אולי אפשר להגיד "אם אתה רוצה תאמין שלא, אני לא יכול לענות על השאלה". כיוון שאני מדבר בדרך פילוסופית רציונאלית, לא תמיד אני מתבטא ברור ולא יודעים מה אני רוצה ומרגיש וזה גורם להיתקלויות עם אנשים.
נשמע כהתחכמות
 
אני פילוסוף ומאמין בחוכמת הדיבור. אני מחפש דרך הגיונית לשמור על הדיוק בדיבור. למשל אם שואלים אם גנבתי או אם קיללתי, אולי אפשר להגיד "אם אתה רוצה תאמין שלא, אני לא יכול לענות על השאלה". כיוון שאני מדבר בדרך פילוסופית רציונאלית, לא תמיד אני מתבטא ברור ולא יודעים מה אני רוצה ומרגיש וזה גורם להיתקלויות עם אנשים.
לא רציונלי לדבר באופן שלא ברור למי שאתה מדבר איתו.
 
כן רציונלי כשרוצים להמנע מלגלות את האמת מבלי לשקר. הדיבור הלא ברור מטרתו להטעות וזה בדיוק מה שפילוסוף רוצה - להטעות.
שים לב, זה מה שהוא כתב: "כיוון שאני מדבר בדרך פילוסופית רציונאלית, לא תמיד אני מתבטא ברור ולא יודעים מה אני רוצה ומרגיש וזה גורם להיתקלויות עם אנשים."
הוא לא מעוניין בהתקלויות עם אנשים ולכן זה לא רציונלי.
 

SupermanZW

Well-known member
שים לב, זה מה שהוא כתב: "כיוון שאני מדבר בדרך פילוסופית רציונאלית, לא תמיד אני מתבטא ברור ולא יודעים מה אני רוצה ומרגיש וזה גורם להיתקלויות עם אנשים."
הוא לא מעוניין בהתקלויות עם אנשים ולכן זה לא רציונלי.
אבל הוא גם לא רוצה לגלות את האמת.

להתבטא ברור כשלא רוצים לגלות את האמת מחייב לשקר. כשרוצים להטעות מבלי לשקר צריך לעמעם או להימנע מלומר דברים ברורים. אם ישקר יענש גם על השקר בנוסף על המעשה שלא רצה לגלות, ולכן בסיטואציה המדוברת עליו להימנע מלשקר וגם להימנע מלומר את האמת, לכן נותרה לו רק האפשרות לעמעם או להימנע מתשובה ברורה.
 
אבל הוא גם לא רוצה לגלות את האמת.

להתבטא ברור כשלא רוצים לגלות את האמת מחייב לשקר. כשרוצים להטעות מבלי לשקר צריך לעמעם או להימנע מלומר דברים ברורים. אם ישקר יענש גם על השקר בנוסף על המעשה שלא רצה לגלות, ולכן בסיטואציה המדוברת עליו להימנע מלשקר וגם להימנע מלומר את האמת, לכן נותרה לו רק האפשרות לעמעם או להימנע מתשובה ברורה.
במשפט שציטטתי יש סתירה פנימית. אני הצבעתי עליה.
פילוסוף מוזמן לקחת את זה לתשומת ליבו.
לא רואה שום תועלת בלהתווכח איתך בנושא.
 
אבל הוא גם לא רוצה לגלות את האמת.

להתבטא ברור כשלא רוצים לגלות את האמת מחייב לשקר. כשרוצים להטעות מבלי לשקר צריך לעמעם או להימנע מלומר דברים ברורים. אם ישקר יענש גם על השקר בנוסף על המעשה שלא רצה לגלות, ולכן בסיטואציה המדוברת עליו להימנע מלשקר וגם להימנע מלומר את האמת, לכן נותרה לו רק האפשרות לעמעם או להימנע מתשובה ברורה.
זאת בדיוק השאלה שלי: האם באמת להתבטא ברור כשלא רוצים לגלות מחייב לשקר. אם שאלו שאלה שברור ממנה שחושדים בי, אולי תשובה שיכולה להיות אמת או שקר ביחד עם הסתרת ראיות היא שוות ערך מבחינה הגיונית לאמירה שיאמינו אם רוצים ביחד עם סירוב לענות. בשני המקרים יחליטו אם להאמין או לא, זה דומה. אם זה לא זהה, אני רוצה להבין מה ההבדל הלוגי בין שתי האמירות: "זו האמת אבל לא אוכל להראות כדי שתיווכח" או "תחליט אם להאמין שזו האמת, אבל לא אוכל לענות אם באמת זו האמת". אולי העיקר שאתן גרסה מסוימת ואני לא חייב לגלות את המידע שאני רוצה להסתיר.
 
נערך לאחרונה ב:

SupermanZW

Well-known member
זאת בדיוק השאלה שלי: האם באמת להתבטא ברור כשלא רוצים לגלות מחייב לשקר. אם שאלו שאלה שברור ממנה שחושדים בי, אולי תשובה שיכולה להיות אמת או שקר ביחד עם הסתרת ראיות היא שוות ערך מבחינה הגיונית לאמירה שיאמינו אם רוצים ביחד עם סירוב לענות. בשני המקרים יחליטו אם להאמין או לא, זה דומה. אם זה לא זהה, אני רוצה להבין מה ההבדל הלוגי בין שתי האמירות: "זו האמת אבל לא אוכל להראות כדי שתיווכח" או "תחליט אם להאמין שזו האמת, אבל לא אוכל לענות אם באמת זו האמת". אולי העיקר שאתן גרסה מסוימת ואני לא חייב לגלות את המידע שאני רוצה להסתיר.
אם תאמר "זו האמת אבל לא אוכל להראות כדי שתיווכח" אתה משקר, כי זו לא האמת, וכאשר תתגלה האמת יענישו אותך גם על מה שעשית וגם על השקר, לכן אל תאמר זאת.

במקום לומר "תחליט אם להאמין שזו האמת, אבל לא אוכל לענות אם זו באמת האמת" אמור "אני סומך עליך שתחליט במה להאמין", כך אתה מפרגן לשואל שאתה מעריך את שיקול דעתו ומגדיל את הסיכוי שיאמין במה שפועל לטובתך.

אל תאמר "לא אוכל לענות" אף פעם, כי זה תמיד יתפרש כ"לא רוצה לענות" ומחזק את חשדות השואל בך. אתה יכול להסתפק ב"תחליט אם להאמין שזו האמת", אבל האפשרות הטובה יותר היא "אני סומך עליך שתחליט במה להאמין", כי כשמלטפים לאדם את האגו הוא כמעט תמיד מגיב באופן חיובי כלפי מי ש"מלטף לו את האגו".
 
אם תאמר "זו האמת אבל לא אוכל להראות כדי שתיווכח" אתה משקר, כי זו לא האמת, וכאשר תתגלה האמת יענישו אותך גם על מה שעשית וגם על השקר, לכן אל תאמר זאת.

במקום לומר "תחליט אם להאמין שזו האמת, אבל לא אוכל לענות אם זו באמת האמת" אמור "אני סומך עליך שתחליט במה להאמין", כך אתה מפרגן לשואל שאתה מעריך את שיקול דעתו ומגדיל את הסיכוי שיאמין במה שפועל לטובתך.

אל תאמר "לא אוכל לענות" אף פעם, כי זה תמיד יתפרש כ"לא רוצה לענות" ומחזק את חשדות השואל בך. אתה יכול להסתפק ב"תחליט אם להאמין שזו האמת", אבל האפשרות הטובה יותר היא "אני סומך עליך שתחליט במה להאמין", כי כשמלטפים לאדם את האגו הוא כמעט תמיד מגיב באופן חיובי כלפי מי ש"מלטף לו את האגו".
אני שאלתי יותר על המשמעות הלוגית. אני מניח שאם מסתירים ועונים זה דומה להימנעות מתשובה ביחד עם נתינת שיקול דעת. אולי אם מישהו זר שואל אם קיללתי אותו עדיף לשתוק, אבל אם ישאל אם יש לי כסף עדיף לשקר כדי להטעות.
 
נערך לאחרונה ב:
אני שאלתי יותר על המשמעות הלוגית. אני מניח שאם מסתירים ועונים זה דומה להימנעות מתשובה ביחד עם נתינת שיקול דעת. אולי אם מישהו זר שואל אם קיללתי אותו עדיף לשתוק, אבל אם ישאל אם יש לי כסף עדיף לשקר כדי להטעות.
נראה הגיוני שאם אדם בחר לא להאמין, כל שנותר לי הוא לא לענות. חשוב לדבר מאוד ברור כדי להשיג מטרות ביעילות, אבל לא לדבר עם זרים כי זה מסוכן. אולי בבית משפט ובמשטרה אפשר להגיד שיאמינו במה שרוצים במקום לשקר כדי לא להסתבך. חברים צריכים לשוחח על דברים שאוהבים לעשות כדי להביע אהבה ולשפר את החברות. צריך להיות שמח על הצלחות חיוביות שיש. מריבות צריך להשתדל לפתור בעזרת הסברים הגיוניים אבל אם אי אפשר אז להתרחק. חשוב לתת הרבה אהבה ודאגה לחברים ולהשקיע בקשר. צריך להיות אדם מעניין ורוחני.
 

אבי בן 1231

Well-known member
אני פילוסוף ומאמין בחוכמת הדיבור. אני מחפש דרך הגיונית לשמור על הדיוק בדיבור. למשל אם שואלים אם גנבתי או אם קיללתי, אולי אפשר להגיד "אם אתה רוצה תאמין שלא, אני לא יכול לענות על השאלה". כיוון שאני מדבר בדרך פילוסופית רציונאלית, לא תמיד אני מתבטא ברור ולא יודעים מה אני רוצה ומרגיש וזה גורם להיתקלויות עם אנשים.
אם אתה רוצה להגיד למה אתה כותב ולא אומר??!!
לכתוב כתבת זאת כבר עשרות פעמים, אך אף פעם לא אמרת זאת!!!
 
למעלה