אני שונאת את הגוף שלי

[ינשוף מנוקד]

לא בטוחה שיכולה לשנות. אולי טריגר

רגש האשמה על חלק מהדברים (וגם אם יגידו שזה חלק "נורמלי", שזה חלק ממה שקורה במצבים האלו) מביאה אותי לכל התחושות של נקם בעצמי והרצון להעלם

הכל טבוע בי כל כך חזק שנראה שאין דרך להפסיק להרגיש כך.

 

[Lady Stark]

ניתן לשנות תמיד את נקודת המבט הזו

את צריכה לרצות לשנות את המצב.
מכיוון שהדרך הכי נכונה לשנות את זה היא ללכת לטיפול מקצועי, והבנתי ממך שאת מטופלת, נכון?
אז תעשי את מירב המאמצים כדי להגיד הכל בטיפול. אבל הכל. תתחילי משם.
גם אחרי שמספרים הכל, יישארו לך עוד דברים לגלות על עצמך. בגלל זה חשוב להתחיל בלפתוח את הכל.

 

[Lady Stark]

תביני שפסיכולוגים

רגילים לשמוע דברים קשים. יותר ממה שאת יודעת. זה לא כמו להביר חברה חדשה ולרצות להיפתח בקצב שלך.
זה לבוא לעשות עבודה בלי פילטרים.
אף מטפל לא ישפוט אותך על כלום, והאמת היא שמטפלים נוטים לקחת מיד את הצד שלך, שנפגע ועבר דברים. אל תדאגי בעניין הזה.
אין לך מה להרגיש נבוכה מול מטפל.

 

[מחבקת עצים סדרתית]

ינשופית

כמו שלך לא מגיע להיות חולה, גם לגוף שלך לא מגיע. הוא חלק ממך וכשהוא חולה, גם את חולה.
תנסי לעשות פעולות שמראות אהבה קצת לגוף שלך. למרוח קרם גוף. לעשות אמבטיה. לשים לק צבעוני ומשמח על הציפורניים. לעשות קעקועים חמודים שיורדים אחרי 3-4 מקלחות.
אוהבים אותך, ינשופה.

 

[ינשוף מנוקד]

תודה לכן. תודה שאפשר לשתף ושאתן פה (טריגר)

אני במצב הרסני עכשיו ומודעת לו.
מתוך הודעות של משתתפות נוספות בפורום, חושבת שאתן מבינות את הצורך לפגוע/ להרוס (גם אם זו לא הדרך הנכונה)

לא יודעת איך, אנסה לספר בטיפול

 

[מחבקת עצים סדרתית]

אני מבינה

ברגעים כאלה, תהיי זהירה עם עצמך, שימי לב לטריגרים. תיצרי סביבה בטוחה לעצמך. תעשי דברים שאת אוהבת.

שולחת חיבוק ענק!

 

[ינשוף מנוקד]

תודה..

 

[אלומת האור]

את לא חייבת לספר בדיבור

את יכולה להעלות על הכתב ולתת למטפלת לקרוא. אני יודעת שאני עשיתי את זה כמה פעמים וזה הקל עליי.

 

[ינשוף מנוקד]

אנסה, תודה