אני רוצה לנסות להעלות נקודה

ophra

New member
בוודאי שהתוצאות מדהימות....

עם אמא כזו ודרך גידול שכזו - איך לא?? את יודעת חגית, אני עברתי ועוברת כל כך הרבה הדרכה וייעוץ בנוגע לאיך נכון לגדל את ילדי... והנה יש אמהות כמוך, שזה "יוצא" להן טבעי... ואני מקנאה בך, שזה ככה טבוע בך, ומעריצה אותך, על החכמה וההבנה האלה שבאים מבפנים ורוצה לחזק את ידיך ודרכך! נשמע שאת אכן אמא נפלאה לאלה
 

m i c h a l i

New member
עקשנית....

מכיון שביקשת דיעה מניסיון ולא בתאוריה: הנסיכה שלי בת 4 + ולשמחתי כשנברתי עכשיו בזכרוני לא הצלחתי להיזכר ולו בפעם אחת בה ניצלתי את כוחי ומעמדי כדי להעמידה במקומה. לא מאמינה בחינוך כוחני. לא בבית ובטח שלא בגן. מכות לא מחנכות ולא מענישות...הן רק מחזקות את ההתנגדות בפעם הבאה. וזה מניסיון שלי כילדה שחטפה כמה "פליקים" כמו שאתן קוראות לזה. אז קצת בכיתי,קצת נרגעתי אבל העיקר היה שבפעם הבאה שהמכה הונחתה היא כבר לא כל כך כאבה. אני יודעת שהנסיכה שלי היא מדהימה ובוגרת ודילגתי על רוב יסורי הילדות איתה..(אמא שלי אומרת : חכי חכי לילד השני שלך...אז תביני מה יש לך ביד) ואני אומרת: אני יודעת מה יש לי ביד...וגם היא..... יש לי בן אדם קטן שסומך עליו שאגדל אותו במינימום כאב ומקסימום השקעה... דרך אגב, כשאני אומרת לה שאני ממש כועסת עליה היא נעלבת ומבינה ,רק מה? אין את הכאב הפיסי המיותר כל כך. מקווה שעזרתי
 

העקשנית

New member
בנות-אתן מדהימות ונפלאות!../images/Emo24.gif|כן

לא איכזבתן אותי, להיפך-הפתעתן אותי לטובה ואני מאד מאד מודה לכן, על השיתוף, על הכנות, על הכתיבה מהבטן, ועל הדוגמאות מהנסיון האישי. אני חושבת שטוב שהעליתי את השאלה הזאת, וטוב שכתבתנו כאן והוצאנו החוצה, וטוב שנשמור אחת על השנייה, וגם על ילדינו.
יום אהבה טוב ושקט לכולכן
 
זה סגנונן של שאלה שתמיד מפתיע

אותי מחדש............מכוון שילדים הם בסך הכל אנשים צעירים אפשר גם לשאול את השאלה אחרת.....האם יש מצב שאלימות מחנכת? מכוון שלהערכתי זו סתירה פנימית, את יכולה כבר לנחש את דעתי, אך לרגע נשים בצד ונברר את הנקודה לסופה........יש לאנשים את הנטיה להאמין שבמקרים קיצונים אלימות הכרחית {שקעי חשמל לדוגמא} רק שהשעור הנלמד מכך איננו השיעור שאנו רוצים ללמד...התוצאה מבחינת הילד היא אחת משנים,,,א. במצבים מסוימים ההורה מאבד שליטה וזה כואב....ב..אין זה נכון שאלימות היא לא דרך אפשרית רק שצריך "תרוץ" טוב...זה איננו רק אלימות פיזית, זה קשת שלמה של מניפולציות שאנו כהורים עושים על-מנת לגרום לילדינו לעשות לנו חיים קלים...לדבר מלמעלה, שאלות מכוונות,כעס, לא כתגובה אוטומטית, אלא ככלי, שנועד לתעל את ילדינו לכוון הרצוי בעינינו. אלימות הרסנית...ולא צריך להרים ידים בשביל להיות אדם אלים.
 

העקשנית

New member
נכון, אבל?סתם שאלה-../images/Emo4.gif../images/Emo140.gif

איזן מן חברה אנחנו? איזה מן אנשים אנחנו? באיזו תקופה אנחנו חיים? מה משפיע עלינו? מה גורם לאלימות? איך מתמודדים עם הכל? בתאוריות-הכל טוב ויפה חביבי. יש מציאות.ואנחנו מחוברים אליה. כשיבוא המשיח, על סוסו הלבן, הדברים אולי יראו כאן אחרת. והעיקר-לא לאלימות! לא למלחמות! כן לשלום! ?????
 
נראה כמו שנראה מכוון שמחכים למשיח

במקום לקחת אחריות...על עצמנו, על הסובב אותנו. קל יותר להמתין שמשהו גדול מאתנו שיעשה זאת בשבילנו...........................המתנה נעימה.
 

העקשנית

New member
../images/Emo6.gifחחחה-עם הבת שלי אי אפשר להמתין!

הצחקת אותי!!!! אין לנו רגע אחד לנשום, הלווואי ויכולנו להמתין! לשבת בשקט ולחכות למשיח שיבוא..... אנחנו חיות, יוםיום, רגערגע, רצות אחרי הילדים ומגדלות אותם. אין לנו זמן לשבת ולחכות. נראה אותך יושב רגע אחד בשקט, מול הבת שלי הקטנה. אנחנו לוקחות אחריות מלאה ידידי, יום יום,שעה שעה. מוזמן לבוא ולראות! תקבל סחרחורת.....
 

העקשנית

New member
עדיף יחדיו-צודק בהחלט!../images/Emo9.gif../images/Emo45.gif

ובד"כ-היו צוחקים עליי, אז למדתי לצחוק גם על עצמי. ובכלל-מעדיפה חוש הומור.
 

העקשנית

New member
"אל תכה -זה לא יפה! תן לי יד ועוד |

אחת. אל תכה זה, לא יפה תן לי יד ועוד אחת. חברים טובים נהיה, חברים טובים נהיה. זה מה ששרה לי הבת שלי בפעם האחרונה שקיבלה ממני פליק אחד קטן בתוסיק. זה היה מה שגרם לי לחשוב שוב, ולהעלות כאן את הסוגייה הזאת. זה היה כלכך במקום, וכלכך חזק, וכלכך ריגש אותי שלא יכולתי להתעלם. שרתי איתה ביחד, ומחשבות רצו לי בראש. על החכמה שלה, על מה שעובר לה בראש הקטן, על מה היא מרגישה, ועל איך היא בחרה להגיב-במקום לבכות- היא בחרה לשיר! זה היה חזק יותר מכל אמירה!!! שמחה ששיתפתי אתכם. לא עוד פליק בתוסיק! ולילדים שלנו-המון שמחה ואהבה!
 
אמנם קצת באיחור

אני נגד מכות ופליקים לילדים, אותי חינכו בידיעה שאצטרך לשלם על כל מעשה לא טוב שאעשה, אך הדבר לא יתבטא במכות. לגבי החינוך שלי, לעיתים ים מאוד מרגיזה אותי, ובמיוחד בזמן האחרון, כשהתחילה להרביץ לילדים בגן שלה, אך לעולם לא הרמתי עליה יד. הסיבה לכך היא משום שאני מרגישה לעיתים גם ילדה וכשהיא עושה מעשי קונדסות, אני חושבת על מה אני הייתי עושה, והסיבה השניה היא שיש לי בעיה, ואל תצחקו. קורה שים מרגיזה אותי, ואני מתחילה לצעוק עליה, אך אחרי דקה אני נשברת ומתחילה לבכות, כך שזה לא ממש יעיל. גם כן אמא. :( נועה וים
 
מצטערת עקשנית לא היה לי הראש

לענות ועכשו מצאתי את הזמן לא קראתי את כל התשובות רק את התשובות שחשבתי לנכון לקרוא אז תסלחו לי. בכל אופן אלימות בודאי שלא הפיתרון וגם לא צעקות היו ימים שהפלקתי בטוסיק והיו ימים שצעקתי בלי סוף וגם אני בכיתי וגם אני ידעתי שזה לא בסדר ונורא לא אהבתי שעשיתי את מה שלא אהבתי שעשו לי, תרוצים יש עד אין סוף ועדיין יכולה לאמר אותם ולהיות בטוחה בעצמי אבל.....לא יצא מזה כלום ותאמינו לי ילדים מפחדים בהתחלה אבל אחר כך שמים פס פשוט לא עובד עליהם לאורך זמן. והרי אנחנו מצפים מהם לכבד אותנו ולא לפחד מאיתנו.
 

העקשנית

New member
נכון מאד!../images/Emo45.gif

לאורך זמן זה באמת לא עובד עליהם, ולעומת זאת-יחס של כבוד כלפיהם, כן מעורר אצלהם תגובות אחרות, הרבה יותר טובות.
 

העקשנית

New member
קיבלת חינוך טוב!../images/Emo24.gif

גם את נושא ההרבצות בגן רציתי להעלות בקשר לנושא הזה, כי זה משהו שמתקשר. כי באמת בגן הילדים מרביצים, במיוחד בגילאים האלו הקטנים, כשקשה להם עדיין לבטא את עצמם, והם נלחמים על מקומם. יש מצבים באמת לא פשוטים עם הילדים, כי הם כל הזמן בודקים אותנו, בודקים גבולות, עד כמה הם יכולים למתוח את החבל, וזה קשה. אתמול למשל-היינו בקניון, ולפתע היא התחילה ללכת מהר, ורצה, ואני אחריה...... וקראתי לה לעצור, והיא ממשיכה לרוץ וצוחקת....
ואני כבר נבהלתי,
והיא ממשיכה, בסוף תפסתי אותה, והייתי מאד עצבנית,
כי הכעס והפחד התערבבו-כי היא הגיעה ממש ליד דלת הכניסה.....
אז הרמתי אותה על הידיים, והיא נסתה לברוח, ונלחמה בי, ושום דיבורים בשקט ולהגיון לא היו עוזרים באותו הרגע, אז נאלצתי לקחת אותה בכוח, וזה היה מאד לא נעים לי, לא קל, קלקל לי את כל הערב הנפלא שבילינו ביחד, ועייף אותי סתם. כמובן שלא הכתי אותה, ואמרתי לה שאני כועסת, אז??? יש לילדים אופי. ויש ילדים מאד מאד שובבים, וכשנולד ילד כזה-ההתמודדות איתו שונה לחלוטין מאשר עם ילד שקט.
מה שנקרא-על הדבש ועל העוקץ.
מזל שיש הרבה מאד דבש בסיפור הזה
כי אחרת הייתי מזמן מתפגרת!
ונועה-אנחנו כאן לשמוע ממך כל סיפור לטוב ולרע. כמו אצלך-ככה אצלינו. וגם אנחנו עוד ילדים של העולם, אלא שאת בגלל גילך, ממש עדיין כמו ילדה-ומותר לך, זה בסדר. מותר לך גם לבכות-את חושבת שאנחנו לא בוכים?
 
ספרי לי על זה

יש לי שני שובבים אבל אחד מהם סופר סופר כל הזמן הייתי רודפת אחריו ועכשו מסכנות הגננות עשו זאת והנה בבית הספר כבר מבינים עם מי שי להם עסק וכבר היום בבוקר התעסקה איתו מישהי (שתביני הוא מספר לבד) וסגרה עליו את הדלת של הכיתה והוא נלחם עד שהצליח להיכנס לכיתה תפס אותה ונשך אותה ולא רק זה הוא אף אמר לי לא הספיק לי לנשוך אותה וגם קללתי אותה ואני נבהלתי ושאלתי מה אמרתה לה? אז הוא אמר לי את כל המילים המיוחדות שלו: ראש בננה... קרפדה בחיי לפעמים אני משתגעת ממנו ואני חולה עליו הוא ילד הורס אבל לפעמים הוא גם לי הורס את הכוחות, אבל תאמיני לי שהגדול יותר חנון ופחדן וכמעט רוב הזמן עושה מה שאומרים לו (ויותר מידי) הנדנודים שלו וה"צרות" שלו כמו של איזה איש בן 100 כל הזמן זעפני כאילו כל העולם על הכתפיים שלו, משהו שיהיו בריאים.
 

העקשנית

New member
מזל בתולה??? זה השובב???

כי לשני-זה לא מתאים..... מה זה סגרה עליו את הדלת של הכיתה? על האצבעות חלילה? או שבפרצוף....??? אני יודעת שיש הרבה אלימות בבתי הספר בן הילדים, ושלמורות מאד קשה להשתלט על הילדים. אפשר להבין אותן. בקשר לבן השובב שלך-יש תלנות מיוחדות מצד המורות- או שהן יודעות שהוא שובב ומקבלות אותו כפי שהוא? כי לא כל המורות יודעות איך להתמודד. בדרך כלל השובבים הם גם פלפלים וחכמים ומלאי שמחת חיים נכון? אז מה היה לנו היום? היא שיחקה עם אחיה הגדול, וכשנמאס לה ממנו, היא העיפה את המשחק .....לא ראיתי רק שמעתי, הסוללות יצאו, והמשחק "הושבת" הרמתי את המשחק-הסברתי לה שהוא התקלקל בגלל שהיא זרקה, שלא זורקים משחקים, שעכשיו אין לה והיא תצטרך לחכות עד שאני "אתקן" ואשים סוללות-בסך הכל זה עניין של סוללות, כי אחת נעלמה.... אז עכשיו המשחק יהיה מושבת מספר ימים.... היא בכתה....אבל אין מה לעשות. מקווה שגם למדה משהו. ומוצאת-מה היית עושה כשהם היו בורחים לך בקניון או שזה לא קרה ?
 
חחחחחחחח

רצה רצה רצה רצה רצה רצה רצה רצה רצה רצה רצה צועקת להם לעצור וצועקת להם לעצור וצועקת להם לעצור אוי עקשנית חבל"ז
 
למעלה