אני רוצה לצאת לשאלה

grinberg

New member
אני רוצה לצאת לשאלה

אני רק מתלבט בגלל שעל ידי זה אני יצטרך לעזוב כליל את משפחתי, למרות שאני לא הכי אוהב אותם, אבל בכל זאת אני חושב שאדם צריך שיהיה לו משפחה בחיים שלו. לכן מי שעבר את זה או יש לו נסיון בזה שיתן לי תשובות מספקות על זה. הסיבה שאני רוצה לחזור לשאלה זה בגלל שאני לא מאמין בשמירת תורה ומצוות, אבל עדיין מאמין באלהים וגם בהתערבותו בהנהגת העולם, כי אני חושב שזה די כיף להאמין בו, כך אתה מרגיש שיש לך תמיד תמיכה מבעל היכולת נואתה אף פעם לא לבד בודד, לכן אני מאמין באלהים ובהנהגת העולם, כי אני חושב שאם הוא ברא את העולם, ודאג שיהיה לנו טוב אז הוא גם יכול להמשיך בהנהגת העולם,, אבל לא משנה באופן עקרוני אני רוצה לעזוב את הדת האורטודוקסי, אני חרדי לבוש שחור ואפילו חסיד, אני רק רוצה לדעת מה תהיה ההרגשה שלי אחרי העזיבה ללא משפחה. תודה מראש לכל מי שיתייחס אופן רציני לדברי.
 

אלי פלס

New member
חרא!!!

ככה תרגיש אחרי העזיבה ללא משפחה אבל... אני יכול לעדכן אותך שחלק גדול מהמשפחות לא מנתקות את הקשר בצורה מוחלטת אלא שומרים עליו במידה זו או אחרת... בנוגע לכך מה שכתבת על האמונה: אתה מאמין כי אתה חושב שכיף להאמין בו או כי אתה חושב שיש אלוהים? אם אתה מאמין באלוהים רק כי אתה לא רוצה להרגיש בודד אז, סליחה מראש על הביטוי, אבל אתה אדם פאתטי. זה כמו שאני אתחיל להאמין שהדובי שאני ישן איתו בלילה הוא בן הזוג שלי - רק כי אני לא רוצה להרגיש בודד...
 

grinberg

New member
זה לא רק בגלל הכיף

אני גם מאמין בזה אבל אני לא מאמין במתן תורה והתפתחות ההלכה
 

אלי פלס

New member
ואתה נשאר שם רק בגלל המשפחה?

אתה לא מאמין בכך שצריך כל בוקר לקשור רצועות עור על הידיים - אבל אתה עושה זאת מידי בוקר בבוקר בגלל המשפחה. אתה לא מאמין שצריך לסובב, בערב יום כיפור, תרנגול מעל לראש ואח"כ לשחוט אותו - אבל אתה עושה זאת בגלל המשפחה. אם נוח לך לחיות ככה - בבקשה. אם אתה רוצה להיות שלם עם עצמך ועם ילדיך (בעתיד) - נראה לי שהפתרון הוא להפוך להיות חילוני למרות המחיר שייתכן ותצטרך לשלם.
 

grinberg

New member
נכון, זה הבעיה

עיקר הבעיה שלי הוא שאני מפחד שאני ישאר בודד לכל החיים, כי אני לא יודע אם אני יסתגל בחברה החילונית, ואולי עדיף להסתיר כל החיים את זהותי האמיתי.
 

אלי פלס

New member
אין דבר העומד בפני הרצון

"ואפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתיאש (מעצמו)" נכון...זה קשה אבל... הדבר היחיד שאנחנו יכולים להאמין בו זה בעצמו. אנחנו מקימים את עצמו. נעזרים פה ושם באגודות שונות, באנשים טובים, בחברים שאנחנו אוספים לעצמנו עם השנים... אבל בשורה התחתונה - אנחנו בונים את עצמנו.. משפחה? חוץ מאח אחד שעומד איתי בקשר קבוע (ועוד אח שבקשר איתי מידי פעם), שאר המשפחה לא ממש בקשר איתי... מי המשפחה האלטרנטיווית שלי? אדם (תיזהר אם תכחיש שאתה אחי
), הנסיך הגדול ועוד אחים ואחיות, יוצאים ויוצאות נפלאים כל אחד בפני עצמו... מעבר לזה, יש לי סביבה טובה. והכי חשוב - את עצמי. אני עושה הכל - בשבילי.
 

giingiit

New member
גרינברג שלום לך...

אני חושבת שאינך צריך לדאוג להוריך מהבחינה, שהם בסופו של דבר יקבלו אותך כמו שאתה אם הקשר ביניכם הוא בריא וחזק. אני אומרת לך מניסיון אבל מהכיוון השני. אני הולכת למקום שממנו אתה רוצה לצאת והמעבר מבחינה משפחתית היה קשה מאד מאד. לתקופת מה נוצר נתק אבל לאט לאט התרגלו למצב והיום זה בסטטוס קוו. מה שלי קשה כיום במיוחד עם המשפחה זה, שאחותי מאד מאד חולה במחלה הנוראית ובהתחלה הרופאים לא נתנו לה סיכויים (אבל בורא עולם חשב אחרת ואני שמחה לציין שחל 50% שיפור במצבה). מה שהיה לי הכי קשה היה שלא יכולתי לדבר על אחותי כלל על מצבה ועל המקום שאליו היא עלולה להגיע. לא יכולתי לדבר איתה על תשובה, או להכין אותה לאפשרות הנוראית שהיא לא תצליח לצאת מהברוך כי כל מילה שהוצאתי לכיוון יצרה סכסוכים ולא רציתי שיעיפו אותי מהמשפחה. זו בעיה. קשה כשאי אפשר לעזור נפשית לאדם. הצטרכתי בשמה לתת צדקה ותפילות וקריאת ספרי תהלים וכואב שהיא לא רואה את האמת כמוני. הוריך אוהבים אותך ויקבלו אותך בסופו של דבר כפי שאתה ואתה צריך לעשות את מה שאתה מרגיש שנכון עבורך אבל תשקול את צעדיך טוב טוב, במיוחד את הסיבות האמיתיות לרצונך לעזוב. יש בורא לעולם כפי שכתבת, ובורא עולם זה מחייב. נכון שהרבה יותר קל לפרוק עול ולהגיד - זה לא מתאים לי וזה לא מתאים לי יותר ואני לא מאמין בזה או בזה כי לפעמים הצורך להיות שקול בכל צעד וצעד - הוא קשה. תאמין לי שלחיות חיים שהם שקריים קשה בהרבה ואני חייתי 40 שנה במקום שאליו אתה רוצה להגיע. אני מאחלת לך באמת מכל הלב, שלא תתאכזב ואם וכאשר תגלה שחיים ללא עול מצוות הם לא גורמים לך לאושר אמיתי, אל תהסס לחזור בחזרה. בכל מקרה, סיפרתי לך את כל זה שתדע שלחיי פריקת עול מצוות יש מחיר לשלם מעבר לאיבוד המשפחה. מאבדים משהו הרבה יותר חשוב מזה וזה את עצמך האמיתי. זו דעתי. מתנצלת מראש אם משהו בדברי יילקח כפוגע. המשך יום נפלא תמנה
 
הביטוי פתטי לא במקום ../images/Emo18.gif

הרי אם נחדור לעומק העניין, מהי הדת אם לא אופיום להמונים ? ככלל, הביטוי "אדם פתטי" מעליב, ולא כדאי להשתמש בו במיוחד במצב רגיש כזה..
 

Remirez

New member
דובי...../images/Emo85.gif

ואני חשבתי שהוא אכן בן הזוג שלך. אתה רוצה לומר שעבדת עלי כל השנים?
 

adam222

New member
א חסיד איז א גיטע זאך :)

אני חזרתי בשאלה, גם מהעולם החסידי (כבד), אני כבר תקופה ארוכה לא בקשר עם משפחתי וזה ממש לא נעים ואפילו קשה, אך למרות כל זאת אני שמח, מאושר מהחיים, כי אני בחיים שלי עושה מה שאני חושב שנכון לעשות, ולא איזה רב\אדמו"ר יחליט שבשבילי טוב כרגע (נניח) להתחתן... מסקנה (לענ"ד): משתלם! משפחה תמורת אושר (ועדין יש תחליפים למשפחה- ומי שלא חווה את זה בבקשה שלא יגיב).
 

grinberg

New member
לא הבנתי בדיוק מה המסקנה שלך

מצד אחד אתה אומר שזה קשה ומצד שני אתה אומר שיש תחליף למשפחה. חוץ מזה פרט נא בבקשה למה עזבת? לפני כמה זמן? און אויב דו ווילסט דערצייל ביי וועלכע קרעמע זענט איר געוועזהען
 

adam222

New member
בדיוק!

ובכן בדיוק אתה רוצה בבקשה: ובכן מי שיגיד לך שצעד זה קל, משקר! אני לא רו צה להנות אותך ולהגיד לך יהיה סבבה, תעשה מה בראש שלך - לא! אלא כוונתי המדויקת היא: אני מאושר שאני חי את חיי כמו שאני רוצה, ללא כל התערבות של אף צד שלישי, אך זה לא קל מחיר החופש הזה הוא מחיר המשפחה* ואני היום אחרי 6+ שנים מרוצה מעסקת החליפין הזאת! * כמו שאמר אלי: "לא כל המשפחות מקבלות זאת כך" כלומר שיש מקום למעט מאוד אופטימיות גם לגבי מחיר העיסקה... ווי אייך בין געוועזהען - איז נישט א זא גויסע חיליק...
 

grinberg

New member
דאס האב איך געוואלט וויסן

אם אתה מרוצה מהיציאה אתה מחזק אותי גם לעשות את זה. אגב אשמח מאד שתיצור קשר איתי או כל יוצא אחר בדואר אלקטרוני.
 

spinoza

New member
שני יהודים, שלוש דעות

אני מגיע מזרם הכיפות הסרוגות - זה שאני הורדתי את הכיפה - לא גרם אצלי לנתק משפחתי. אני לא יודע מה היתי עושה בדילמא שלך. האם הצעד חייב להיות קיצוני ? זה תלוי באופי שלך. אולי תוותר ותשאר, רק תקפיד פחות על המצוות. אולי אפשר "לחזור בשאלה" לא באופן קיצוני - אלא לעבור לפלג חרדי מתון יותר (אינני בקי בפלגים...אולי מישהו שכן בקי בחברה החרדית- יוכל לעזור ...) שפינ´ וכפרות ניתן לבצע עם כסף ולא עם תרנגול חי.
 

adam222

New member
תוותר ותשאר?! ?! ?!

על מה אתה מדבר בכלל? על לחיות את כל חייך מיום זה ואילך כצבוע (כלשונך: ´רק תקפיד פחות...´) אתה השתגעת? הכל ברור אבל אתה יצאת מזרם פתוח, ליברלי, מבין וכדומה... אך אצלנו, הזרמים הקשים יותר, ישבו עלי שבעה (בשבילם אני מת)! ....נרגע... משחרר לחץ!...
כן, אין מצב כזה שלעשות את הצעד הזה, מבלי שזה יהפוך למצב קיצוני, כי פחות דתי הוא כבר, הרי הוא גולש באינטרנט, למורת איסור רבותיו!! הוא כבר ´פחות דתי´ כלשונך! הוא כבר משתייך לזרם אחר "השבאבניקים" !! שפינוזה תקלוט: "ככל שהמדרגה מבחינת העומק של דת גבוהה יותר, כך המכה בהגיעך למציאות קשה יותר" וביחס ישר לזה עולה התנגדות של ההורים כלומר ההתעקשות הדיבילית הזאת שלנדות את הבן\בת אולי עקב כך יחזרו... :) על כך נאמר: "אשרי המאמין וריאלי הלא מאמין"
 
מה כל כך רע לך עכשיו !

מה רע לך? יש לך משפחה? יש ! חברים? יש ! פרנסה ? יש ! רק מה אתה לא יכול לעשן בשבת שמא יתפסו אותך, ואתה לא יכול לאכול פיצה עם פפרוני (My favorite) או לזיין כל בחורה שבא לך? שבת זה קשה אבל לא נורא. פיצה אפשר אם תיזהר. ובחורות זה כבר תלוי לא רק בך (גם בבחורות). מסקנה? אתה יכול להישאר איפה שאתה, לא מחכה לך גן של וורדים בחוץ.
 
למי שמחפש גן של ורדים

צר לי לאכזב אתכם - לא תמצאו אותו בשום מקום. לא בפנים ולא בחוץ. לא אם תחפשו טוב, ולא אם תחליטו לעצום את העיניים בכלל. החיים קשים. בהגדרה. אני יצאתי ממשפחה דתית לאומית ואני בקשר טוב (יש מי שיגידו מצויין) עם הורי. מדי פעם הם אפילו מפתיעים אותי לטובה. ובכל זאת לא חסר בעיות.
 
למעלה