חומר ברמה הבסיסית, הוא
אוסף של תכונות המקובצות יחדיו. זה כמו שזוג אופניים הוא אוסף של חלקים מכניים. מה קובע אילו תכונות יהיו לחומר, ומה יוצר אותן? לא לגמרי ידוע. הדרך המבטיחה ביותר היא תורת המיתרים, על פיה ממברנה רב מימדית רוטטת במקצבים קוונטיים ויוצרת סוג מסוים של חומר- דהיינו אוסף של תכונות. אני רואה את זה כאילו כל ממברנה מייצגת יחידת יסוד של תכונה מסוימת, וכך, כאשר יש התקבצות של ממברנות רבות, נוצר חומר. התיאוריה עדיין לא שלמה, כי כרגע אי אפשר להוכיח או להפריך אותה, ולכן אינה עומדת בתנאים בשביל להיות מקובלת יותר. ועדיין כמובן נשאלת השאלה: מה מרכיב את הממברנות? העניין הוא שזו לא השאלה שצריך לשאול. הממברנה היא ייצוג של משהו שאנחנו מגדירים מציאות. ולכן הממברנה היא מידע. הקידוד הבסיסי ביותר שקיים. כדי להבין מה המשמעות של זה, נצטרך לחשוב על חומר ומידע בצורה שונה מבעבר. בצורה לא צפויה ומנוגדת לאינטואיציה. הטריק הכי טוב בשביל למצוא נקודת מבט חדשה, הוא לשאול שאלה אחרת. ולכן, במקום לשאול "ממה עשוי המידע?", אני שואל: "איפה מצוי המידע?". וכוונתי היא, איפה ובאיזו צורה מסודרים הדברים בעולם? תשובה לשאלה זו, מתחילה במציאת מכנה משותף לכל תהליך ביקום. אני מצאתי מכנה שכזה: שינוים. שינוי, משמעותו, מעבר בין שתי פונקציות, שני מצבים. ברובד העליון של זה, מדובר במעברי פאזה כמו התכת ברזל, למשל. ברובד נמוך יותר, מדובר למשל ב"קפיצה" של אלקטרונים בין רמות אנרגיה. ברובד נמוך עוד יותר, מדובר ברטיטות המסתוריות של הממברנות במרחב רב מימדי. הכל מורכב, בצורה פרקטלית, ממעברים אלו. כל מצב לכשעצמו מוכר לנו. אך המרווחים ביניהם, המעברים ביניהם, הם החשובים. התצורה שלהם במרחב היא שיוצרת תכונות, היא שמסבירה את התנהגות המידע ביקום. הגיבו בבקשה...