טוב, מסתבר שזה ממש לא זה
היא התחילה כתוכנית לא משהו עם פוטנציאל, לרגעים נדמה היה כי היא קרובה למימושו, אבל הפרקים האחרונים הבהירו שלפעמים מנהלי רשתות באמריקה גם מחליטים נכון. לסדרה תמיד היתה בעיה עם כתיבה, אבל מה עם העלילה? למען השם, קרב המשמורת המשומש הזה והיוזמה ההרפתקנית, חצי מהעלילות נראות כ"כ חסרות השראה כאילו חשבו עליהם במשך 5 דק' בזמן ארוחת הצהריים, ואפילו לא התחלתי עם "הבחור המסתורי החדש, מחוספס אך חכם" (מישהו אמר ג'ס מבנות גילמור?). השיא הגיע כמובן עם אנאבל. חשדתי שיש שם יותר ממה שנגלה לעין, קיוויתי שהם מתכוונים להטיל את הפצצה הזו בתזמון אסטרטגי, ומה גיליתי? עם פתיחת "העונה השנייה" (או סוג של) אנאבל עוברת מייקאובר שהיה מבייש גם משתתפים ב"הברבור", וכל האפקט שמושג מכך הוא "וואלה? זו אנאבל?" כאילו זה רק מטרד שיש צורך להפטר ממנו ולא מנוף אדיר לקידום עלילה (ובוא ננסה כולנו להתעלם מהבוטות האירוטית שבה אנאבל הטיחה בפני גדעון את רגשותיה, שזה פחות או יותר הרגע שגם קו העלילה הזה פשט את הרגל). אני מתכוון, יש דברים שסדרה יכולה לעשות והיא מפספסת, אבל הסדרה הזו פשוט לוקה באלמנטים הבסיסיים ביותר של דרמה. מה שעוד יותר מביך הם הניסיונות שלה להתחכם כמו בגימיק הכה שחוק של הפתיחה. זה לא דבר רע בהכרח, אבל הוא דורש הצדקה, לא סתם מתחילים פרק מהסוף כי מתחשק, המטרה היא להפתיע, או לשנות את נקודת המבט, הדבר היחיד שהבחירה הזו עשתה זה להרוס את מעט המתח שבעלילות האלו, אבל אני מניח שזו גם דרכה של הסדרה להודות שהיא צפוייה ובנאלית עד כאב.
היא התחילה כתוכנית לא משהו עם פוטנציאל, לרגעים נדמה היה כי היא קרובה למימושו, אבל הפרקים האחרונים הבהירו שלפעמים מנהלי רשתות באמריקה גם מחליטים נכון. לסדרה תמיד היתה בעיה עם כתיבה, אבל מה עם העלילה? למען השם, קרב המשמורת המשומש הזה והיוזמה ההרפתקנית, חצי מהעלילות נראות כ"כ חסרות השראה כאילו חשבו עליהם במשך 5 דק' בזמן ארוחת הצהריים, ואפילו לא התחלתי עם "הבחור המסתורי החדש, מחוספס אך חכם" (מישהו אמר ג'ס מבנות גילמור?). השיא הגיע כמובן עם אנאבל. חשדתי שיש שם יותר ממה שנגלה לעין, קיוויתי שהם מתכוונים להטיל את הפצצה הזו בתזמון אסטרטגי, ומה גיליתי? עם פתיחת "העונה השנייה" (או סוג של) אנאבל עוברת מייקאובר שהיה מבייש גם משתתפים ב"הברבור", וכל האפקט שמושג מכך הוא "וואלה? זו אנאבל?" כאילו זה רק מטרד שיש צורך להפטר ממנו ולא מנוף אדיר לקידום עלילה (ובוא ננסה כולנו להתעלם מהבוטות האירוטית שבה אנאבל הטיחה בפני גדעון את רגשותיה, שזה פחות או יותר הרגע שגם קו העלילה הזה פשט את הרגל). אני מתכוון, יש דברים שסדרה יכולה לעשות והיא מפספסת, אבל הסדרה הזו פשוט לוקה באלמנטים הבסיסיים ביותר של דרמה. מה שעוד יותר מביך הם הניסיונות שלה להתחכם כמו בגימיק הכה שחוק של הפתיחה. זה לא דבר רע בהכרח, אבל הוא דורש הצדקה, לא סתם מתחילים פרק מהסוף כי מתחשק, המטרה היא להפתיע, או לשנות את נקודת המבט, הדבר היחיד שהבחירה הזו עשתה זה להרוס את מעט המתח שבעלילות האלו, אבל אני מניח שזו גם דרכה של הסדרה להודות שהיא צפוייה ובנאלית עד כאב.