אני רוצה ליישר כמה דברים בקשר לחומה

[oneman2]

מסכיםחוץ מ...

Is there anybody out there. קטע אווירה מדהים שמכניס אותך אל המצב שבו "פינק" נמצא, בונה את האווירב לקראת השיר המושלם (לדעתי) של האלבום- כהה חושים בנוחיות.

 

[klod bokevski]

מסכים מאוד

החומה היא יצירת מופת,שתמיד ייחסתי אותה לווטרסולא לפינק פלויד מכיוון שהתרומה של שאר חברי הלהקה מאוד קטנה יחסית לפחות.... אני מכיר הרבה אנשים מבוגרים..ובוגרים שנהנים מהחומה..לדעתי החומה מפריעה בעיקר לאנשים שהחומה מראה בהם את הצדדים הרעים שבהם,או מה שהם חושבים שהם הצדדים הרעים שלהם

 

[The Walrus]

התשובה שלי:

בחומה יש יותר מדי קטעים שהם בינוניים או טובים אך לא יותר מבחינה מוזיקלית. שירים רבים כמו: another brick in the wall, young lust, mother, empty spaces, don't leave me now, goodbye cruel world, run like hell, vera, bring the boys back home, the show must go on, outside the wall ועוד ועוד ועוד הם קטעים סבבה, אבל לא גאוניים, לא מדהימים... בכלל, יש תחושה של הקרבת המוזיקה למען המילים, כאילו המנגינה היא רק אמצעי להעביר את המסר. יש הרבה דוגמאות: למה שירים כמו don't leave me now, bring the boys back home וכל האלה שכתבתי למעלה נכנסו לאלבום בכלל? כי המילים שלהם חשובים לעלילה. אבל מוזיקלית הם בינוניים... דוגמה נוספת: the thin ice, שיר שמתחיל בצורה נפלאה עם פסנתר יפה ושירה מלטפת של גילמור, אבל אז נכנס ווטרס עם קול מגעיל בכוונה ועם פסנתר קר כזה והורס הכל. המסר מועבר בצורה נפלאה - ליצור אשליה של חיים יפים, ים כחול ואהבה, ובבת אחת לשבור אותה, כמו ש"הקרח הדק" של החיים המודרניים נשבר מתחת לרגליך. מילים גאוניות. אבל עדיין, מבחינה מוזיקלית פשוט לא נעים לשמוע את זה. גם הקונספט מעט ילדותי לטעמי: לא יכול להיות שלבנאדם אחד יקרו כל כך הרבה דברים רעים... בסופו של דבר אני מסכים עם גילמור שאמר ש"החומה זוהי רשימת מכולת של דברים רעים שקרו לווטרס, מין רשימת: אתה דפקת אותי ככה, אתה דפקת אותי ככה" (לא ציטוט מדוייק). אבל סך הכל מבחינת המילים אין הרבה תלונות. המוזיקה היא הבעיה פה. בסופו של דבר, השירים היחידים בדיסק שמבחינה מוזיקלית הם באמת באמת גאוניים לדעתי הם: Comfortably Numb, Hey You, One Of My Turns, The Trial, Is There Anybody Out There. חמש שירים מתוך 26!! יש דרגת ביניים של שירים מעולים שאני אוהב אבל לא גאוניים באמת בפני עצמם כמו: In The Flesh, Waiting For The Worms, The Thin Ice, שאותם שווה להשאיר. והשאר?

 

[oneman2]

וגם את השאר שווה להשאיר

אני מסכים שיש הרבה שירים לא "מעולים", למשל goodbye blue sky שאני מדלג עליו כל פעם (לא מסוגל להקשיב לו), אבל המסגרת היא לא פחות מגאונית וחזקה מאוד. בייחוד כשרואים את הסרט שמעביר את העניין בצורה מדהימה. ד"א, אני לא מסכים איתך לגבי don't leave me now. קטע מרגש מאוד, בעיקר הסוף שלו. כל החלק הראשון (הבינוני מינוס) שווה בשבילו.

 

[The Walrus]

אתה לא מבין את הפואנטה

לא יודע מה זה שווה להשאיר, אבל אתה בעצמך אמרת על don't leave me now: "החלק הראשון (הבינוני מינוס)" - יש שנייה אחת בדארק סייד שאתה יכול להגיד עליה שהיא "בינונית-מינוס"?? בחומה יש הרבה יותר מדי כאלה. כן, המסגרת גאונית וחזקה, והסרט גאוני, אבל הצד המוזיקלי חלש מדי.

 

[idodo cohen]

דווקא הוא?

גודביי בלו סקיי מצויין! שיר יפהפה. פספסנו משהו?

 

[oribarak]

אתה רוצה להגיד לי

שאתה שומע רק אלבומים שהם "גאוניים"?שכל שיר גאוני? בחומה כל מה שגאוני זה הקונספט, השירים חביבים, רובם לא שירים שאתה תשמע בזכות עצמם חוץ מכמה שבאמת ציינת. לא תמיד הכול צריך להיות גאוני, החומה בזכות עצמו הוא גאוני, ולא בזכות כל שיר בנפרד...

 

[The Walrus]

לא אמרתי שאני שומע רק כאלה

אבל אני בהחלט מעדיף אותם... הקונספט גאוני והכל, אני מסכים, אבל באלבום יש 26 שירים, חלקם ארוכים, ורובם מבחינה מוזיקלית... אם להשתמש במילה שלך, חביבים. זה לא נהיה קצת משעמם?

 

[idodo cohen]

כמוך כמוני..!

אותה דעה ואותם שירים מועדפים. בכל מקרה זה אחד הדיסקים החשובים בהיסטוריה. אה כן, וקוראים לי במסנג'ר "The Walrus".. חובב את השיר

 

[שלום חן]

אני אין לי כלום נגד החומה...

אני אוהב אותו מאד, במיוחד את התקליט השני, והמפתיע שבמשחק האחרון הוא יצא די מהר. בשבילי החומה מס 3 אחרי WYWH ו- DSOTM.