רציתי לענות ולספר כמה נוח לי
לכתוב. אבל אז נזכרתי בתכתובת שראיתי של שני אנשים. הם כתבו אותי לידיעה, וכשקראתי כל הזמן זעק לי בראש "תדברו, ילדים, תדברו!!!" (מדובר בשני אנשים מבוגרים ומנוסים ממני, כן? לא ילדים. אבל התקשורת הכתובה הזאת נראתה לי כל כך מסורבלת, ובאמת לא הצליחו לקבל החלטה). קיצור - אני אוהבת לכתוב, נהנית להעזר בתקשורת כתובה, אבל ממש רואה לפעמים איך זה נתקע ואיפה חייבים לדבר כיד לשחרר פקקים/פלונטרים.