מחשבות בלב איש
כל שינוי דרך בחיים, יוצר בעיה מסויימת. בנקודה זו לא משנה אם אתה עוזב את המשפחה אם לאו. נפש האדם אין לה מילים, היא מביעה זאת בתחושות ורגשות. עצם המעתק מדרך כזו לאחרת בהכרח שתלווה ברגשות מעורבים. הבעייה שאתה מעלה קשה יותר, הואיל ואתה מבקש בנוסף לשינוי הדרך, גם לנתק קשרים משפחתיים. כאן יש בעייה שקשה להחליט עליה באורח ברור. הורים, הם כור מחצבתו של האדם. זוהי עובדה אשר לא ניתן להישתחרר ממנה כלל. היא עשויה ללות את האדם לכל אורך החיים. זהו צעד גדול מאוד, וכאן צריך משנה זהירות. ההחלטה שלך לחדול מלקיים את החיים האורטדוקסיים, אינה צריכה להיות אחוזה וקשורה בניתוק מערך החיים המשפחתיים. אינך חייב להפגין בראש גלי את הדרך החדשה שאתה מבקש לחיות. תנהג לפי הכלל הידוע: ´ברומא היה רומאי´. כלומר, בחוג המשפחתי אל תפגין עויינות כלפי הדרך הדתית. בינך לבין עצמך תעשה את אשר בדעתך. נראה לי כי דרך ביניים זו עשויה לאזן בין המטרות המנוגדות. עזיבת הורים, נראית לי כצעד שהתשלום שלו גדול מנשא, ואיתו נפגשים באורח פתאומי, ללא אזהרה מוקדמת, לכן חשוב לשקול היטב צעדים מסוג כזה. אם תוכל לשתף את ההורים בהתלבטותך, אזי מוטב. אם לאו. נהג לפי הכלל: סוף מעשה במחשבה תחילה.