אני רוצה להיות צנועה יותר...?

license2kill

New member
אני רוצה להיות צנועה יותר...?

מה הייתם מציעים לי לעשות? פתרונות פשוטים ויעילים, פתרונות, הממ, שיסעירו אותי רגשית? תודה. (אם יש ספרים או סיפורים קצרים שהקריאה בהם קצת משנה אותך מבפנים? אשמח מאוד) אגב, השחצנות שלי מתבטאת בזה שאני חושבת שאני חכמה יותר מכולם וחצופה ולא אכפת לי מאף אחד ואנוכית ועצלנית וכל הזמן רק חושבת על עצמי וחיה בבועה ויש לי ציפיות לא נכונות מאנשים ... ובו זמנית בזה שאני יוצאת מנקודת הנחה שאנשים רואים שאני שחצנית ושונאים אותי בגלל זה ושאני כאילו צריכה להשתנות כדי שאני לא אהיה שחצנית
אבל בעצם בני אדם הם מטבעם מגוונים וזה הטבע האנושי לחבב או לא לחבב בן אדם, אני מתכוונת, זה אחד הדברים הבסיסיים ביותר באינטרקציה אנושית לקבוע אם אתה מחבב מישהו או לא, זה הכרחי להישרדות.. ולכן ההתעסקות המוגזמת שלי באם מחבבים אותי או לא היא לא במקום, מיותרת, ומטומטמת. טוב תודה למי שיעזור!!!!!!!!!
 

Dragonaut

New member
לא מיותרת,

האדם הוא יצור חברתי, חשוב לנו להיות בקרבת אנשים איתם יש לנו יחסי אהבה הדדיים. לכן לגיטימי לחלוטין שסוגיה שכזו תטריד אותך. נק' ההתחלה שלך טובה, את מודעת לפאקים הקיימים. לא ידוע לי אודות סיפורי קסם שיטפלו בבעיה שלך, כשהעברתי את עצמי תהליך כזה עשיתי זאת בעצמי בלבד. הכנסתי את עצמי למצב של ביקורת אישית מתמשכת, בכל פעם שיצאה תכונה שלי שרציתי להשתיק- הרצתי את הסיטואציה בראש כמה פעמים, בכמה גרסאות שונות, ובכך בניתי את התגובה שלי. משם הלאה- אותה תכונה נעלמה, בסיטואציה המדוברת ובדומות לה. תהליך ארוך, אבל אני יכול להעיד על עצמי שהוא עובד.
 

yaakii

New member
עצה ישירות מהתנור החם של הרמח``ל.

גאווה נובעת מהצלחה מיוחדת כלשהי. מיתרון מסויים שיש לך על-פני החברה. זה יכול להיות יופי, הצלחה בלימודים, כשרונות מסויימים (כגון:ציור, ריקוד, שירה...), פופולאריות ועוד... אם תעמיקי במחשבה שסיבת ההצלחה שלך היא לא אחרת ממתנה שקיבלת מה`-תביני שאין כל סיבה לגאווה. ואשתמש במשל שהביא הרמח``ל (ר` משה חיים לוצאנטו): כמה ציפור שמגביה לעוף מעל כל החיות. לא שייך לה להתגאות שהרי זה פשוט טבעה! כך נוצרה! ככל שתעמיקי במחשבה זה יעזור. זה לא הוקוס פוקוס, כמו שאמרו כבר, אבל עם הזמן.. בהצלחה! את הצעד הקשה-ההכרה בחיסרון והרצון
 

Shira Esther

New member
אני חושבת,

שקודם כל את צריכה להכיר בערך עצמך באמת. זה אומר, להבין את היתרונות- וגם את החולשות שלך. את גם צריכה להסתכל על חברים שלך לא כמו שאת מסתכלת עלייך; הדברים שחשובים לך לא בהכרח חשובים להם, הטעם, האופי והכשרונות שלהם שונים משלך. זה טבעי לרצות שיחבבו אותך- אבל לא בריא להתעסק בזה באובססיה.
 

שזלונג

New member
בואי נתחיל מזה ששחצנות קשורה לנאיביות.

הרצון למצוא "פיתרונות אינסטנט" הוא גם די נאיבי. מצד שני, ביקשת עזרה, ולכן את צנועה. לנתח אנשים נובע משחצנות, וזה בדיוק מה שאני עושה עכשיו. ולכן אכפר על מעשי ואגיד לך שתשכחי מכל מה שכתבתי עד עכשיו. למען האמת אני מאוד מזדהה איתך. גם לי יש נטייה טבעית למחסור בענווה. זה סוג של התגוננות. זה יכול להיות ביטוי לביטחון עצמי גבוה, וזה יכול להיות ביטוי לבטחון עצמי נמוך. בכל מקרה, אני תמיד זוכר שיש אנשים הרבה יותר חכמים ממני, והרבה יותר טובים ממני. אבל כמובן שכדי לא להתאבד, אני זוכר שאני פשוט אצטרך לעבוד קשה. זה הכל עניין של הספק: אם אני פחות חכם, אז אני אצטרך לעבוד יותר ממישהו שיותר חכם ממני כדי שנפיק אותו תוצר, כלומר, אני צריך לעבוד בהספק יותר גבוה. אבל הכי חשוב, זה ביקורת עצמית. לדוגמא: התגובה שלי הייתה לא מפוקסת, ולא ברורה. (האמת שזה לא רק דוגמא).
 

kaenar

New member
אני אוהבת פסיכולוגיה ../images/Emo9.gif

הנה מה שאני ממליצה וחושבת שנכון לך לעשות- הכי חשוב זה קודם כל להודות בכך שאת לא צנועה (אני לא מכירה אותך, אבל זה מה שהבנתי לפי דברייך). אחרי שהודית, זה הזמן לתקן. הצעד הכי חשוב זה להודות :) את טוענת שהשחצנות שלך מתבטאת בכך שאת חושבת שאת חכמה יותר מכולם וחצופה ולא אכפת לך מאף אחד ואנוכית ועצלנית וכל הזמן רק חושבת על עצמך וחיה בבועה ויש לך ציפיות לא נכונות מאנשים. אוקי, קודם כל תפסיקי לבקר את עצמך כל כך. תביני שכל בני האדם שווים, וכל אדם הוא טוב מטבעו. אחרי שהבנת את שני הדברים האלו והפנמם אותם, תראי מה זה אומר, אין שום סיבה לאדם להיות שחצן. זה שלא איכפת לך מאף אחד, יש לזה סיבה. כנראה שזה נובע מההרגשה שאת מעל כולם. למה את באמת חושבת ככה, תנסי להבין, למה את חושבת שאת מעל כולם, חשבי על כך לעומק. מצד אחד- לא איכפת לך מאף אחד, מצד שני- איכפת לך מאוד מה חושבים עליך. יש בכך סתירה, אבל אם חושבים על זה-לא ממש סתירה דווקא. כנראה שלא איכפת לך מכולם כי את מרגישה פגועה מהעובדה שאת מרגישה שכולם חושבים שאת מטומטמת (בהחלט לא נעים), ואולי אם תנסי להבין שאנשים בעצם לא שונאים אותך.. ואולי דווקא אוהבים אותך.. יהיה לך איכפת יותר מהם. אבל קחי בחשבון שעד שלא תאהבי את עצמך ותקבלי את עצמך - לא תוכלי לאהוב באמת אף אחד אחר, אפילו שאנשים יאהבו אותך, ברגע שאת לא תאהבי את עצמך את לא תשימי לב לזה.. לפעמים כשדלת אחת נסגרת, אנחנו כ"כ עסוקים בה עד שאנחנו לא שמים לב לדלת השנייה שנפתחה. אל תחמיצי הזדמנויות כדי לומר לאנשים כמה הם חשובים לך. אני ממליצה לך לקחת דף ולכתוב בו 10 תכונות טובות שקיימות בך ואת בטוחה שהן קיימות בך, וכל פעם שעולה המחשבה על "כמה שאני מטומטמת" , להסתכל בדף- ולראות שלא. עוד דבר- כשרמת הציפיות יורדת, כך רמת השלווה עולה. אין לך מה לצפות מאף אחד, כל אחד והמסע שלו בחיים.. את לא צריכה להשתנות אם טוב לך עם עצמך ככה, אבל אם זה לא טוב לך, את קודם כל צריכה לקבל את זה. הכוונה- לקבל את עצמך כפי שאת, לפני השינוי. להבין- שאת בסה"כ אדם טוב (נכון?), ואת בנאדם וגם לך מותר לטעות. בזמן השינוי כדאי להבין שאם לא היית שחצנית, לעולם לא היית יכולה להשנות מזה. זאת אומרת, שיש בזה יתרון, תביני שאת יכולה להתמודד עם זה. ההתעסקות שלך ב- אם מחבבים אותך או לא, נובעת מחוסר ביטחון. אבל גם את זה, את יכולה לתקן. אולי תפתחי תחביבים, תעסקי בדברים שאת אוהבת.. תמלאי את הזמן הפנוי בללמוד דברים חדשים.. תחשבי איך קבעת את העובדה שאנשים שונאים אותך? אולי כי את לא כל כך מחבבת את עצמך? יש קשר גדול בין הדברים, תחשבי על זה.. אנשים לא חייבים לחבב אותך, אבל אם אנשים שחשובים לך לא מחבבים אותך, במקום להרגיש שלא איכפת לך מהם (מה שבעצם נחשב שקר עצמי) להודות שבעצם איכפת לך מאוד. הדרך היא אולי לא קלה ולא מהירה, אבל אחרי שאת מבינה שאת יכולה להשתנות, זה ייקרה- כבר תוכלי להרגיש בניצנים הראשונים של השינוי.. ודבר אחרון- אני יכולה להבטיח לך שאת לא מיותרת
מקווה שעזרתי איכשהו.. בהצלחה בהכל
 
תסתכלי על הצדדים השליליים שלך

אם תשימי לב לצדדים הרעים שלך, תפסיקי להיות שחצנית כל כך.
 
למעלה