אני

[AndreaCorr ©]

אני

לא יודעת כבר. הריב שלי עם ההורים יוצא מכל פרופורציה, והורס כל חלק טוב שאי פעם היה בי. יש לי מחרתיים מתכונת באזרחות, והראש שלי לא קרוב אפילו לספר אזרחות בגלל מה שקורה בבית הזה. הם לא תומכים, הם לוחצים, כועסים, מאשימים, צועקים, יורדים עליי בכל הזדמנות, ממררים לי את החיים, ושום מילה טובה ושום כלום. כשאבא שלי אומר לי דברים כמו "את מוציאה את הרוע מהבנאדם" אני כבר לא יודעת איך להגיב. אני באמת כל כך גרועה? זה קצת יצא משליטה היום. היה כאן שוטר... גם כשרציתי לצאת מהבית ולישון אצל חברה, הם חסמו לי את הדלת. אין לי מה לעשות עד גיל 18, וזו עומדת להיות השנה וחצי הכי ארוכה בחיי. אין לי כוח לבכות יותר. אין לי כוח להתאמץ לשמור על האופטימיות, אין לי כוח לנסות ולייצב את החיים שלי שממילא מלאים בחרא ואין לי אפילו הורים שיעזרו לי. הם לא אוהבים אותי, ואני לא יודעת למה זה מגיע לי. אין לי בטחון עצמי בגללם. אין לי חיים בגללם. אני יודעת שזה נשמע כמו עוד סכסוך טיפשי של גיל ההתבגרות, אבל זה לא, זה הרבה יותר מזה. אני את גיל ההתבגרות שלי (עד כמה שזה לא נשמע הגיוני לגבי ילדה בת 17) מרגישה שכבר סיימתי מזמן. אני לא יכולה להסתובב יותר עם ההרגשה של אפס מאופס רק כי זה מה שהם גורמים לי להרגיש כבר 17 שנה. אפילו כשניסיתי להתאבד, אפילו כשהייתי חולה, הם אף פעם לא היו שם באמת בשבילי או גרמו לי להרגיש שיש לי סיבה לחיות. כתבתי את זה פה כי אין לי למי לספר. עכשיו אחרי שהוצאתי את זה אני לא בטוחה שאני רוצה לשלוח. ...

 

[נועה לביא]

../images/Emo24.gif

את יודעת, החוק באשר ל"עד גיל 18" לא חל עליך - הוא חל עליהם. המשמעות של הדבר היא לא שאת חייבת לציית אלא שהם חייבים לתת לך קורת גג, וקורת הגג הזאת לא חייבת להיות הבית שלהם אם אינך רוצה בכך. אם כ"כ רע בבית, אולי לבלות תקופה במקום בו תרגישי יותר טוב?

 

[AndreaCorr ©]

כן, אני שוקלת את זה

יכול להיות שאעבור לאחותי לתקופה מסוימת, למרות שלאנעים לי ליפול עלייה, כי כבר יש לה 2 ילדים משלה... תודה

 

[I Love Paige]

הרכבת אליי עולה רק 10 שקלים.

 

[AndreaCorr ©]

אנצל את זה בהזדמנות ../images/Emo24.gif

 

[יעל ניסן]

שאלה לי אליך

האם את יכולה לשנות טקטיקה? בואי נצא מנקודת הנחה שאת ההורים שלך כבר אי אפשר לשנות. האם את יכולה לשנות משהו בהתנהגות שלך? הרי מדובר בדפוסים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, לא?

 

[AndreaCorr ©]

זו העצה העיקרית שנותנים לי בד"כ

ואני מנסה לשנות התנהגות, ניסיתי, אבל אני כבר די אובדת עצות בקטע הזה. הם נורא אטומים, הם לא יודעים לתקשר או לדבר על בעיות, כך שאפילו להסביר להם בפשטות מה מציק לי אני לא יכולה כי הם ישר מתגוננים ואומרים משעולם לא החסירו ממני דבר וכו'. אז שיניתי גישה. במקום להסביר מה כואב לי, אני לא מגיבה. הם נטפלים אליי ואני שותקת, ממשיכה לעשות את מה שאני עושה, סוגרת את עצמי בחדר, לא מגיבה. זה לא עוזר, כי יש גבול לכמה שאני יכולה לספוג. מה עוד אפשר לעשות?

 

[יעל ניסן]

אוכל יותר לעזור לך

אם אדע פרטים מדוייקים - את יכולה לעבור למסרים או לאימייל. אני צריכה דוגמה לאירוע - איך הם הגיבו, מה הם אמרו, מה זה עשה לך ואיך הגבת. חשוב מילים מדוייקות שנאמרו ולא פרשנות שלך.

 

[AndreaCorr ©]

תודה

אולי באמת אעבור למשהו פרטי יותר

 

[Thestral]

תמיד יש לך אותי:\../images/Emo108.gif

 

[AndreaCorr ©]

תודה ../images/Emo23.gif

 

[noosh]

הריב הוא על משהו ספציפי?

או פשוט על מלא דברים קטנים כל פעם, מעין אוירה כללית כזאת ביניכם?

 

[AndreaCorr ©]

מאז שהייתי קטנה האווירה הזו קיימת

(קיימת אותה בעייתיות בינם לבין אח שלי הגדול, וזה תמיד השפיע על המצב בבית) אין כאן ריב ספציפי. זה מעין מצב קיים ומתמשך כזה. אנחנו אף פעם לא מדברים, אנחנו רבים. או שותקים או רבים. אני באמת לא זוכרת אף תקופה, מהילדות שלי ועד עכשיו, שבה יכולתי להגיד שהמצב בינינו היה טוב. אתמול זה פשוט עבר כל גבול ולא יכולתי יותר.

 

[noosh]

אוך

אני יכולה להבין (סתם, אני לא באמת יכולה להבין, אבל אני יכולה להתיימר ולנסות) כי גם המצב ביני ובין ההורים שלי לא משהו בכלל, בלשון המעטה. גם אצלנו זה נע בין ריבים לשתיקות, רק שלפעמים יש דיבורים. זה בא בתקופות, אני משערת. ואני לא יודעת למה זה לא מפריע לי. לפעמים כ"כ מפריע לי שזה לא מפריע לי, שאני מתחרפנת. אני חושבת שפשוט למדתי להיות אדישה, והרגלתי את עצמי שזה לא מפריע לי שאין תקשורת טובה. זה רע, זה מאוד רע, וזה גורם לי להרגיש ממש רע עם עצמי, ברגעים שאני נותנת לזה לצוף למעלה ולהכנס למחשבות. עצות אינ לא יכולה לתת לך. אינ לא חושבת שיש מצב שתהיו משפחה מאושרת, אני חושבת שגם את יודעת שזה לא קיים. אבל קשה לי שאת ככה, וקשה לי שאת סובלת. אני חושבת שאם יש לך לאן ללכת - לכי. תקבלי את התמיכה שהאחים והחברים יכולים לתת לך. הם יכולים לתת המון. אם אחותך תוכל לקבל אותך לתקופה מסויימת, אפילו שיש לה שני ילדים. את יכולה גם לעזור, אני משערת... תזכרי שאת תמיד יכולה לפנות לאנשים שאת אוהבת ושאוהבים אותך, שלא מגיע לך לקבל יחס רע, כי לא עשית שומדבר לא בסדר. תזכרי שאין אף אחד שיש לו את הזכות לדכא אותך, לגרום לך להרגיש רע. לא משנה אם הוא ההורה שלך או לא. את בנאדם מקסים, באמת. לא זכיתי להכיר אותך לעומק, אבל ממה שהכרתי - את מדהימה. תזכרי את זה, תמיד. ובאמת שאני פה אם את צריכה לדבר על משהו, באמת-באמת. תמיד.

 

[AndreaCorr ©]

המון תודה נושי ../images/Emo24.gif

כנראה שבאמת אלך לאחותי בקרוב. תודה תודה תודה, את מקסימה

 

[SaintJohn]

לא ממש יודע מה לכתוב

אני רוצה שתרגישי טוב ושתהיי שמחה ומאושרת ולפחות מצדי רק להגיד לך את הדבר הנכון שיגרום לך להתעודד, אבל חשבתי המון ולא ממש הצלחתי להגיע למשהו שבאמת יכול לעזור. אין לי כ"כ מה להגיד לגבי המצב שלך עם ההורים שלך, כי אני לא מכיר אותם וגם לא את טיב היחסים ביניכם בד"כ. לא ממש הייתי מייחס חשיבות למתכונת באזרחות מול מצב עגום שכזה, אבל אני לא יודע עד כמה זה חשוב לך. עצוב לי לראות אותך בכזה מצב של יאוש, זה ממש לא מגיע לך כי את בנאדם נפלא ואת זה אני כן יודע. אל תגידי סתם שהחיים מלאים בחרא, כי חשוב מאוד לזכור את הדברים הטובים דווקא ברגעים כאלה, למשל שיש לך את עומרי ושלו יש אותך, וזה אחד הדברים הכי יפים וחשובים שיש בעולם הזה, וחשוב שתזכרי את זה. אני מאוד מקווה שהמצב בינך לבין ההורים שלך ישתפר, תתעודדי לך וכמו שהשיר אומר - Always keep the sunny side always on the sunny side of life

 

[AndreaCorr ©]

היי ../images/Emo24.gif

המתכונת באזרחות סתם הייתה דוגמה לכך שהמתח משפיע עליי כל כך שאני גם לא יכולה לעשות דברים טריוויאלים של ילדה בכיתה י"א, כמו ללמוד למתכונת. אני משתדלת להתמקד בדברים הטובים אבל בסופו של יום אני חוזרת הביתה, זה המקום שאני מבלה בו את רוב זמני ומשפיע על רוב החיים שלי, וכל כך קשה לי כאן. תודה רבה על התגובה והמילים החמות, עשית לי טוב על הלב, באמת, כל כך כיף לראות שלמישהו אכפת.

 

[AnnabeI Lee]

../images/Emo25.gifשרון,

את באמת ילדה מדהימה (!) ואין שום סיבה בעולם שתרגישי פחות טוב עם עצמך בגלל ההורים שלך. אמרת שיש להם בעיות גם עם אחיך ולפי דעתי זה מצביע על בעיה עמוקה יותר אצלם. ואני באמת מקווה שתצליחי להסתכל על המצב באוביקטיביות ולהבין שאת לא אשמה בזה ושיש מערכות יחסים שפשוט לא עובדות' אבל צריך להשתדל לא לתת להן להשתלט על החיים ולעצור הכל. כולנו כאן בשבילך (טוב אני לא ממש פיזית כאן

אבל אני אשמח לעזור עם כל מה שתבקשי).

 

[AndreaCorr ©]

גיא לי ../images/Emo24.gif

אין לי יותר מדי מה להגיד, רק המון תודה, אני כל כך מעריכה את התמיכה.

 

[A N I g M A]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif שרון

נמ. אני לא ממש יודעת מה לכתוב. אני לא חושבת שאת צריכה לשנות את ההתנהגות שלך, לא נראה לי שזה מה שיעזור (וגם לא נרא הלי שאת עושה משהו לא בסדר). המ. אני מקווה שיהיה טוב

מה שכן, אל תחכי לגיל 18.