אני רוצה לחלוק איתכם דעה מקוממת שלי
זה בקשר לרעיון המרכזי של הנצרות. אני יודעת שאנחנו לא ארץ נוצרית ושהנוצרים המאמינים הם אנשים בודדים בארץ ישראל, אבל עדיין לנצרות היתה השפעה עצומה על אירופה באלפיים השנים האחרונות, ואני רוצה לחלוק איתכם מחשבה מאוד-מאוד גרועה על האנשים שהמציאו את הדת הזאת(כן, אני מאמינה שהדת הזו הומצאה ואני לא רוצה להפוך את זה לנושא לדיון): בואו נצא מנקודת הנחה שזו לא דת נכונה, איך אפשר להמציא דת כל-כך אכזרית? על-פי הנצרות, כל מי שלא נטבל ולא מאמין בה´ ו-ג-ם בכביכול הבן שלו, ישו, ילך לגהנום לאחר מותו וישרף באש נוראה ויסבול מכאבים איומים-איומים ומזעם ה´ לנצח-נצחים, אפילו לאחר מאה טריליון(אלף מיליארדים) בחזקת מאה טריליון שנים כפול אלף. הוא לעולם-עולם לא יצא. והוא יישלח לשם אפילו אם הוא היה עובר שאמא שלו הפילה והוא לא הספיק להיוולד ולהיטבל לנצרות וכך להיטהר מחטא האדם הראשון (מה שאני עוד לא מבינה זה איך חטא של אדם אחר יכול להיזקף לחובתך?). כל מי שלא נוצרי מ-א-מ-י-ן (גם מי שהוטבל לנצרות אבל בפועל הוא אתאיסט ילך לגהנום), אפילו אם הוא היה טוב וצדיק וסבל למען כל האנשים ולא עשה אף-לא-מעשה רע אחר מאז היום שהוא נולד ועשה דברים נפלאים - יירד לגהנום לנצח-נצחים ויישרף לעד ויסבול מכאבים איומים נוספים ומזעם ה´. אפילו אם הוא מעולם לא שמע על הנצרות. וגם אם הוא היה נוצרי מאמין שנטבל, אם לפני מותו הוא גנב סוכריה מקופסה שהכילה 100 סוכריות ולא הספיק להתוודות - הוא יילך להישרף בגהנום לנצח-נצח-נצחים. גם אם הוא מתחרט חרטה עצומה על כל מעשיו ה´רעים´ לאחר מותו, הוא כבר לא יכול לצאת מהגהנום לאחר שנכנס אליו והוא יאלץ להישרף ולסבול שם לנצח. לכל דבר שאנו מכנים ´חטא´ יש ערך כלשהו. בין אם גדול ובין אם קטן. אין דבר כזה חטא בעל ערך אינסופי. אפילו לחטא של היטלר (אם אמנם נאמין שחטא) אין ערך אינסופי. ומה שאני אומרת, זה שחטא צריך להתאים לעונש. ואם אין דבר כזה חטא שערכו אינסופי, אז איך יכול להיות דבר כזה עונש שנמשך לנצח? אם למשל בן-אדם לא נוצרי חי במשך 80 שנה נגיד, ואז מת, ולאחר מותו (על-פי דעת הנוצרים) מצא את עצמו בגהנום והתחרט על חוסר-אמונתו, אז זה לא הוגן שבגלל 80 שנה של ´חטא´ הוא יסבול במשך מאה טריליון שנה אפילו, ובנצרות הגהנום זה הרי לנצח. שימו לב, אני לא מאמינה בנצרות, ואני יודעת שזו לא הדת הלאומית, אבל יש הרבה אנשים בעולם שמאמינים בה, ואני קוראת המון במנועי חיפוש אמריקאים באינטרנט הרצאות של כמרים שמדברים על גהנום נצחי לכל הלא-מאמינים בדת שלהם. בשנים האחרונות הנצרות תופסת תהודה נרחבת בארצות-הברית. אז זאת השאלה שלי: איך אנשים יכולים להאמין אמונה כזו בדת כל-כך מרושעת ולא הוגנת (עונש נצחי לחטא בעל ערך מוגבל? חוסר סובלנות מחשבתית? אל כה קנאי לשמו?) למה בכלל המציאו את רעיון הגהנום-הנצחי הזה (שבאינטרנט מדברים עליו כל הזמן באתרים שכתבו כמרים באמריקה), ועוד לאנשים נהדרים וטובי-לב שפשוט לא הוטבלו? השאלה שלי היא לא אם הדת הזאת נכונה או לא, אלא איך האדם מסוגל להמציא אל כזה אכזרי?
זה בקשר לרעיון המרכזי של הנצרות. אני יודעת שאנחנו לא ארץ נוצרית ושהנוצרים המאמינים הם אנשים בודדים בארץ ישראל, אבל עדיין לנצרות היתה השפעה עצומה על אירופה באלפיים השנים האחרונות, ואני רוצה לחלוק איתכם מחשבה מאוד-מאוד גרועה על האנשים שהמציאו את הדת הזאת(כן, אני מאמינה שהדת הזו הומצאה ואני לא רוצה להפוך את זה לנושא לדיון): בואו נצא מנקודת הנחה שזו לא דת נכונה, איך אפשר להמציא דת כל-כך אכזרית? על-פי הנצרות, כל מי שלא נטבל ולא מאמין בה´ ו-ג-ם בכביכול הבן שלו, ישו, ילך לגהנום לאחר מותו וישרף באש נוראה ויסבול מכאבים איומים-איומים ומזעם ה´ לנצח-נצחים, אפילו לאחר מאה טריליון(אלף מיליארדים) בחזקת מאה טריליון שנים כפול אלף. הוא לעולם-עולם לא יצא. והוא יישלח לשם אפילו אם הוא היה עובר שאמא שלו הפילה והוא לא הספיק להיוולד ולהיטבל לנצרות וכך להיטהר מחטא האדם הראשון (מה שאני עוד לא מבינה זה איך חטא של אדם אחר יכול להיזקף לחובתך?). כל מי שלא נוצרי מ-א-מ-י-ן (גם מי שהוטבל לנצרות אבל בפועל הוא אתאיסט ילך לגהנום), אפילו אם הוא היה טוב וצדיק וסבל למען כל האנשים ולא עשה אף-לא-מעשה רע אחר מאז היום שהוא נולד ועשה דברים נפלאים - יירד לגהנום לנצח-נצחים ויישרף לעד ויסבול מכאבים איומים נוספים ומזעם ה´. אפילו אם הוא מעולם לא שמע על הנצרות. וגם אם הוא היה נוצרי מאמין שנטבל, אם לפני מותו הוא גנב סוכריה מקופסה שהכילה 100 סוכריות ולא הספיק להתוודות - הוא יילך להישרף בגהנום לנצח-נצח-נצחים. גם אם הוא מתחרט חרטה עצומה על כל מעשיו ה´רעים´ לאחר מותו, הוא כבר לא יכול לצאת מהגהנום לאחר שנכנס אליו והוא יאלץ להישרף ולסבול שם לנצח. לכל דבר שאנו מכנים ´חטא´ יש ערך כלשהו. בין אם גדול ובין אם קטן. אין דבר כזה חטא בעל ערך אינסופי. אפילו לחטא של היטלר (אם אמנם נאמין שחטא) אין ערך אינסופי. ומה שאני אומרת, זה שחטא צריך להתאים לעונש. ואם אין דבר כזה חטא שערכו אינסופי, אז איך יכול להיות דבר כזה עונש שנמשך לנצח? אם למשל בן-אדם לא נוצרי חי במשך 80 שנה נגיד, ואז מת, ולאחר מותו (על-פי דעת הנוצרים) מצא את עצמו בגהנום והתחרט על חוסר-אמונתו, אז זה לא הוגן שבגלל 80 שנה של ´חטא´ הוא יסבול במשך מאה טריליון שנה אפילו, ובנצרות הגהנום זה הרי לנצח. שימו לב, אני לא מאמינה בנצרות, ואני יודעת שזו לא הדת הלאומית, אבל יש הרבה אנשים בעולם שמאמינים בה, ואני קוראת המון במנועי חיפוש אמריקאים באינטרנט הרצאות של כמרים שמדברים על גהנום נצחי לכל הלא-מאמינים בדת שלהם. בשנים האחרונות הנצרות תופסת תהודה נרחבת בארצות-הברית. אז זאת השאלה שלי: איך אנשים יכולים להאמין אמונה כזו בדת כל-כך מרושעת ולא הוגנת (עונש נצחי לחטא בעל ערך מוגבל? חוסר סובלנות מחשבתית? אל כה קנאי לשמו?) למה בכלל המציאו את רעיון הגהנום-הנצחי הזה (שבאינטרנט מדברים עליו כל הזמן באתרים שכתבו כמרים באמריקה), ועוד לאנשים נהדרים וטובי-לב שפשוט לא הוטבלו? השאלה שלי היא לא אם הדת הזאת נכונה או לא, אלא איך האדם מסוגל להמציא אל כזה אכזרי?
ולשאלתך האחרונה- "איך האדם מסוגל להמציא אל כזה אכזרי?", האדם יכול להמציא הכל... זו בדיוק הגדולה שבו.